חנוכה חג שמח
מוקדש באהבה לכולם . חנוכה השם חנוכה מעיד על מיזוג בין מודעות הנפש הבהמית אם כוונות הנשמה והבורא . כומר עבור מודעות האדם , זו תקופה בה מתגלה המשך התיקון שנדרש לעשותו , כיישור קו בין הגשמי לרוחני . יישור זה נקרא טהרה , בה יש משום התבטלות של ההכרה למודעות הקיום . חנוכת בית המקדש השני נעשתה על ידי משפחת חשמונאי . למען הסברת העניין יש להבין את פירוש המילים . בית המקדש השני : בית - מתוך השקפה על הבריאה שהיא כתחום של יחסיות . המקדש - מסמל את כלל היחסית הזו המקיפה את הווייתנו המודעת כמציאות , בה ההבדלות או התפישות שלנו באות מתוך צפייה חיצונית על תפישות עברו היחסי של העולם . כלומר נקודת השקפה כהווה מוחלט המביטה על התפישות ומוטיבים של יחסיות קיומית , שהתנהלו באופן יחסי בתוך המרחב של המציאות היחסית כעבר . שני – מסמל את תפישת עצם המציאות היחסית של עבר , המתהווה באופן יחסי . כלומר , ישנו היבט של יציאה מן המוחלט , כיחסיות של תצפית היסטורית . * יש להבין , בעבור ההווה המוחלט , ישנה השתקפות של מציאות יחסית כמו מנסרה של אור ההופכת \ שוברת את ההווה המוחלט ליחידות קטנות של מרחב-זמן יחסי , (כמו תמונות בודדות בסרט) שמתוך התמונות הבודדות מביטים על כל הסרט , כל תמונה ומציאותה היחסית בסרט , ושיתוף התפישות מכוונות היבטים של הסרט , כמנסרות משנה , של האור . לתהליכים בסרט , לכל תמונה ולכל מנסרת משנה יש היבטים יחסיים לעומת המנסרה הראשית של ההווה המוחלט . ומנסרות המשנה עוברת היבטים של עליה וירידה היחסיים למנסרה הראשית . בחג החנוכה כל המנסרות מתיישרות ביחסיות אל קו המנסרה הראשית . ואז מתאפשרת צפייה טהורה על הסרט עד כה , כתהליכים היסטוריים לעומת הקיום בתוך ההווה המוחלט . חשמונאים – מסמלים את היבטי קיום המנסרות , כתהליכים פעילים ביחסיות של כלל הסרט . זו כמובן התפרשות נרחבת יותר מההיבט ההיסטורי , כי המנסרות משמשות עבור הסרט כולו . ולכן הביטוי בימים ההם בזמן הזה . שמונה נרות חנוכה והחנוכייה : בכדי לא לסבך את העניין , אתייחס רק להיבט של התהליך המהווה ללא יחס למוחלט שממנו הוא יורד (נר) . ראשון – מראה על ירידה מהמוחלט , כפעילות מצטברת הנתפשת כעבר קיומי שהתקיים , (אשליית ההיסטוריה) . נר שני – תפישות ממציאות העבר כתהליכים יחסיים , אשליית תהליכי ההיסטוריה . נר שלישי – תפישות ההווה במציאות העבר , כמעצבות את העולם היחסי לעולם העבר באופן יחסי , (המנסרות כעבר בסרט). נר רביעי – ראיית ההווה היורד כבורא את היחסיות לעולם באופן יחסי . ראייה של יחסיות המנסרות ומצבם היחסי הנוכחי . נר חמישי – ראיית כלל המציאות המקיפה את התודעה היחסית לעומת העבר באופן יחסי , דהיינו שאלת הזהות הנובעת מאשליית העבר היחסי של המציאות הגשמית . נר ששי – ראיית תפישות העבר כעבר יחסי שנתפש , סיכום אשליית העבר כמציאות רוחנית . נר שביעי – תפישות העבר כבוראות את היחסיות לעולמנו באופן של יחסיות . אשליית היות העולם יחסי לעומתנו ההכרה . נר שמיני – תפישות העבר והמציאות היחסית מתמזגים להתהוות משותפת באופן יחסי , כמיזוג תת ההכרה אם ההכרה או התפישה של המציאות אם ההיסטוריה של האשליה היחסית . ולכן בימינו אין לחשוב רע על איש , או לפחד משום דבר , רק להתאחד ולאהוב איש את רעהו ולהפיץ אהבה הגנה ובטחון מתוך ידיעה ברורה והתבטלות כלפי האלוקים . חג שמח דוד היחיד
