חסרת עצות...
אני נשואה. כבר הרבה זמן (עוד לפני הנישואין) העסיק אותי עניין שהיה כבר נדמה לי שמצאתי דרך להתמודד איתו אבל לאחרונה הוא פרץ שוב. לבעלי יש חבר שהוא קרוב, בקיצור הוא מחוג ה"חבר'ה" שלנו. תמיד היינו מיודדים. לאורך התקופה האחרונה, שמנשכת לה די זמן האמת, התחלתי יותר ויותר למצוא אותו מושך מעבר לידידות... בהתחלה שכנעתי את עצמי שמדובר בתופעה חולפת ואולי הלחץ שלפני החתונה ככה יש איזה חיפוש אחר חוויה חדשה או משהו כזה והוא "אובייקט" שנמצא מתאים. ככל שעבר זמן והדבר לא עבר אלא רק התחזק, הבנתי שיש פה בעיה. עלי לציין שקשר ביני לבין זוגי נפלא, ממש כך. אנחנו אוהבים. הוא אהבת חיי ולכן בשום צורה אין קשר בין רגשותיי לבעלי לבין הרגשות לאותו החבר. ולכן איני מבינה בעצם "מאיפה זה נפל עליי"?! כל התמודדות בצורה של התרחקות וצמצום קשר לא עזר לי. כל העבודה שלי עם עצמי על רגשותיי לא עזרה. אני די בפלונטר שכזה כי אני לא יכולה למנוע מפגשים משותפים איתו כי הוא חבר שלנו, מצד שני - כל מפגש כזה מצית מחדש את כל הרגשות. הוא עצמו וכמובן גם בעלי - שניהם לא יודעים דבר על כך ואני גם לא אגלה. אני בחיים לא אבגוד או אפילו ארמוז על משהו! ועם זאת, זה לא עובר לי ואני חסרת אונים לגמרי. יש לכם עצות?
אני נשואה. כבר הרבה זמן (עוד לפני הנישואין) העסיק אותי עניין שהיה כבר נדמה לי שמצאתי דרך להתמודד איתו אבל לאחרונה הוא פרץ שוב. לבעלי יש חבר שהוא קרוב, בקיצור הוא מחוג ה"חבר'ה" שלנו. תמיד היינו מיודדים. לאורך התקופה האחרונה, שמנשכת לה די זמן האמת, התחלתי יותר ויותר למצוא אותו מושך מעבר לידידות... בהתחלה שכנעתי את עצמי שמדובר בתופעה חולפת ואולי הלחץ שלפני החתונה ככה יש איזה חיפוש אחר חוויה חדשה או משהו כזה והוא "אובייקט" שנמצא מתאים. ככל שעבר זמן והדבר לא עבר אלא רק התחזק, הבנתי שיש פה בעיה. עלי לציין שקשר ביני לבין זוגי נפלא, ממש כך. אנחנו אוהבים. הוא אהבת חיי ולכן בשום צורה אין קשר בין רגשותיי לבעלי לבין הרגשות לאותו החבר. ולכן איני מבינה בעצם "מאיפה זה נפל עליי"?! כל התמודדות בצורה של התרחקות וצמצום קשר לא עזר לי. כל העבודה שלי עם עצמי על רגשותיי לא עזרה. אני די בפלונטר שכזה כי אני לא יכולה למנוע מפגשים משותפים איתו כי הוא חבר שלנו, מצד שני - כל מפגש כזה מצית מחדש את כל הרגשות. הוא עצמו וכמובן גם בעלי - שניהם לא יודעים דבר על כך ואני גם לא אגלה. אני בחיים לא אבגוד או אפילו ארמוז על משהו! ועם זאת, זה לא עובר לי ואני חסרת אונים לגמרי. יש לכם עצות?
