חפש את האיקס

מ א י.

New member
חפש את האיקס../images/Emo66.gif

בזמן האחרון אני נתקלת יותר ויותר בפרסומות באינטרנט, זה בסדר , אני מבינה .. הבעיה היא שהפרסומות הפכו להיות ממש טפילים קטנים שעד שלא מוצאים את הנוסחה הסודית להורדתן אתה תקוע איתם (ובקיצור איפה לעזאזל הם החביאו את האיקס..?:) ) יש מפרסמים שממש מכריחים אותנו ברוב יאוש להיכנס לפירסומת ולו רק בשביל לסגור אותה. לפרסם שטויות בערימות מילא אבל להכריח אותנו גם לקרוא אותם זה כבר עובר כול גבול. ואם כבר .. לפחות שישלחו פרסים למי שמצליח לעמוד במשימה.. (זה הרי לא קל כמו ה"ציור השבועי לילד" ..
)
 

סרפד

New member
המשמעות של ההחמרה הזו מדאיגה אותי

כי אני חושבת שלעיתים קרובות זה לא בגלל שבעלי האתרים רוצים עוד ועוד כסף, אלא בגלל שהרבה אתרים שנותנים כל מיני דברים בחינם, כמו פורטלים, מפסידים כסף. אני כבר מזמן לא מעודכנת בנושא, אבל בפעם האחרונה שקראתי על הנושא פרסום באינטרנט הוכיח עצמו כבלתי אפקטיבי. כנראה שבגלל זה הוא הפך ליותר ויותר אגרסיבי. אבל אני לא יודעת אם זה הופך אותו ליותר אפקטיבי כי מצד אחד הוא מרגיז את הלקוחות הפוטנציאליים ומצד שני קשה יותר ויותר למשוך תשומת לב - אם בהתחלה לפחות היינו רואים את שם המוצר בפרסומת שקפצה לנו לפרצוף, היום אנחנו כבר מכירים את הטריק ומיד מחפשים את האיקס ולא תמיד שמים לב מה בכלל היה המוצר בפרסומת. מה שמדאיג אותי הוא שאתרים שלא מצליחים להרוויח ייסגרו או יהפכו לאתרים בתשלום.
 
זה דווקא יוצר בעייתיות מסויימת

דווקא כשאת בוחרת רק "לחפש את האיקס" ולא להתמקד על הפרסומת או על מה שהיא מפרסמת, דווקא אז זה עלול להשפיע עלייך יותר מאשר אם את כן מתייחסת. נשמע מוזר? ההסבר הוא שכאשר ההכרה, שתפקידה להגן על התת מודע ועל התכנים שנכנסים אליו, מוסחת, דווקא אז יותר "קל" לאותם מסרים ותכנים להכנס לתת מודע. וכשמידע נכנס לתת מודע הוא הרבה יותר חזק. כי בכל זאת המוח קולט את הדברים, גם אם את לא רוצה או לא מודעת לכך. פרסומאים שידעו את זה, בנו פרסומות בעבר על הבסיס הזה, כמו למשל שהעבירו שיקופית של פרסומת "קוקה קולה" תוך כדי הרצה של סרט קולנוע. השיקופית עברה במהירות כזאת שהעין לא יכלה לראות זאת אבל התת מודע קלט והפרסומת עבדה. אז הבעייתיות בפירסומות באינטרנט היא שאי אפשר לברוח ממש מהפרסומות אבל גם כשמתייחסים אליהן זה עדיין משפיע.
 

סרפד

New member
זה נכון, אבל

הרבה מן הפרסומות באינטרנט לא מתאימות לתיאוריה הזו כי רבות מהן הן נסיון לתפוש את תשומת לבו של הגולש ולסקרן אותו כדי שילחץ עליהן, הן טומנות "מלכודת", ולשם כך הן נמנעות מלציין את שם המוצר ובמקום זה יש נסיון לקלוע למילות/תמונות המפתח שיעניינו אנשים. זו אולי שגיאה של הפרסום באינטרנט שהוא שם לו למטרה את הלחיצה על הבאנר והביקור באתר של המוצר ולא את "צריבת" המוצר ודימויו במוחות הגולשים, כמו בשאר אמצעי הפרסום.
 

e-magine

New member
מבלי לחלוק על דעתך

כי הרי גם אני סובל מפרסומות קופצות, לא הבנתי את הטענה שלך שמפרסמים שתויות. ראוי לדון בזה, האם הפרסום באינטרנט הוא שונה מבחינת התכנים מהפרסום בטלוויזיה, רדיו ועיתונות? ואם כן, למה?
 

