חצי שעה

חצי שעה

תוך חצי שעה, כך נדמה לי, היא הצליחה להפוך הכל לשחור. באמת רציתי לפתור קצת דברים, להתקדם ולו צעד אחד קדימה. בחצי שעה הזאת, היא הכירה לי מישהי שאפילו לא הכרתי. היא תיארה לי את המחשבות שלה, את הפרשנויות, שלא עלו לי אפילו לרגע אחד בראש. הפער העצום שבין מה שאני לבין מה שהיא יצרה לעצמה בראש. עוול, השפלה, נקמה, דרמה, הצגה... המילים האלו מעולם לא עלו לי בראש. במשך חצי שעה שמעתי כמה שאני משפילה. קחו משהו על מושגי מילים- אני חושבת ש"עניין שלי" זה ביטוי שאומר- זה משהו שברצוני לטפל בו לבד. מבחינתה זה שיא העלבון, כמעט. רק שהיא כאילו לא שמעה, אולי היא באמת לא שמעה. זה לא משנה. כל מה שרציתי זה אמא שתגיד שהיא אוהבת אותי בדיוק כפי שאני. אני חושבת שהיום ויתרתי על זה. אחרי חצי שעה הכל נראה לי שחור, כאילו כל העולם חסר משמעות, היופי נעלם, ההתקדמות כאילו נמחקה, ואולי באמת היא לא הייתה אמיתית. כל הרגשות אינם אומרים לי דבר. בטח אני אקום מחר בבוקר, עם אותה אמונה שיש לי תמיד. כמו שאמרתי לחברה שלי עכשיו "אני מהשורדים, אני אקום". שמעתי, בשתיקה שלה, את האהבה שלה כלפיי. פעם היא לא יכלה להגיד לבן אדם שהיא אוהבת אותו. אני הבן אדם היחידי שהיא אמרה לו אי פעם שהיא לא מסוגלת לתאר את החיים שלה בלעדיו. אבל עכשיו, האהבה שלה נראית לי חסרת משמעות. בטח המשמעות תחזור מחר, כשיהיה לי כוח. כל כך הרבה אנשים אומרים לי שהם מעריכים ואוהבים אותי, בעשרים אלף שפות שונות. אירוני כמה שאני רוצה לשמוע את זה רק מעוד בן אדם אחד. אולי היא אוהבת אותי, אבל לא בגלל שאני אני. אם היא אוהבת אותי, זה בגלל שזה האינסטיקט האימהי שלה. כי אני לא ראיתי שום אהבה, שום איכפתיות בעיניים שלה היום. כבר למדתי לזהות את זה במילים, בעיניים. כרגע אני מנסה להוציא מילים מהפה, אבל הבכי בא ומפתיע מדי פעם, אז אולי עדיף להוציא את הכל. מצטערת אם זה יכאיב פה למישהו. קצת אגואיסטי מצדי, לפרוק פה דברים, כל כך טעונים, לדעת שזה עלול ללחוץ על כפתורים, ובכל זאת לחשוב על עצמי, שזה ישחרר אצלי משהו. תוך חצי שעה, אפילו פחות, הכל הפך לשחור, כל מה שהיה קודם, כאילו נמחק ברגע. תודה על ההקשבה. מגע הקסם
 

אושרת28

New member
היי מגע הקסם 1 את כל התשובות

שאת מבקשת עבורך נמצאות בספר שנקרא הסודות האבודים של האטלנטיס - מאת ילדי חוק האחד. וגם יש שם תשובה לגבי הורים וילדים וכל מה שמשתמע מכך. מקווה שבאמת העינין יוצלח בינך לבין אמך. ובאמת ממליצה לך בחום לקרוא את הספר כי הוא יענה לך על המון שאלות מסוג מה שכתבת הנ"ל. אני יכולה לומר לך שלמרות שאני לא מכירה אותך אישית, אני אוהבת אותך למרות ובזכות כמו שאת. ושיהיה לך שבוע מוצלח ,מואר, עם המון תובנות יחודיות, והמון אהבה. חשוב הוא ליזכור האהבה הלא אנוכית תפתוח המון בארץ ישראל... אהבה ללא תנאי תכניס המון אור לכל אחד ואחת מאיתנו שהרי כולם זה אחד. בהצלחה לכולם.
 

