חצי שנה...גילי...
בשבת ישבתי וחשבתי על התאריך, שוב מוצ"ש. מצד אחד נראה כאילו עברו אלף שנים מצד שני - הזמן עצר מלכת. דבר לא השתנה. הכל טרי. והציפייה לסימן כלשהו, שאולי לא יבוא. גילי, כמה יש לי לספר לך, כמה דברים קרו בחצי שנה הזו...וכמה אני חושבת, מה חדת הלשון שבך הייתה אומרת. איך היית מגיבה, על מה היית כועסת. ואיפה היית פשוט שולחת את החיוך הענקי. וזהו. ודי. בלי לדבר יותר מדי. גיליתי בבלוג כמה ימים אחרי מותך, ששתינו נורא אהבנו ספר..שספק אם יש עוד מוזרים שאוהבים. "שטן".../ג'רמי לוון גילי...אם היית פה, בטוחה שהיה לך המשך למשפט הזה. ואני אפילו יודעת מה הוא היה. חצי שנה. וכלום לא זז. את חסרה. וחוסר ההשלמה על מה שקרה...לא זז. אוהבת לתמיד אני.