אל תתיאש: הנה עדכון.
טרחתי כל הערב (נו, טוב - ברבע השעה האחרונה) למצוא נתונים תזונתיים על הסופגניות. בסוף מצאתי באתר סוכרת אמריקאי מתכון כמעט זהה לסופגניות, ועל פיו אם מכינים מכוס קמח רגיל ביצה אחת ולבן / יוגורט 12 סופגניות, בכל אחת יש מנת לחם ומנה שומן. אני, כטייפ 2, מרשה לעצמי 6-7 מנות פחמימה ביום, ושלוש מנות שומן. בנסיבות משמחות אלו אני לא רואה מניעה לאכול במהלך החנוכה פעמיים שלוש סופגניה חמה וטובה, ובלבד שלא תהיה מצופה בסוכר, ולא תהיה מהזן הקנוי (הגדולות וחסרות החן והטעם) אלא מהזן העשוי ביד אוהבת, בסיר הגדול שבבית. ואתה שואל מה מהות נס פח השמן? זה קל. החשמונאים מצאו חפיסה קטנה אחת של סוכרזית, שכולם חשבו שלא תספיק אפילו ליום אחד, והנה נס - הצליחו בעזרתה להמתיק את החיים לכל יושבי ירושלים במשך שבוע שלם. מה, לא? וברצינות, נס חנוכה אינו בפח השמן. הוא ביכולת שלנו לשרוד למרות כל הקשיים. קרא היטב את "מעוז צור" לכל אורכו: הבית השני - העבדות במצרים, הבית השלישי - גלות בבל, הבית הרביעי - מלכות פרס והמן הרשע, החמישי - היוונים, והשישי שהוסף בימינו - שואת יהדות אירופה. ומה הלקח? שאסור להתייאש. לא כעם ולא כאנשים. באה לך צרה? תלחם, תתמודד, תנצח. ולדעתי דווקא הסופגניה מסמלת את הנצחון שלנו, המתוקים: אנחנו בצרה, אבל אנחנו לא מוותרים, נלחמים, וחיים חיים רגילים וטובים. אפילו סופגניה בחג החנוכה לא תהרוג אותנו. חג שמח!