צועניה אדומה
New member
חפצים
אילו יכלה לדבר הספה, היא וודאי הייתה מספרת, איך תפסת את הצוואר שלי באותו יום, יום קיץ חם, טיפוסי מדי לישראל, וחנקת, חניקה עדינה ואגרסיבית באחת.
עוד כשהכרנו, בהתחלה, סיפרת לי שאתה סך הכל נורמלי, אין לך בבית את כל הקשקושים האלה שחייבים להחזיק כולם, לא שוט ולא מצבטים ולא בגלל שאולי אם היית מת פתאום באיזו תאונת דרכים, היו מוצאים את הכל בבית שלך ונחרדים. להפך, אתה אומר, אני רק מדמיין את ההורים שלי מוציאים מאיזה ארגז חבלים ואזיקים, הפנים שלהם מחליפים צבעים, וצחקת כל כך חזק, עד שראיתי את התמונה איתך במדויק ואז גם אני כבר לא יכולתי להתאפק.
אילו יכל לדבר הקומקום, הוא וודאי היה מספר על כל המים שהרתחתי כשהגעתי לישון אצלך וכל כוסות הקפה שהכנתי עבורי. אף פעם לא הכנתי קפה עבורך, לא באמת אהבת קפה, אבל לקחת שלוק ממני תמיד רצית, ואמרת שאני מכינה את הקפה הטוב בעולם. היית לוקח את כוס הקפה בלי לבקש, עם מבט כזה בעיניים שאומר, את גם ככה שלי ונדמה היה לי שאין יותר גברים ביקום מלבדך.
אילו יכל לדבר סבון הגוף, הוא וודאי היה מספר את המקלחות שלנו. המקלחת מאז ומעולם הייתה אחת מהדברים הקטנים שגורמים לי לאושר עצום, ואתה היית מתעקש, אני רוצה לסבן לך את הגב.
הידיים שלך ליטפו אותי וניקו אותי ובדרך גם הצמידו אותי אליך. כמו גור קטן ומתוק שלי, היית אומר, ומכניס לי אצבע חזק.
אילו יכל לדבר המכתב, הוא וודאי היה מקריא את עצמו. מקריא את כל המילים היפות שכתבת שם, כאילו שלא ידעת שתתקיים עוד. ואני הייתי בוכה שוב ושוב, כי כל חפץ היה מזכיר לי שכבר אינך.
אילו יכלה לדבר הספה, היא וודאי הייתה מספרת, איך תפסת את הצוואר שלי באותו יום, יום קיץ חם, טיפוסי מדי לישראל, וחנקת, חניקה עדינה ואגרסיבית באחת.
עוד כשהכרנו, בהתחלה, סיפרת לי שאתה סך הכל נורמלי, אין לך בבית את כל הקשקושים האלה שחייבים להחזיק כולם, לא שוט ולא מצבטים ולא בגלל שאולי אם היית מת פתאום באיזו תאונת דרכים, היו מוצאים את הכל בבית שלך ונחרדים. להפך, אתה אומר, אני רק מדמיין את ההורים שלי מוציאים מאיזה ארגז חבלים ואזיקים, הפנים שלהם מחליפים צבעים, וצחקת כל כך חזק, עד שראיתי את התמונה איתך במדויק ואז גם אני כבר לא יכולתי להתאפק.
אילו יכל לדבר הקומקום, הוא וודאי היה מספר על כל המים שהרתחתי כשהגעתי לישון אצלך וכל כוסות הקפה שהכנתי עבורי. אף פעם לא הכנתי קפה עבורך, לא באמת אהבת קפה, אבל לקחת שלוק ממני תמיד רצית, ואמרת שאני מכינה את הקפה הטוב בעולם. היית לוקח את כוס הקפה בלי לבקש, עם מבט כזה בעיניים שאומר, את גם ככה שלי ונדמה היה לי שאין יותר גברים ביקום מלבדך.
אילו יכל לדבר סבון הגוף, הוא וודאי היה מספר את המקלחות שלנו. המקלחת מאז ומעולם הייתה אחת מהדברים הקטנים שגורמים לי לאושר עצום, ואתה היית מתעקש, אני רוצה לסבן לך את הגב.
הידיים שלך ליטפו אותי וניקו אותי ובדרך גם הצמידו אותי אליך. כמו גור קטן ומתוק שלי, היית אומר, ומכניס לי אצבע חזק.
אילו יכל לדבר המכתב, הוא וודאי היה מקריא את עצמו. מקריא את כל המילים היפות שכתבת שם, כאילו שלא ידעת שתתקיים עוד. ואני הייתי בוכה שוב ושוב, כי כל חפץ היה מזכיר לי שכבר אינך.
