חפץ מעבר

swann

New member
חפץ מעבר

שלום! למרות שנראה לי קצת מוקדם, אני חייבת לשאול. מאיה בת שנה ו-4 (וחצי) חודשים (אולי הגיל רך מדי בשביל חינוך?), ומאוד קשורה לשמיכת פלנל. לא משנה איזה, בינתיים זה לא ספציפי, העיקר שיהיה משהו לשים ליד האף והמוצץ כדי להרגע/להרדם. אין לי בעיה שהמוצץ והשמיכה (הקרויה אצלינו "נומי") ישמשו אותה להרדמות, אבל היא לא מוכנה לצאת מהבית בלעדיהם. חייבת אותם באוטו ובתחילת היום בגן (התחילה ללכת לגם ליום שלם לפני 3 וחצי שבועות). היא תמיד נכנסת איתם, ואחרי זמן מה נוטשת אותם לטובת משחקים ופעילויות ואז הגננת מחביאה אותם, ונותנת לה שוב לשינת צהריים, ושוב לפני שהולכים הביתה. ואז אני עושה אותו הדבר בבית. מצד אחד, אני מאוד שמחה שיש לה עם מה להרגע אבל מצד שני לפעמים אי אפשר להפריד בינה לבינם. אני חושבת אולי לשלוח אותה בלעדיהם לגן בבוקר (יש לגננת עוד מוצץ שלה - שתתן לה לצהריים), ולנסות גם לחזור בלעדיהם. לקשר אותם אך ורק לשינה (למרות שהיא מאוד אוהבת להרדם באוטו). מה אתם חושבים? מוקדם מדי ?
 

דסי אשר

New member
מאיה- יש לי תשובות, אבל אני רוצה

להבין מה בדיוק מפריע בכך שהילדה מחוברת לשני חפצי מעבר- גם מוצץ וגם שמיכה. היא הרי נפרדת מהם בגן, לצורך משחק. ולפני הכל- תהיי מאושרת שזו לא שמיכה ספציפית... וגם, הכרתי ילדה, שהלכה לבית הספר- כן, כן, עם התחתונים של אבא שלה תלויים על הזרת של היד, שהאגודל שלה היתה בתוך פיה.... דסי
 

swann

New member
חחחחח הרגת אותי עם הסיפור הזה../images/Emo6.gif

אגב, מאיה זו הבת שלי. אני סיון. מה מפריע לי ? שהיא מנוטרלת ממשחקים כשהיא צמודה אליהם. שזה מפריע לה ללכת (מאיה התחילה ללכת ממש לפני זמן קצר, והיא דורכת על השמיכה), שהיא פחות מדברת ומקשקשת כשהמוצץ בפה. אגב, אני מאוד מרוצה שאין לה בעיה לחליף שמיכות וכל דבר כמעט יספק אותה... אבל גם זה יכול להשתנות.
 

לאה_מ

New member
לדעתי, תני לה את הזמן שלה.

אם זה יפריע לה, היא כבר תמצא את הדרך להפטר מזה. כרגע, כנראה, זה מפריך לך, אבל לא למאיה. מכל מקום, לדעתי 1.4 הוא גיל צעיר מדי לגמילה - אפילו חלקית - מחפץ מעבר. בינתיים תשמחי שיש לך את זה, אני בטוחה שבשלב הזה היתרונות שהשמיכה מקנה למאיה עולים על החסרונות.
 

בימבילי

New member
../images/Emo26.gif מתפרצת לדלת פתוחה...

הבת שלי בת 3 ולרגל המאורע התחלתי לקרוא כאן בפורום (שכבר עזר לי מאוד!). מה לדעתך הוא גיל מתאים לגמילה מחפץ מעבר? הבת שלי כרוכה אחרי מוצץ וחיתול (משולבים) וחוץ מלהגביל אותה מלדבר עם מוצץ - אני לא יודעת מה עוד לעשות, אם בכלל. יש עצה?
 

