הוא לא נחלש, הוא רק השתנה
הספרים הראשונים שלו עסקו בהתבגרות של צעירים ממוצא אסיאתי בבריטניה והם היו יותר קלילים, משעשעים ועמוסי אזכורים תרבותיים. כלומר ספרים קוליים. הספרים המאוחרים יותר שלו עוסקים בתלאות החיים של מבוגרים. רוב הגיבורים שלו הם גרושים עם ילדים, אנשים שעסוקים בקיום מינורי. באופן טבעי, מינון ההומור יורד ומפנה יותר מקום להרהורים פסימיים ולפגיעות רגשית. אני אוהב את שתי התקופות שלו. תמיד מעניין לקרוא את מה שיש לו להגיד, תמיד מעניין להתייצב יחד עם הדמויות שלו בפני הקונפליקטים הדי בלתי-פתירים שמטרידים אותן. זה גם נראה לי טבעי ויפה שהספרים שלו מתבגרים יחד איתו.
