באופן כללי...בעניין הגר"א
על ליטבק לחשוד ראשונה בחסידים ומזימתם. אין לי הוכחה לזה לצערי, אבל אין גם מי שיסתור בינתיים: דעתי היא שהגר"א תכנן לעלול לא"י ולחדש את הסנהדרין כאן באופן שתתכנס ותעצור את סחף השינויים והמנהגים החסידיים התמוהים, כי רק בדרך זו ניתן היה לבלום once and for all . כידוע הגר"א סבב בערים טרם החליט לעלות לארץ, ואני מנחש שעשה סבב רבנים לחפש תמיכה. הם הפנו לו גב, והוא חזר לוילנה מיואש אך דרוך לקרב. השערתי נסמכת על הנסיונות הכבירים של תלמידי הגר"א שעלו לארץ, למצוא את הסמוכים המקוריים מעבר להרי הסמבטיון, ולהביאם לארץ כדי שיסמיכו את חברי הסנהדרין. הגר"א תפש מיד שאין כל הצדקה בטיעון שכדי לקרב את ההמונים בכפרים צריך לחפף ולכופף את ההלכה. וכי אם תגיד לכפרי שיכול להתפלל שחרית בשלוש אחה"צ, או להתפלל מנחה בלילה, הוא יהיה יהודי טוב בשביל זה?
אומנם צריך להגיד שראשוני החסידות שמרו על השולחן ערוך בקפיקא, ובראשם הבעש"ט ובודאי ר' לוי יצחק אב"ד וראש ישיבת ברדיטשוב (300 תלמידים שלמדו גמרא רשי תוספות בעמידה! כנתינתם בסיני ממש, כמעט בריקערס.. וגילוי נאות: אשתי נמנית עם צאצאיהם הישירים). ובמחילת כבוד תורתם, תלמידיהם שגו, אבל הגר"א ראה את הנולד, ובודאי צדק. אומנם היום יש מהליטבקים של המשחקים בחסידות ובגינוני הרבערס ועל דא אנא בכינא...אבל גם הגר"א בוכה על זה.
