אני בכוונה לא נוהג להתייחס לר.ט.מ לצורך זה
הסיבה פשוטה. אם נעמיד משטחים בכמות מוגזמת בחדר אחד וניקח בחשבון שיש לנו בנוסף לעומס הקבוע, גם את הר.ט.מ (העומס השימושי הנוסף), אז עלינו לקחת בחשבון עוד נתון שמתקזז עם האמור. יש לזכור שבמפתח הסמוך גם אין לנו עדיין ר.ט.מ. וזה מוביל אותנו לכללי "תכנון עבור מצב מסוכן". הרי כשאנחנו מתכננים עומס, עלינו לקחת בחשבון (יותר נכון העתיר לוקח בחשבון) את מעטפת המצבים המסוכנים. כיוון שחסר לי עומס של ר.ט.מ במפתח סמוך, אני לא יכול לקחת אותו בחשבון להעמסה במפתח המועמס, כי אז אני מגביר את הסכנה ומקצין את המומנט של מצבים מסוכנים. אלא אם מדובר על מפתח פרקי - פרקי. ולכן, עדיף להתייחס לתסבול העמסת האלמנט, כאילו הר.ט.מ כבר בפנים, וזה יתן לנו קיזוז כלשהו. כך לפחות אני רואה את זה-(ככלל אצבע, לפחות) מבחינה עקרונית ואף פעם לא עשית חישוב. אנסה באמת בהזדמנות להריץ בעתיר סכימה סטטית של שלושה סמכים, כדי לראות איך זה מתנהג במצב מסוכן עם הר.ט.מ ובלעדיו.