חקירה

[uri80]

מאיפה הבאת את זה, אני לא יודע.

 

[חייל מס 236]

נמאס לי להתפלסף

לאוריאל: פוסט-מודרניזם הינו מינוח מקובל בקרב חוקרים והוגים רבים לציון התקופה בתולדות המחשבה שאחרי המודרניות. הפוסט-מודרניזם כפילוסופיה זכתה בעבר להתנגדות רבה בקרב האקדמיה, אבל בשלושת העשורים האחרונים תופסת את מקומה כפילוסופיה המייצגת של רוח התקופה (צייט גייסט). הפילוסופיה הפוסט מודרנית אינה רעיון שלם אחד, אלא מכלול של רעיונות בתחומים שונים כמו בתחומי החברה, המדע והאמנות. אחד ממאפייני הפוסט מודרניזם, הוא ההתנערות מן האמת המוחלטת. התנערות זו התפתחה בהדרגה. תחילה מתוך תפיסות חדשות ויחסיות ביחס למושג האמת כתורת הקונצנזוס, ובייחוד הפרגמטיזם. בהמשך הצטרפה לכך אווירת קץ האידאולוגיה - הרתיעה מאידאולוגיות ומאמת מוחלטת המשמשת כבסיס לאמונותיו של האדם. התפתחות האמת היחסית רעיון זה, על פיו אין אמת מוחלטת, מצא ביטוי בהתקפלות האימפריות. תהליך זה לווה במאבקי עצמאות רבים, בכל רחבי העולם, והתקוממות כנגד ההגמוניה המערבית הפאטרנליסטית. התפיסה כי האדם הלבן הביא למלחמות שמד דווקא בגלל עליונותו הטכנולוגית והארגונית, בשילוב עם הזדהות עם העמים הכבושים לאור ערכים ליברליים שונים, הביאו לכך ששיטת האימפריות נתפסה כשגויה מיסודה. משמעות האמת היחסית היא שאין כל נקודת שיפוט תקיפה אפריורי, ולכן אין בסיס לאדם לשאוף לכך שהאמת בה הוא מאמין, תהיה תקיפה בצורה כלשהי על אדם אחר. רעיון זה טוען כי על כל אדם למצוא מכלול אמונות התקפות אך ורק לדידו, וכי לא ניתן להשליך כלל מוסרי כלשהו על פרט אחר. כערך-על, המקיים את אורח המחשבה הפוסטמודרני, הוצב ערך הסובלנות (הפלורליזם). הסובלנות, כאמת המוחלטת היחידה, ביטאה את השאיפה של האדם הפוסטמודרני ליצור חברה בה תמנע כל אפשרות של מאבק על בסיס של מימוש האמת היחסית וללילה בערפל: בתחילה דקארט הגיע לעקרון אחד: אני חושב - משמע אני קיים. בלטינית: cogito ergo sum, לכן מכנים משפט זה בקיצור הקוגיטו טיעון הקוגיטו - אני חושב משמע אני קיים יש הרואים בדקארט את ההוגה המודרני הראשון אשר סיפק מסגרת פילוסופית למדעי הטבע כאשר אלו החלו להתפתח. בספרו "ההגיונות" הוא ניסה להגיע למערכת עקרונות אשר כל אדם יוכל להכירן כנכונות ללא כל ספק. כדי להשיג זאת, הוא הפעיל שיטה (מתודה) הידועה בשם ספקנות מתודולוגית: הטלת ספק בכל רעיון שניתן להטיל בו ספק. הוא הדגים את רעיונו בעזרת החלומות: בחלום אנו רואים או מרגישים דברים הנראים כאמיתיים, אך הם אינם קיימים במציאות, כך שאיננו יכולים להסתמך על נתונים שמקורם מן החושים ולהבינם כאמיתיים בהכרח. אם כך, ידיעותנו אינן ודאיות באופן ברור. טיעון נוסף שהעלה דקארט לצורך הבאת רעיון הטלת הספק שלו לרמה כוללת של ספק היפרבולי (ספק מוגזם), הוא טיעון "השד המתעתע". טיעון החלום אומנם מצליח לסתור את כל הידע האמפירי שלנו, אך לא את הידע הרציונלי שלנו שאינו קשור כלל למציאות אותה אנו חווים. כך למשל, תחומי המתמטיקה והלוגיקה - הרי עדיין בחלום המשוואה 2+2=4 היא אמיתית וכן אם א=ב ו ב=ג אזי א=ג. דקארט אומר שיכול להיות שלמרות השכנוע שהמשוואה 2+2=4, יתכן שהמצב לא כך ושכנוע זה נובע מקיומו של שד המתעתע באדם בכל שעות היום וגורם לכך שיהיה בטוח בצדקתו למרות טעותו. בכך דקארט מטיל ספק גם באמצעי הקליטה הרציונליים. בתחילה דקארט הגיע לעקרון אחד: אני חושב - משמע אני קיים. בלטינית: cogito ergo sum, לכן מכנים משפט זה בקיצור הקוגיטו. דקארט הסיק כי הוא יכול להיות בטוח שהוא קיים, אך באיזו צורה? הרי אנו רואים את גופנו דרך שימוש בחושים, אשר הוכחנו כי אינם מהימנים. אם כך, ניתן רק לומר שאנו "חושבים דברים"; משמע, מחשבה היא התמצית והדבר היחיד שבו לא ניתן להטיל ספק, למעשה, כך הוא טוען, זה התחום היחיד בו ל"שד המתעתע" אין השפעה - שכן אינו יכול לגרום לנו לאמין כי אנו חושבים, בעוד איננו. למעשה, דקארט טוען כי תודעת האדם מסוגלת להטיל ספק בכל גורם במציאות החיצונית: בקיומם של עצמים, בהיסטוריה, בגוף עצמו ואף בעקרונות הפיזיקה, החלל והזמן. כל אלו עשויים להיות אשליה, שכן האדם משיג אותם אך ורק דרך התנסות חושיו, התנסות אשר אין לאדם ערובה לגביה כי היא אכן מצביעה על מציאות תואמת. אולם, ברגע בו תודעת האדם מטילה ספק בעצם קיומה, היא מטילה ספק בעצם הטלת הספק (שכן הספק מוטל על-ידי התודעה) וטענה זו היא בגדר פרדוקס. למעשה, גם אם אתה מטיל ספק בהטלת הספק, אתה בכל זאת מטיל ספק ועל כן בין כך ובין כך אתה חושב. בכך, למעשה, מוכיחה התודעה את קיומה. מכאן הסיק דקארט, כי עצם המחשבה (אני חושב או אני מטיל ספק) מוכיחה את קיום האדם החושב אותה (משמע, אני קיים), שכן המחשבה אינה יכולה להתקיים בפני עצמה, אלא על ידי תודעה היוצרת אותה. טענה זו היא הבסיס לראצינאלים של הפילוסופיה המערבית. ביקורות על הקוגיטו - במיוחד בשבילך.. אחת הביקורות החשובות על הקוגיטו שאף נכתבה בזמנו של דקארט, טענה כי דקארט לא הטיל ספק בלוגיקה האנושית ואילו היה עושה זאת, הייה מגיע למסקנה שההוכחה הלוגית שלו לוודאות האדם אינה נכונה, מכיוון שניתן להטיל ספק במושג "הוכחה לוגית". דקארט, שהיה מודע לבעיה זו, טען כי הלוגיקה היא אינטואיציה פנימית של האדם ולכן אין צורך להטיל בה ספק. אולם עקב טיעון זה שינה דקארט את ניסוח המשפט ל"אני חושב, אני קיים" כלומר הקוגיטו אינו נשען על אינטואיציה אלא על לוגיקה שיכולה להוכיח את עצמה בצורה הדדית. הטענה השנייה, שאותה העלה קאנט, גורסת כי "אני קיים" הוא משפט חסר תכלית מכיוון שזו היא קביעה אנליטית שבה הנושא והנשוא של הקביעה מתלכדים. כמו כן אפשר להמשיך בספקנות מתודולוגית ולומר שהמשפט אני חושב הינו תוצאה של רקורסיה. (באדיבות ויקיפדיה)