דסי אשר

New member
אני באמצע הדפסה של משהו חשוב

יש לי נסיון עם סדינים משתרכים, עם שמיכות, עם כריות ומוצצים. דסי
 
תני לה ../images/Emo13.gif

גם בעיני זה גיל ממש ממש צעיר מידי כדי לנסות לגמול מחפץ מעבר. אם זה מה שנותן לה תחושת רוגע/בטחון/שלווה - אין פסול בכך. אני יכולה לספר לך מניסיוני, שכאשר אין את האביזרים הללו, ההרגעה של פעוט יכולה להיות יותר מורכבת. הבן שלי הכריז על מרד מוצצים בגיל חמישה חודשים, והיה עקבי בעניין. לשמחתי הוא אימץ כהרגעה את ההרגל של שתיית מים מבקבוק, וכיום הוא נרדם כשהוא מחזיק בפיו בקבוק (ריק...) ו"חופר" בכף היד שלי (ולאחרונה החל לגלות חיבה יתרה גם לחפירות בפרצופי) - כנראה זה חפץ המעבר שלו, לפחות בהרדמות בבית. תסמכי עליה שכשהיא לא תזדקק לאביזרים הללו לסיפוק הצרכים, היא תוותר עליהם.
 

swann

New member
דווקא מאיה התחילה עם מוצץ ב 5.5 חד'

עד אז היא ירקה אותם בבוז. אני אחכה עם זה בינתיים. סה"כ אני מאוד שמחה שיש לה משהו שעוזר לה להרגע ולהרדם וזה מאוד חיובי. אני מקווה שהיא תבין שזה מפריע לה ללכת באיזהשהוא שלב.
 

dana3111

New member
לדעתי, לתת לה את הזכות על החפץ, למה

זה מפריע לך? היא קטנה וזקוקה בצורה מובהקת לדעתי לחפץ, תדאגי שיהי לה אותו בכל יציאה מהבית + ספיירים, כמו שאת יודעת שיוצאים ען חיתול, בקבוק, או מעיל מהבית, ככה תדעי שזה חלק מפק"ל יציאה, בשלב כזה בטח לא הייתי מנסה לגמול אותה מזה, לשנות לה משהו שהיא כ"כ בטוחה בו, ושהיא יודעת שהיא רוצה אותו...שאל לדבר על זה שזה מקל עליך כ"כ כי יש משהו שמרגיע אותה חוץ מאמא/אבא.
 

אוס2

New member
תגובה

מאיה שלום אני גננת בגן פרטי לילדים בני שנה וחצי עד שלוש. נתקלתי בתופעה דומה לשלך בגן בו אני עובדת. בגן ישנו ילד אשר קשור מאוד גם לשמיכה שלו. הוא אינו משתמש במוצץ כלל. בכל פעם שהיה מגיע לפעוטון הוא היה חייב להיות עם השמיכה הוא שיחק איתה, אכל איתה עשה איתה הכל. לאט לאט הפן החברתי חדר לחייו, היום לאחר 4 חודשים הילד אפילו לא מבקש את השמיכה כלל. אפילו כאשר הוא הולך לישון בפעוטון הוא לא זקוק לה עוד. לדעתי תני לילדה שלך להינות מהשמיכה אל תדאגי יום יבוא והיא לא תזדקק לה עוד. שימי לב שגם לנו המבוגרים יש הרגלים שעדיין קשה לנו להיפטר מהם. אני מגדירה אותם כהתמכרויות. לשוקולד, נס קפה (אני לא יכולה לצאת מהבית מבלי לשתות נס קפה), מכורה באופן נואש לקולה ועוד. אני מאמינה כי ביום שהיא תתחיל יותר לחקור את הסביבה שלה ליצור הקשרים חברתיים עם בני גילה היא פשוט תשכח את "נומי". כמו שאומרים "תנו לגדול בשקט" אוסי
 

swann

New member
../images/Emo51.gif על התגובות ../images/Emo45.gif

החלטתי לא לגעת כל עוד זה עובד, ובטח שלא בגיל הזה. המחשבות האלה הגיעו בעצם כי הגננת אמרה שהיא נצמדת לזה יותר מדי, אבל לאחרונה המצב השתפר והיא עוזבת אותם די בתחילת היום, ונפגשת איתם שוב רק לשינת צהריים וכשהולכים הביתה. לגננת מן הסתם זה אולי מפריע כי רוב הילדים בגן גדולים יותר ואין להם מוצצים או שמיכות או בעצם שום חפץ מעבר אחר... אני מניחה שעם הזמן היא לא תרצה את זה יותר. בינתיים נשאיר את המצב כמו שהוא. הדבר היחיד הוא שאני מעירה לה על השמיכה כשהיא מפריעה לה ללכת. זה לא גורם לה לשים אותה בצד, אבל אולי עם הזמן היא תבין שזה בעצם מפריע לה להליכה והיא תקשר אותה עם שינה בלבד באופן טבעי.
 

