חפיר וחלקלקה.

[tapas tapas]

חפיר וחלקלקה.

בתקופת הברונזה (ואולי גם אחרי) חפרו חפירים מאוד גדולים. למשל חפיר היה יכול הלגיע לעומק של 10 מטרים בנקודה הכי עמוקה, ולאורך של כמה עשרות מטרים. כנ"ל גם החלקלקה שהגיע לאורך של כמה עשרות מטרים. המטרות שלהם היה להקשות את ההתקרבות של צבא כובש כלפי החומה, אבל אני לא מבין איך אנשים, ומרכבות עברו את החפיר והחלקלקה בשעת שלום. הרי צריך להאפשר להם להיכנס ולצאת לעיר כשהעיר לא בסכנת כיבוש.

 

[tapas tapas]

עוד שאלה, דייק (dike?)

מה זה דייק בהקשר של מצור על עיר? האם זה משהוא שבנו מעצים כדי להתגבר על החפיר?

 

[Ihavenonick]

זהו סוג של חנית מאוד ארוכה

 

[הבלש חסר הבית]

אתה מתבלבל עם PIKE

דייק הוא סוללת עפר/עצים/זבל/אבנים שנועדה גם להתגבר על תעלות וגם להביא מכשירי מצור לגובה החומה. דוגמא יפה אפשר לראות במצדה.

 

[Ihavenonick]

כן שמתי לב לזה

לאחר שראיתי תכנית על השטפון בהולנד בשנת 53 sorry

 

[shadowfax]

יש כמה תשובות

לרוב החפירים נחפרו בזמן ההכנות למלחמה כחלק מעבודות הביצורים שמתבצעות לפני הקרבות ופחות כחלק מהבניה עצמה, הסיבה היא פרקטית יותר מהכל: לאפשר תנועה נוחה לחומה (או יותר נכון אל מה שהיא מגינה) אך גם תחזוקה של החפיר (ניקוי, תיחזוק של הגשרים וכו') יקרה ולא כדאית (קל יותר לשלוח איכרים לחפור בזמן לחץ בחינם מאשר בתקופות שלום בתשלום), באופן עקרוני על החפירים בנו גשרים זמניים הניתנים להפלה או לפירוק לפני תחילת הקרב.

 

[tapas tapas]

לא נראה לי

החפירים הם די גדולים. לא נראה לי שהיו מספיקים גם לגלות שצבא בא לכבוש עיר וגם להספיק לחפור את החפיר לפני שהוא מגיע. מדובר לעיתים על חפיר שאורכו כמה קילומטרים.

 

[shadowfax]

אם הכוונה שלך לחפירים

מול החומה בצפון אנגליה אז המטרה שלה היית לא לאפשר לאף אחד להגיע לחומה וככזה היא לא יועדה לשימוש אחר, כמובן יש לציין את עלותה הגבוה של החומה ועלות ההחזקה שלה שגרמו בסוף לנטישתה

 

[הבלש חסר הבית]

שערים

באזור השערים היו נקודות קבועות בהן ניתן היה לעבור בקלות ובנחת. עלייך לזכור שחומות, חלקלקות וחפירים לא נועדו להפוך את העיר לבועה בלתי חדירה, אלא להקל על ההגנה עליה בכך שהאוייב תועל למתקפה לנקודות מסויימות שמטבען היו חלשות יותר (שערים, גשרים וסוללות שאפשרו מעבר של החפיר, וכו') ושם ניתן היה לרכז את ההגנה. הטעות הקבועה שלך היא בנסיון לחשוב על חומות הערים כסוג של הגנה אטומה-הרמטית, בעוד שמעולם לא הייתה כוונה להפוך אותן לכאלו. כל הביצורים נועדו רק להקל על הלוחמים המגנים, וכאשר אין לוחמים המגנים על העיר, שום חומה וחפיר לא יעזרו לה.

 

[tapas tapas]

בשעת מצור

העיר צריכה להיות אטומה כמעט הרמטית. כי הרי אם החומה נפרצת בנקודה אחת אז הרי היא כבר לא ממש שימושית יותר, אלא אם כן יש חומות גם בתוך העיר.

 

[הבלש חסר הבית]

הדגש הוא על כמעט

ולכן גם משתמשים בחומות פנימיות, חלוקה לרבעים וכו'. בשעת מצור, פשוט סוגרים את השערים. מכיוון ששערים הם נקודות פריצה טבעיות (יותר קל לשבור דלת מאשר קיר) האוייב יתנקז לשם, ושם גם יחכו לו לוחמי העיר עם חיצים, זפת רותחת, אבנים וסירי-לילה מלאים כל טוב.