סרפד

New member
אחד ההבדלים המרכזיים

הוא שאצל הרבה אנשים הצליל מכובה, בעיקר אם הם גולשים מהעבודה, ולכן המפרסמים לא יכולים לבנות על המימד הקולי (אם הוא קיים בפרסומת ברשת, הוא רק "בונוס" נלווה) וצריכים לדחוס הכל למימד הויזואלי - אלה בעצם פרסומות חד מימדיות והם מוכרחים ללכת לניצול קיצוני של המימד הויזואלי גם למשיכת תשומת הלב וגם להעברת המסרים. בנוסף, המשקל (ב- kb) של פרסומת באינטרנט הוא מוגבל מאד וגם זמן החשיפה בפועל (מבט אחד) יותר מוגבל מבטלויזיה או ברדיו (פרסומות מהסוג של סרטוני וידאו או מיני מצגות מתאימות רק לאינטרט מהיר) - אתה צריך או למשוך מאד את תשומת הלב או להעביר את המסר המרכזי בשורה אחת ובתמונות כמה שפחות מורכבות. זה מה שגורם לעיתים לרושם שמפרסמים שטויות. הבדל מרכזי אחר הוא שהפרסומת לא מחליפה את התוכן, כלומר אין הפסקת פרסומות או עמוד פרסומת שאתה מדפדף דרכו בדרך לעמוד הבא בעיתון, אלא היא תופסת איזשהו מקום באתר בין שאר מרכיבי התוכן, כמו פרסומת קטנה בעמוד עיתון. זה גם חסרון, אבל היתרון הברור של זה, מבחינת המפרסמים, הוא שהצופה לא מעביר תחנה בזמן הפרסומות וכך הפרסומת (חלק מהסוגים) נוכחת במסך שלו כל זמן שהוא נמצא באותו חלק של המסך. החסרון הוא שהיא אינה משתלטת על תשומת לבו המלאה של הצופה, המוקדשת לתוכן האתר. אחד הפתרונות שאומצו לבעיה הזו הוא הפרסומות האלה שמושפרצות על האתר (מעין שדגרוג של רעיון הפופ-אפ) ומכסות את התוכן ולכן אתה חייב להתייחס אליהן (ולו רק כדי לחפש את האיקס). פתרון נוסף הוא הפרסומת המתגוללת, כמו שיש בצד שמאל בתפוז - פרסומת שממשיכה להופיע בפריים גם כשאתה מגולל את האתר מטה ומעלה. ופתרון שלישי הוא הפופ-אנדר - אתה סוגר אתר ופתאום אתה רואה שיש עוד דף רשת מולך. הבעיה עם הפתרונות האלה היא שהם מעצבנים את הלקוחות הפוטנציאליים. היתרון המשמעותי של האינטרנט על פני המדיומים אחרים הוא שבאינרטנט הרבה יותר קל להתאים את הפרסומת לקהל היעד כי הוא מדיום הרבה יותר אינטראקטיבי. זה די פשוט לעקוב אחרי תחומי העניין של גולש X (ע"פ האתרים שהוא מבקר, הפורומים שהוא משתמש בהם, החיפושים שהוא מריץ) ולהתאים את הפרסומות לתחומי העניין שלו. בתפוז לא שמתי לב שמשתמשים בזה יותר מדי. תוכנות שיש בהן גם adware וגם spyware עושות את זה בהצלחה רבה... הם מקפיצות לך פרסומות ע"פ מיקום גיאוגרפי ושפה ובעיקר ע"פ תחומי העניין - כשאני מחפשת דברים שקשורים למוסיקה, הן מקפיצות לי פרסומות למוצרים שקשורים במוסיקה, כשאני מחפשת אירוח אתרים, הם מקפיצים לי פרסומות שקשורות בנושא הזה וכו'. וזה אמנם מרגיז, אבל עלי להודות שהם הועילו לי לא פעם בהצגת אפשרויות שלא הכרתי ומחירים זולים יותר בתחומים בהם כן התכוונתי לבצע רכישות. עוד יתרון של הפרסום באינטרנט הוא אפשרות התגובה המיידית. בטלויזיה וברדיו, צריך ששם המוצר יטבע בתודעה שלך ובפעם הבאה שתחפש מוצר מהסוג הזה, תזכור את השם, תלך לחנות ותקנה. באינטרנט אתה יכול להגיב מיד בלחיצה על הקישור. לדעתי, אחד המפתחות הראשיים לאפקטיביות של הפרסום באינטרנט הוא האינטראקטיביות והיכולת שהיא מקנה לחדד את ההשערות ביחס להעדפות של כל אינדיבידואל. זה גם פחות מרגיז. למשל, ההתאמה האישית של תפוז היא, בלשון עדינה, מאד לא מספקת בעיני. הם שמים לי לינק: "סרפד, רוצה מערכת קולנוע ביתי ב-XXX שקלים?". ההתאמה היחידה היא בשם המשתמש. ההתאמה היתה צריכה להיות בתחומי העניין שלי - אם הם היו מתאימים לי מוצרים בתחומי העניין שלי, היה סיכוי שהייתי קונה וגם רואה בזה משהו שמועיל לפעמים ולא רק מטריד.
 
למעלה