חסד...? ל.ס.ד...

[ינוקא1]

לכן אני מעורר את תשומת ליבך.

 

[lightflake]

חסד...? ל.ס.ד...

http://theendofbeing.com/2011/02/17...iments-with-dr-sidney-cohen-and-gerald-heard/

 

[lightflake]

לך זה נשמע כמו התפתלויות...

אז אולי תלמד להבחין בין מה ששלך במקום להשליך מזה על מה אחרים חווים

 

[ינוקא1]

יש משהו בעולמי שאיננו שלי ?

הכל סובייקטיבי.

 

[lightflake]

מצויין

ואם הכל סובייקטיבי אז אין שום משמעות למילה סובייקטיבי

 

[ינוקא1]

המשמעות היא

"חוסר היצמדות" :

כלומר לא לדבר בעובדות מוחלטות על שום דבר , להבין כי מכל נקודת מבט נראה דברים אחרת , ולהבין כי משמעות האמת היא לראות את כל נקודות המבט בו זמנית.

ורק אז , כאשר אתה סובייקטיבי לגמרי , הגעת לאמת האובייקטיבית.

פרדוקס.

 

[lightflake]

נהדר

אלוף התיאוריה

 

[ינוקא1]

זכותך לראות זאת כך.

 

[lightflake]

אני? זה הכל העולם שלך

 

[ינוקא1]

וגם לך יש בו מקום.

אם לא היית איזשהו חלק בתוכי , לא היית בעולמי.

 

[lightflake]

אקהארט טול מסביר

http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=RofybYVNCe4

 

[ינוקא1]

חוויות רוחניות אינן בעיה , וגם לא "חסד". . .

זה נחמד לחוות אותן מידי פעם , ולדעת כי "יש משהו" מעבר . . .
אך העבודה האמיתית מתחילה רק אחר כך.

החוכמה האמיתית היא ללמוד לשטוף כלים ולעשות כביסה ולתפקד בעולם היום יום באופן רוחני.

החוכמה היא להגיע למצב בו אין פער ואין סתירה בין ההשגה הרוחנית לבין חיי היום יום ה"רגילים" שלך.

מצב בו הרוחניות שלך כולה מתלבשת בתוך מה שאתה עושה , וזה לא משנה אם אתה מנקה רחובות או פקיד בבנק.
(אגב , למנקה רחובות הרבה יותר קל לעשות זאת).

מהבחינה הזו , סמים הם בריחה ולא חסד.

(וכנ"ל כל תורה רוחנית העומדת בסתירה לחיי היום יום , למשל תורה רוחנית המתעקשת על "אין אני" באופן מוחלט , איננה מוארות אלא סמים)

 

[lightflake]

אבל אתה פה זה שמוכר אופיום להמונים

 

[ינוקא1]

האומנם ?

 

[lightflake]

האמנם צריך אני מזוייף בשביל לשטוף כלים?

אולי אתה לא מודע לזה אבל מה שאתה מציע זה פסאודו-הארה (כמו זו שלך...)

 

[ינוקא1]

גם שטיפת כלים הופכת למעשה מואר

כאשר היא נעשית בהתכווננות ומודעות.

 

[ינוקא1]

אגב ,

יש מדרש בו נאמר כי חנוך בן ירד (מי שהפך אחר כך להיות המלאך מטטרון) היה במקצועו תופר נעליים. ועל כל תפירה ותפירה שהיה עושה היה "מייחד קודשא בריך הוא ושכינתיה".

כלומר היה עושה אותה במודעות וכוונה.

וזה כל מה שצריך בסופו של דבר.

 

[lightflake]

אז מה הקשר למה שכתבת

שאין אני משמעו בריחה

 

[ינוקא1]

כי בחיי היום יום

כדי שאתה תתפקד , יש לך אני.

אינני פוסל גם את חווית ה"אין אני" - יש לה את המקום שלה.
למשל ההבנה של הארעיות והזמניות שלנו בעולם.

אבל להפוך את "אין אני" לכל מה שקיים , זה חוסר איזון.
איזון והארה זה להיות גם באין וגם ביש באותה מידה.

 

[lightflake]

לא ממש לא...

אין אני זו לא חוויה זו עובדה
וחיי "היומיום" שלך מתרחשים תמיד בלי אני פשוט כי אין אני
האמונה השגויה בקיום האני אינה נדרשת לתפקוד, אם כבר היא רק מפריעה לתפקוד הרמוני
מה שאתה אומר זה שבודהה היה או מוגבל או שקרן

יום טוב