mimeli

New member
שולחת לך הרבה ../images/Emo42.gif ו../images/Emo23.gifו../images/Emo24.gifים

ורוצה להגיד לך שאני אוהבת אותך..כמושאת..ובטח, עמוק, עמוק בפנים, גם אמא שלך עושה זאות.. יצא ויוצא לי הרבה לעבוד על הנושא...על הקשר שלי עם אמא שלי וגם על קבלה ה"אני שלי" כמו שאני של משהו אחר(בעלי במקרא שלי). מה אגיד לך..מאיפה שאני לא מתחילה, אני תמיד, אבל תמיד מגיע לשאלה האחת: "ואת..כמה את אוהבת ומקבלת את עצמיך??" כי ..מה לעשות..אם אנחנו לא מסוגלים לאהוב ולקבל את עצמינו..איך נוכל לצפות זאת מהאחרים? הרי הם סה"כ ההשתקפות שלנו..של מה שאנחנו חושבים וחשים על עצמנו.. אז, כמו שאומרת הפרסומת הדבילית הזאת של "דיינר'ס":LOVE YOURSELF A LITTLE כמה שהם צודקים! זה לא קל..מנסיון אישי(ושאייל יסלח לי על המשפט הזה..
)אבל שווה. שולחת לך הרבה
ו
ו
ים ומאחלת לך שפע של אהבה עצמית, סימון
 

ניני5

New member
מגע הקסם1, את ואמך הן שתי נשמות

לגמרי שונות. אם תוותרי על הצורך שלך באהבתה, תוכלי להתקדם ולפרוץ קדימה. הצורך שלך באישור שלה, ממש בולם אותך. אם תמשיכי לחיות עם החסר הזה, אוי לחיים שלך. יש לך בור בנשמה ששום דבר לא ימלא אותו. אמך לעולם לא תאמר מה שאת רוצה. העולםפ שלה שחור משחור. צאי משם נפשית כמה מהר שאת יכולה. אני גם שמעתי על מקרים שילדים ניתקו קשר עם הורים מרעילים. לדעתי אמך היא כזאת. כולה רעל אחד גדול עבורך. האישיות שלה גורמת לך להמון כאבים ומזהמת את הנשמה שלך. תפסיקי לרצות אותה. חבל על הכוחות שלך.
 

איל באש

New member
כל אחד אוהב בדרל שלו../images/Emo140.gif

זו בחירתה של אימא שלך, זו בחירתו של אבא שלי( שלא גידל אותי , גר בחו"ל ולא בקשר איתי) אנחנו יכולים ללמוד לכבד את הבחירה של ההורים שלנו כבני אדם. הדרך של אמא שלך לאהוב אותך היא דרך ה"שחור" הזה שאת מתארת, אבל רק ככה היא יכולה לבטא את האהבה שלה כלפייך, היא כנראה לא מכירה שום דרך אחרת. הדרך של אבא שלי לאהוב אותי היא לא להתייחס ולהתווכח ולבקר אותי על כל דבר, הוא לא מכיר שום דרך אחרת לאהוב. הביטי על אמא שלך, ראי איך המודעות שלך יכולה לשמש לך ככלי להתמודד בחיים, ראי איך את יכולה להבין ולא לכעוס, איך את יכולה לראות שזו דרכה של אמא שלך לומר "אני אוהבת אותך" עצוב לך? גם לי עצוב אך אני מבין אותו, ואני בוחר לקבל את זה כמו שזה, ומתוך כך העצב הופך לחמלה ואהבה.
 

ניני5

New member
איל, אהבתי מה שכתבת על אבא שלך.

ועל המסקנות היפות מהסיטואציה. תודה ענקית ממני.
 
למעלה