חצי שנה

יש לי שאלה

תגידו מה עושים כשאין לי חדר פרטי?!?!כל הזמן זו אני שישנתי אצל האקס-כי לי אין חדר פרטי-וכשהוא בא אליי לא היה לנו פרטיות יש חדר כזה גדול בלי דלת ומרפסת כזו גם בלי דלת וכל דבר אפשר לשמוע דרכה. מה אני עושה?!?!ואני הרגשתי שלא נוח לו כי אין לנו פרטיות...בשביל זה רוב הזמן גם אני באתי אליו-או שהוא אליי ואנחנו היינו מסתובבים למטה באזור.והוא היה עולה מדי פעם סתם לשבת קצת בהול רבע שעה עשרים דק'-להגיד שלום להורים וזה-או שהיינו הולכים לחדר שם מדברים שם-וקשה ממש להיות ביחד שם גם אם סתם מחובקים-לא נעים. מה אני אעשה עם החבר שיהיה לי בע"ה?!
 
חצי שנה

חצי שנה של פרידה-ואז לחזור?!זו תקופה ארוכה מדי של פרידה-אני מתכוונת אפשר לחזור אחרי תקופה כזו? התקופה הזו יכולה לשנות משו בגישה אצל בני הזוג כלפי הקשר-כלומר:להיות יותר רציניים ולדעת להסתדר יותר\שום שינוי? אתם חושבים שאחרי תקופה כזו נשארים רגשות?ובמידה שהאהבה נגמרת האם יש רגש קטן כזה שבזכותו אפשר שוב להכנס לקשר ולאהוב שוב? מה דעתכם-האם לא מביך מדי לחזור אחרי תקופה ארוכה כזו של פרידה-האם חצי שנה בכלל נחשבת לתקופה ארוכה של פרידה? תביעו את דעתכם...
 
תגובה

אם מוצאים ענין בזה בזה ומפתחים חבה, כדאי לנסות לחזור. אם רוצים, כדאי לפחות לנסות להתקרב ולבדוק, איזה רגש נוצר.
 
לא חושבת שההצמדות לכמה ימים\חודשים עברו

היא הדבר החשוב בעניין כזה. אני חושבת שהדבר המשמעותי היחיד שצריך לשקול הוא: מה השתנה. מדוע הקשר החדש לא יראה כמו גירסתו הקודמת. זה לא אלמנט של זמן. זה אלמנט של שינוי והתפתחות. מביך? לא הבנתי למה שזה יהיה מביך. אולי אם תסבירי קצת יותר את הסיטואציה יהיה לי יותר קל להבין את כוונתך.
 
אין דבר כזה "אמורים" כשמדובר ברגש.

אי אפשר לעשות טבלת זמנים לרגשות. אין לזה חוקים. אני מניחה שיש כאלה שיחשבו שזה אולי מוזר להמשיך לאהוב אחרי חצי שנה, אבל אולי מי שחושב כך לא ממש מבין איך רגשות עובדים...
 
את רואה?

את בעצמך אומרת שיש כאלה שיחשבו שזה מוזר. אני ממש לא חושבת שזה מוזר-ההפך-זה טבעי לגמרי.גם זה לא שנשארו לי רגשות באותה המידה-זה נחלש עם הזמן-נשאר ניצוץ כזה גרעין כזה של רגש. העניין הוא הצד השני גם-בכל אופן עבר זמן...
 
אהבה בקשר

אם שני הצדדים אוהבים, כדאי להשאר בקשר. ככל שמתאימים, אוהבים. לפעמים מכירים יותר במשך הקשר ומגלים, שלא מתאימים, ומפסיקים לאהוב. אם אחד אוהב והאחר לא אוהב, האוהב יסבול מאי ממוש הקשר ואולי גם ישמח שהכיר אדם שגרם לו הרגשה טובה. הזמן מחליש את האהבה, אבל היא תמיד נשארת.
 

chimichanga

New member
הרגשות שלך לא סופרים ימים

והם לא יודעים כמה זמן עבר. כשאני וחבר שלי נפרדנו בפעם הראשונה נפרדנו ל10 חודשים ופגישה מקרית החזירה אותנו להיות ביחד. האם דברים השתנו? כן והרבה.. האם מספיק? לא.. אבל דיברנו על הכל. לפי דעתי גם חודש יכול לשנות אדם במידה והוא רוצה להשתנות, במידה ולא גם 100 שנים לא יעזרו. אל תרגישי מבוכה להתקשר או לשלוח הודעה, אלא אם כן את רוצה לחיות בתחושת פספוס.. אז אולי יכול להיות שהוא יענה לך שיש לו מישהי ושהוא לא מתגעגע אבל יכול להיות שהוא יענה לך ההפך.. הקטע הוא לקחת נשימה עמוקה ולעשות את זה, בלי לחשוב על מה יהיה אח"כ... תחושת פספוס היא התחושה הכי נוראית, יותר מכאב.
 

KבתאלK

New member
דעתי היא..

השאלה אם הוא ישתנה בשבילך או ישאר אותו דבר. כאילו אם הדברים שגרמו לפרדה לא יקרו שוב ששניכם תסיקו מסקנות ותשנו. זה צריך לבוא משני הצדדים השינוי ושלא יפיל אליך את כול האשמה. אם חוזרים צריך לראות שזה לא מעלה משקעים מהעבר. ושמחליטים ביחד לפתוח דף חדש ונקי מכול מה שקרה. אם נשארים רגשות... אני חושבת שתמיד יהיה לי מקום בלב לאקס שלי שאהבתי כול כך ועדין אוהבת(השאלה אם נחזור הוא ידע להעריך את האהבה שלי אליו). :( אם אתם רוצים לחזור וזה טוב לכם אז שימו פס על העולם תתעסקו במה שעובר עליכם. וזה לא מביך
 
כן אמרתי אבל

כמה אני יכולה לנג'ס-לא נעים לי מהם. הם אמרו או שנעבור דירה ואז יהיה לי חדר משלי או שישפצו-אבל בנתיים שום דבר לא זז.ולא נעים ללחוץ-מן הסתם אנחנו לא גרים בתנאים כאלה סתם ככה-כנראה שהמצב הכספי לא הכי מאפשר-לא יודעת.
 
חשבתי להשיכר לי חדר משלי אבל

ההורים שלי הציעו רעיון-אם כבר אני רוצה להשכיר דירה של חדר-אז שאני אעבוד ואשלם להם 600 ש"ח-וכאילו זה יעזור להם לשלם שכר דירה-והם יממנו לי את החשמל המים אינטרנט-במקום שאני אממן הכל לבד-אבל בנתיים לא מוצאת עבודה בעע
 
זה רעיון מצוין נערונת...

600 ש"ח לשכר דירה זה לא הרבה, ואם תעבדי משרה מלאה זה נתח די קטן מהמשכורת שתהיה לך. אבל תעמדי על זה שיתקינו לך דלת! זה לא אמור להיות כ"כ יקר
 
כן הבעיה היא שבבית שלי החדרים

משותפים,בכל חדר ישנים כמה,רק בחדר אחד שמשמש כסלון יש בנאדם אחד שישן שם
 
למעלה