Just לובלו
New member
חסרת היגיון
מרגישה כמו מהלכת על שברי קרח קרים, יחפה וחשופה לסדקים. קוראת ומספרת לעצמי סיפורים, הדמויות רוקמות לעצמן עור וגידים, משתוללות יחדיו כמו במשחק ילדים. איתך המילה "היגיון" היא חסרת כל היגיון, לא קיימת. תמיד חשופה לא רק במערומיי, ואולי בעיקר בהם. עירום פנימי, חשוף ושביר, כ"כ שביר. מהשניה הראשונה שהכרנו, ידעת לקרוא אותי. ידעת מה צריכה והחלטת שלא תוכל לתת את כל כולך, עשית לי טובה גדולה. שנינו יודעים. ועדיין, לא יכולה שלא לחשוב - "מה היה קורה אם". בחורה כ"כ הגיונית, מתנהגת בחוסר היגיון מוחלט. אתה משתק את גופי בעונג הזה. הנפש מתמסרת גם. ואיתך אני "רעה" במובנים רבים. וכמה עצוב לי לחשוב, שלא מוצאת את התחושות האלה במקום אחר. תמיד זה קשור בך. ורסיסי הקרח נשברו, דוקרים ופוצעים את כפות רגליי, הדם שניתז הוא דם התשוקה שלי אלייך. דם שתמיד חוזר למסלולו - שלם יותר, עד השיברון הבא. זה חסר היגיון. וזו, בעלת הלו"ז הקבוע, מוצאת את עצמה חולמת בהקיץ, על תחושות שפעם הגוף הכיר וידע. על תחושות שהגוף מתגעגע אליהם, ויודע - שאם יחווה אותן בשנית, הכל ישתנה. חסרת היגיון, אבל כ"כ אוהבת אותך.
מרגישה כמו מהלכת על שברי קרח קרים, יחפה וחשופה לסדקים. קוראת ומספרת לעצמי סיפורים, הדמויות רוקמות לעצמן עור וגידים, משתוללות יחדיו כמו במשחק ילדים. איתך המילה "היגיון" היא חסרת כל היגיון, לא קיימת. תמיד חשופה לא רק במערומיי, ואולי בעיקר בהם. עירום פנימי, חשוף ושביר, כ"כ שביר. מהשניה הראשונה שהכרנו, ידעת לקרוא אותי. ידעת מה צריכה והחלטת שלא תוכל לתת את כל כולך, עשית לי טובה גדולה. שנינו יודעים. ועדיין, לא יכולה שלא לחשוב - "מה היה קורה אם". בחורה כ"כ הגיונית, מתנהגת בחוסר היגיון מוחלט. אתה משתק את גופי בעונג הזה. הנפש מתמסרת גם. ואיתך אני "רעה" במובנים רבים. וכמה עצוב לי לחשוב, שלא מוצאת את התחושות האלה במקום אחר. תמיד זה קשור בך. ורסיסי הקרח נשברו, דוקרים ופוצעים את כפות רגליי, הדם שניתז הוא דם התשוקה שלי אלייך. דם שתמיד חוזר למסלולו - שלם יותר, עד השיברון הבא. זה חסר היגיון. וזו, בעלת הלו"ז הקבוע, מוצאת את עצמה חולמת בהקיץ, על תחושות שפעם הגוף הכיר וידע. על תחושות שהגוף מתגעגע אליהם, ויודע - שאם יחווה אותן בשנית, הכל ישתנה. חסרת היגיון, אבל כ"כ אוהבת אותך.
