חסרת אונים...
היי, אני חדשה פה ורציתי להתייעץ... אני ובעלי ביחד 12 שנה נשואים כמעט 3 שנים ללא ילדים. מאז החתונה ובפרט בחודשים האחרונים הוא השתנה בצורה קיצונית. בעלי תמיד היה עמוד התווך שלי, תומך, מרגיע, מאמין בי, רומנטיקן ומתחשב. תמיד היה קשה לי עם העובדה שהוא אדיש ואני אמוציונלית. לאחרונה זה נהיה מוגזם וקשה. אני מבינה שהפערים בנינו הפכו לתהום. הוא אדיש לחלוטין בקושי מדבר איתי. אני יודעת שיש לו בעיות בעבודה אבל הוא מסרב לשתף כי ככה הוא. הוא מתעצבן כשאני מביעה דעה שלא זהה לשלו וצועק ומתעצבן וכמובן יום אחרי מתנצל ואני כמובן מוותרת. אבל לאחרונה הבנתי שפשוט לא אוכל להמשיך לחיות את החיים האלה, אני מרגישה לבד. שוחחנו על זה כל כך הרבה פעמים אבל הוא ממשיך בשלו. מאז החתונה הוא לא קנה לי פרח, הוא לא נתן לי מחמאה, הוא לא זרק מילה טובה על שנה שהייתה רצופת הצלחות מבחינתי... וכשהוא מתעצבן הוא פשוט מגזים בתגובות שלו- צועק עליי לסתום את הפה ואומר דברים פוגעים מאוד אבל לצערי אני סלחנית. כנראה יותר מידי. אני כבר לא יודעת מה לעשות אני די צעירה אבל מרגישה שהחיים מתבזבזים לי איתו בגלל התקשורת ובגלל שהוא אפילו לא מנסה לחשור למה שהוא היה... החיים שלי נהיו תבניתיים וחסרי תוכן ואני מרגישה שזה פוגע לי נורא בביטחון העצמי... איך אני ארגיש אחרי 15 שנות נישואין ויותר?? כמובן שהוא מסרב בתוקף לייעוץ מכל סוג שהוא כי הוא לא מאמין בזה. תודה וסליחה על החפירה...
היי, אני חדשה פה ורציתי להתייעץ... אני ובעלי ביחד 12 שנה נשואים כמעט 3 שנים ללא ילדים. מאז החתונה ובפרט בחודשים האחרונים הוא השתנה בצורה קיצונית. בעלי תמיד היה עמוד התווך שלי, תומך, מרגיע, מאמין בי, רומנטיקן ומתחשב. תמיד היה קשה לי עם העובדה שהוא אדיש ואני אמוציונלית. לאחרונה זה נהיה מוגזם וקשה. אני מבינה שהפערים בנינו הפכו לתהום. הוא אדיש לחלוטין בקושי מדבר איתי. אני יודעת שיש לו בעיות בעבודה אבל הוא מסרב לשתף כי ככה הוא. הוא מתעצבן כשאני מביעה דעה שלא זהה לשלו וצועק ומתעצבן וכמובן יום אחרי מתנצל ואני כמובן מוותרת. אבל לאחרונה הבנתי שפשוט לא אוכל להמשיך לחיות את החיים האלה, אני מרגישה לבד. שוחחנו על זה כל כך הרבה פעמים אבל הוא ממשיך בשלו. מאז החתונה הוא לא קנה לי פרח, הוא לא נתן לי מחמאה, הוא לא זרק מילה טובה על שנה שהייתה רצופת הצלחות מבחינתי... וכשהוא מתעצבן הוא פשוט מגזים בתגובות שלו- צועק עליי לסתום את הפה ואומר דברים פוגעים מאוד אבל לצערי אני סלחנית. כנראה יותר מידי. אני כבר לא יודעת מה לעשות אני די צעירה אבל מרגישה שהחיים מתבזבזים לי איתו בגלל התקשורת ובגלל שהוא אפילו לא מנסה לחשור למה שהוא היה... החיים שלי נהיו תבניתיים וחסרי תוכן ואני מרגישה שזה פוגע לי נורא בביטחון העצמי... איך אני ארגיש אחרי 15 שנות נישואין ויותר?? כמובן שהוא מסרב בתוקף לייעוץ מכל סוג שהוא כי הוא לא מאמין בזה. תודה וסליחה על החפירה...