חפצים

[נסיכת הכוכב]

ה קורלי כתבת עצה נהדרת

במקרה הזה נכון לומר אין חכם מבעלת ניסיון

 

[אביבסיו]

תיראת

במדויק.. תחושת הבגידה היא הנוראית ביותר ובו בזמן הצורך למצוא מישהו לדבר איתו ובלי שום מטרה... שום כוונה... רק לדבר. למלא את החלל הזוועתי הזה!

 

[c759200]

חפצים

אני מצאתי עצמי מחויב מציאות לפנות את הדירה תוך כדי השלושים זה קשה זה ארוך ומתיש אתה מוצא עצמך אורז זיכרונות מנסה להיתלות בכול דבר אך אז המציאות נוחתת עליך ואתה מבין שדברים רבים אינך יכול להמשיך ולהחזיק בהם תמיד הייתי ריאליסטי איש מעשים והנה אני מוצא עצמי אורז מדף בשעה מתייפח על חפצים מזיל דימעה על דברים שרק קנינו נכון זה קשה זה מתיש ומעייף אך אתה מוצא עצמך ממשיך ואומר לעצמך שאין ברירה בדירה החדשה אין מקום לדברים הללו וחפצים שעד לא מיזמן היו ללא מאפיין מיוחד פתאום הם החשובים מיכולם תמונה מיכתב והעיקר אתה רק רוצה לצאת מהדירה לא מסוגל לישון בה רק לצאת רוצה ליזכור אותה את היפה שלי החברה שלי ולא את מה שהייתה בימיה האחרונים

 

[gorgiare]

גם אני

הייתי במצב הזה .
אני כבר כמעט שנתיים אחרי
ונאלצתי לפנות את הדירה אחרי 5 חודשים
זה לא כל כך מוקדם כמוך.וזה כאב כמו הגיהנום.
אבל דבר אחד אני רוצה להגיד לך
מפרספקטיבה של הזמן
השחרור המהיר מהחפצים הוא נכון. נכון. נכון.
כואב עד מוות כמעט אבל נכון.
תנשום איש יקר. תנשום....

 

[נסיכת הכוכב]

שולחת לך כוחות לסיים את האריזה

אני יודעת כמה קשה לארוז חיים ולנוע הלאה
שמור לך בקופסה את מה שאתה רוצה לשמור
קח חבר או ידיד או חברה שיהיו איתך ויתנו לך כתף ברגעים קשים

 

[c759200]

תשובה

החיפוש אחר מישהי חדשה זה לא כי אני מחפש קשר חדש אלא מישהוא חדש לדבר עימו הרבה חברים נעלמו כאשר היא חלתה המעט שנישאר הוא זוכר אותי לפני ואו אותה אז קשה לשבת כאשר רוצים להעלות זכרונות שגם כך הם קשים פשוט רוצה אפשרןת להרגיש נורמלי על כוס בירה שלא כול דבר שנאמר יחזור אליה מתגעגע אליה מאוד אבל רוצה מעט זמן לעצמי ללא צורך לתת דין וחשבון

 

[נסיכת הכוכב]

אתה מוזמן לכתוב פה

בירה אני לא שותה אבל אביא לך

ואקשיב לך על מה שיש לך לספר על אהובתך
מבטיחה חיבוק חם ואוזן קשבת
ואתה מוזמן להמשיך לכתוב פה
יש פה חבורנה נחמדה שכואבת וגם הם במצב שלך
שהפרידה נכפתה עליהם מבלי שהם רצו להפרד מהאהוב/ה

 

[אביבסיו]

גם אני

מצאתי את עצמי אחרי חודש וחצי בלבד אורזת את הבית שלנו... זה גומר, זה קשה! להסתכל על כל החיים ארוזים בתוך קרטונים ולקלוט שזהו החיים שהיו לנו לעולם לא יחזרו! לעולם לא ישובו! ולא בחרנו! כפו את זה עלינו! מקווה שתהייה חזק... אני כמעט שלושה חודשים מאז והרסיסים עדיין מפוזרים בכל מקום וקשה מאוד לאסוף בחזרה! מבינה לליבך.