מוקדש באהבה לכולם . חנוכה השם חנוכה מעיד על מיזוג בין מודעות הנפש הבהמית אם כוונות הנשמה והבורא . כומר עבור מודעות האדם , זו תקופה בה מתגלה המשך התיקון שנדרש לעשותו , כיישור קו בין הגשמי לרוחני . יישור זה נקרא טהרה , בה יש משום התבטלות של ההכרה למודעות הקיום . חנוכת בית המקדש השני נעשתה על ידי משפחת חשמונאי . למען הסברת העניין יש להבין את פירוש המילים . בית המקדש השני : בית - מתוך השקפה על הבריאה שהיא כתחום של יחסיות . המקדש - מסמל את כלל היחסית הזו המקיפה את הווייתנו המודעת כמציאות , בה ההבדלות או התפישות שלנו באות מתוך צפייה חיצונית על תפישות עברו היחסי של העולם . כלומר נקודת השקפה כהווה מוחלט המביטה על התפישות ומוטיבים של יחסיות קיומית , שהתנהלו באופן יחסי בתוך המרחב של המציאות היחסית כעבר . שני – מסמל את תפישת עצם המציאות היחסית של עבר , המתהווה באופן יחסי . כלומר , ישנו היבט של יציאה מן המוחלט , כיחסיות של תצפית היסטורית . * יש להבין , בעבור ההווה המוחלט , ישנה השתקפות של מציאות יחסית כמו מנסרה של אור ההופכת \ שוברת את ההווה המוחלט ליחידות קטנות של מרחב-זמן יחסי , (כמו תמונות בודדות בסרט) שמתוך התמונות הבודדות מביטים על כל הסרט , כל תמונה ומציאותה היחסית בסרט , ושיתוף התפישות מכוונות היבטים של הסרט , כמנסרות משנה , של האור . לתהליכים בסרט , לכל תמונה ולכל מנסרת משנה יש היבטים יחסיים לעומת המנסרה הראשית של ההווה המוחלט . ומנסרות המשנה עוברת היבטים של עליה וירידה היחסיים למנסרה הראשית . בחג החנוכה כל המנסרות מתיישרות ביחסיות אל קו המנסרה הראשית . ואז מתאפשרת צפייה טהורה על הסרט עד כה , כתהליכים היסטוריים לעומת הקיום בתוך ההווה המוחלט . חשמונאים – מסמלים את היבטי קיום המנסרות , כתהליכים פעילים ביחסיות של כלל הסרט . זו כמובן התפרשות נרחבת יותר מההיבט ההיסטורי , כי המנסרות משמשות עבור הסרט כולו . ולכן הביטוי בימים ההם בזמן הזה . שמונה נרות חנוכה והחנוכייה : בכדי לא לסבך את העניין , אתייחס רק להיבט של התהליך המהווה ללא יחס למוחלט שממנו הוא יורד (נר) . ראשון – מראה על ירידה מהמוחלט , כפעילות מצטברת הנתפשת כעבר קיומי שהתקיים , (אשליית ההיסטוריה) . נר שני – תפישות ממציאות העבר כתהליכים יחסיים , אשליית תהליכי ההיסטוריה . נר שלישי – תפישות ההווה במציאות העבר , כמעצבות את העולם היחסי לעולם העבר באופן יחסי , (המנסרות כעבר בסרט). נר רביעי – ראיית ההווה היורד כבורא את היחסיות לעולם באופן יחסי . ראייה של יחסיות המנסרות ומצבם היחסי הנוכחי . נר חמישי – ראיית כלל המציאות המקיפה את התודעה היחסית לעומת העבר באופן יחסי , דהיינו שאלת הזהות הנובעת מאשליית העבר היחסי של המציאות הגשמית . נר ששי – ראיית תפישות העבר כעבר יחסי שנתפש , סיכום אשליית העבר כמציאות רוחנית . נר שביעי – תפישות העבר כבוראות את היחסיות לעולמנו באופן של יחסיות . אשליית היות העולם יחסי לעומתנו ההכרה . נר שמיני – תפישות העבר והמציאות היחסית מתמזגים להתהוות משותפת באופן יחסי , כמיזוג תת ההכרה אם ההכרה או התפישה של המציאות אם ההיסטוריה של האשליה היחסית . ולכן בימינו אין לחשוב רע על איש , או לפחד משום דבר , רק להתאחד ולאהוב איש את רעהו ולהפיץ אהבה הגנה ובטחון מתוך ידיעה ברורה והתבטלות כלפי האלוקים . חג שמח דוד היחיד