 

[uri80]

אמנם ctrl+V מויקיפדיה זה דבר מסובך

ביותר, אבל זה עדיין לא אומר שמה שכתבת קודם נכון. לא הפריכו את טיעונו של דקראט כי לא ממש ניתן להוכיחו או להפריכו. פרופ' דניאל דנט שכתב כמה ספרים על התודעה מתקיף אותו די ביעילות למשל, אבל גם הוא לא "מפריך" אותו. (ממצד שני, אם זה לא בויקיפדיה, כנראה שזה לא קיים, הא?)

 

[חייל מס 236]

אההה

לא הבנתי מה הקשר לויקיפדיה, אבל אם מישהו אמר שלא ניסו(!) לסתור את דבריו של דקארט. או לא הועלו טיעונים נגדו. הרי הוא חסר ידע. ואם משהו רוצה להבין אייך זה מיתקשר לשאלה המוסרית של השליח ציבור שלנו, שפשוט יציץ בהודעה הראשונה. אגוטע שבאס.

 

[נופל חופשי]

חייל! עלו על הניק שלך

 

[מלח השמים]

אין לי תשובה

אבל אם אתה שואל אתה כבר בדרך הנכונה

 

[uty76]

האם מחשבת פסול פוסלת בקודשים?

כמה טוב על הלב פשוט לכבד את הזולת בלי קטנוניות, פשוט לכבד. אני מאחל לך הצלחה בדרך שמתברר למפרע שהיתה מונחת ממש תחת רגליך.

 

[חייל מס 236]

השוואה יפה

אכן מחשבה פוסלת את הקרבן והוא נקרא ``פיגול``. אבל במקרה הספציפי הזה לדעתי כדי לקבל אינדקציה יותר טובה, מוטב לברר מה העקרונות שמנחים את המיתפללים בין אם הם / יהודים אורתודוקסים, רפורמים. או נוצרים או מוסלמים.