alonn12

New member
תני לה את האוביקט מעבר כמה שתזדקק

מבחינה פסיכולוגית מאד טוב שיש לילד חפץ מעבר. מה שהגננת עושה נשמע טוב- לתת לה אותו רק לשינה מוקדם מדי לגמול
 

דסי אשר

New member
סיוון- מקווה שההודעה תקפוץ,כי אחרתי

הי, הבטחתי לענות בנושא חפץ מעבר, על פי נסיוני. ככלל, במשפחתון- כל הגישה שלי לשימוש בחפץ המעבר- נעשית בתיאום עם ההורים. אם ההורה מבקש ממני לנקוט בדרך מסויימת,למשל- לתת רק במצבי שינה- אתן רק במצבי שינה. אבל, אביא כמה דוגמאות: 1. אם ביקשה לתת רק במצבי שינה. אני הרחבתי את הבקשה שלה, וכל פעם שהיה גילה מצוקה והיה זקוק לחפץ המעבר(כמו מוצץ), הוא קיבל אותו כאשר הוא גם מוכנס למיטה. אחרי דקה או שתיים הילד נרגע, ושמח להצעה לצאת מהיטה. בלי המוצץ. 2. פעוטה השתמשה גם במוצץ וגם בסדין ענק, לאם הנושא לא הפריע. הילדה הייתה עסוקה מאד- אבל בפעילות הכרוכה בישיבה ולא בתנועה (מוטריקה עדינה). הקטנה הייתה משחקת הרבה מאד, חוקרת, אבל לא מעורבת במשחקי הילדים האחרים-כך שנושא ההתקלויות לרוב לא עלה. כאשר התגלה קושי של היתקלות שלה בסדין(יותר נכון ציפה של שמיכת תינוק), הכנתי לה /תפרתי לה מבד דומה - פיסות קטנות יותר. מבחינתה-התחליף לא היה מתאים. היא המשיכה עם הסדין עד גיל מבוגר, כאשר כבר לא הייתה אצלי- גם בגן חובה... 3. ילדה בת כמעט שנתיים, משתמשת במוצץ ובכרית- אותם היא לוקחת לכל מקום. פעילות הילדה אכן נפגעה משום השימוש התכוף, הכמעט מלא - בשני חפצי המעבר-עד כדי ירידת הפעילות לרמה כמעט אפסית. כל הזמן הייתה כאילו במצב של נמנום. האב פנה אלי בבקשה לנסות להפחית עד כמה שאפשר את השימוש בחפצי המעבר. הסברתי להורים את תכניתי- קישור בין חפצי מעבר ומיטה. הילדה הגיבה ומגיבה מצויין. מקבלת את חפצי המעבר כל פעם שמבקשת- וברור לה שמקומם איתה במיטה. כעבור כמה דקות, אם משמיעה קולות, אני שואלת אותה אם היא רוצה לצאת. היא מגיבה בחיוב. ברור לה שהי אמשאירה את חפצי המעבר במיטה. אין לה שום קושי בפרידה מהם. היא נהייתה רבה יותר פעילה ועירנית. ההורים כל כך נהנו מהרעיון- שהחלו ליישם אותו גם בבית, בהצלחה זהה לזו שבמשפחתון. לא היה עולה על דעתי לקחת מילד חפץ מעבר בגיל כזה... דסי
 

swann

New member
../images/Emo51.gif רבה דסי!

זה רק מחזק את החלטתי. היום אפילו דיברתי עם הגננת על זה, והוחלט שמקשרים את זה רק עם שינה, אבל לא לוקחים לה ומחביאים אם היא לא רוצה... היא מחביאה את השמיכה רק כשמאיה עוזבת אותה כי היא עסוקה בדברים אחרים וככה טוב לה. להפרד מהמוצץ לוקח לה קצת יותר זמן, כי זה לא מעסיק לה את הידיים, אבל כשהיא מחליטה שהיא רוצה לקשקש, היא שמה אותו בצד ופוגשת אותו שוב לפני השינה. לגמול לגמרי מחפצי מעבר בכלל לא חשבתי, אני מודעת לעובדה שזה בריא לה ונותן לה בטחון. שוב
 
למעלה