Lady Raven
New member
חצאית שחורה ומעלית
הם ישבו מול המדרגות הנעות, מתחת לפסל של האיש שמשחק כדורגל והביטו באנשים שעלו וירדו שם. היא נשענה על זרועו, והיד שלה הייתה מונחת על רגלו. פתאום הוא שאל אותה אם היא זוכרת... "זוכרת?..." "כן." "מה אני צריכה לזכור?" הוא סובב את ראשה לכיוון המעליות השקופות שנעו מעלה מטה עמוסות אנשים, והיא נזכרה. וחייכה פתאום. "בטח שאני זוכרת..." "בואי." "מה?? השתגעת??" "בואי!" הוא רץ לכיוון שורת המעליות, והיא רצה אחריו, לא מבינה מה בדיוק הוא עומד לעשות. לוחץ על הכפתור, ומחכים. צילצול עדין, המעלית נעצרת והדלת נפתחת. אנשים יוצאים, הם נכנסים. הוא לוחץ על כפתור כלשהו, והמעלית מתחילה לרדת, ונעצרת פתאום, אבל הדלת, לא נפתחת... "מה קרה כאן?..." הוא לא ענה, רק משך אותה אליו ונישק נשיקה לוהטת. היא נסחפה אחריו... לשון מלטפת שפה אחת ונצמדת לאחרת, הידיים נכרכות בחיבוק גדול והחום גובר. הוא אוחז בידיו את ראשה, מחדיר אצבעותיו לשערה הקצר, מצמיד אותה אליו... ידיו יורדות לכיוון ישבנה, לשות בעדינות, מלטפות את המותניים... מצמיד אותה לקיר המעלית, חצי ישובה על פס המתכת שנועד לאחיזה, שורטת מעט את גבו, שולחת יד אל בין רגליו, פותחת את המכנסיים ומגלה אותו זקור ומצפה לה... מרים מעט את החצאית הכבדה, השחורה שלה, ומחדיר מהר את אצבעו פנימה... היא פולטת קול הפתעה והוא מחייך, מוסיף עוד אצבע וגורם לה לזוז ולהתפתל על אצבעותיו, להזכר כמה שהוא אוהב לראות אותה ככה. היא מחזיקה אותו בידה, ולוחשת באוזנו- "בוא" מסיטים את התחתונים, מתנשקים, והוא חודר לתוכה... היא נאנחת ומתענגת עליו והוא נהנה מכל רגע... הוא מוריד אותה מהמעקה והיא עומדת על רצפת המעלית, גבה אליו ופניה אל הקיר השקוף, הוא מרים שוב את החצאית השחורה וחודר אליה מאחור. נכנס ויוצא, מחזיק אותה אליו ביד אחת ועם היד השניה מעסה ומלטף לה את הדגדגן, שניהם בעולמות אחרים... והמעלית מתחילה לזוז, יורדים למטה... האדרנלין פועם בקצב מטורף, והם נעמדים אחד ליד השניה, כאילו כלום לא קרה. מחייכים ומזיעים מעט. יוצאים מהמעלית אל מבטים של אנשים סקרנים שמציצים אליהם בפנים נדהמות, והם צוחקים. יוצאים מהבניין, היא מנשקת אותו, "תודה, הגשמת לי את החלום..."
הם ישבו מול המדרגות הנעות, מתחת לפסל של האיש שמשחק כדורגל והביטו באנשים שעלו וירדו שם. היא נשענה על זרועו, והיד שלה הייתה מונחת על רגלו. פתאום הוא שאל אותה אם היא זוכרת... "זוכרת?..." "כן." "מה אני צריכה לזכור?" הוא סובב את ראשה לכיוון המעליות השקופות שנעו מעלה מטה עמוסות אנשים, והיא נזכרה. וחייכה פתאום. "בטח שאני זוכרת..." "בואי." "מה?? השתגעת??" "בואי!" הוא רץ לכיוון שורת המעליות, והיא רצה אחריו, לא מבינה מה בדיוק הוא עומד לעשות. לוחץ על הכפתור, ומחכים. צילצול עדין, המעלית נעצרת והדלת נפתחת. אנשים יוצאים, הם נכנסים. הוא לוחץ על כפתור כלשהו, והמעלית מתחילה לרדת, ונעצרת פתאום, אבל הדלת, לא נפתחת... "מה קרה כאן?..." הוא לא ענה, רק משך אותה אליו ונישק נשיקה לוהטת. היא נסחפה אחריו... לשון מלטפת שפה אחת ונצמדת לאחרת, הידיים נכרכות בחיבוק גדול והחום גובר. הוא אוחז בידיו את ראשה, מחדיר אצבעותיו לשערה הקצר, מצמיד אותה אליו... ידיו יורדות לכיוון ישבנה, לשות בעדינות, מלטפות את המותניים... מצמיד אותה לקיר המעלית, חצי ישובה על פס המתכת שנועד לאחיזה, שורטת מעט את גבו, שולחת יד אל בין רגליו, פותחת את המכנסיים ומגלה אותו זקור ומצפה לה... מרים מעט את החצאית הכבדה, השחורה שלה, ומחדיר מהר את אצבעו פנימה... היא פולטת קול הפתעה והוא מחייך, מוסיף עוד אצבע וגורם לה לזוז ולהתפתל על אצבעותיו, להזכר כמה שהוא אוהב לראות אותה ככה. היא מחזיקה אותו בידה, ולוחשת באוזנו- "בוא" מסיטים את התחתונים, מתנשקים, והוא חודר לתוכה... היא נאנחת ומתענגת עליו והוא נהנה מכל רגע... הוא מוריד אותה מהמעקה והיא עומדת על רצפת המעלית, גבה אליו ופניה אל הקיר השקוף, הוא מרים שוב את החצאית השחורה וחודר אליה מאחור. נכנס ויוצא, מחזיק אותה אליו ביד אחת ועם היד השניה מעסה ומלטף לה את הדגדגן, שניהם בעולמות אחרים... והמעלית מתחילה לזוז, יורדים למטה... האדרנלין פועם בקצב מטורף, והם נעמדים אחד ליד השניה, כאילו כלום לא קרה. מחייכים ומזיעים מעט. יוצאים מהמעלית אל מבטים של אנשים סקרנים שמציצים אליהם בפנים נדהמות, והם צוחקים. יוצאים מהבניין, היא מנשקת אותו, "תודה, הגשמת לי את החלום..."