חצי דרך כבר עברתי...

חצי דרך כבר עברתי...

כבר עברו להם חודשיים, כאילו שהם לא היו, כאילו שזה רק היה אתמול, הזמן טס... איזה נפלא זה להרגיש שאני כבר בחצי! מחר הטיפול הרביעי (מתוך 8), מחר ידעו אם אני אוכל לנצח אותו, או לא. מחר יום חדש... יום של כאבים, בחילות ושוב חוזרת לה המנגינה ("תאכלי, תשתי, את צריכה להיות חזקה") מחר יענו לי על כמה שאלות לא ברורות, אולי יהיו אלה שאלות אחרונות שאצטרך לשאול, או לא... מחר... מחר.... מחר! פולי.
 
למעלה