עיתוק ברכבת
הפעולה המכונה בשפה הרכבתית ´עיתוק´ היא זו של העברת קרונות ממסילה למסילה ומרכבת לרכבת, לצורך הרכבה ופירוק של רכבות ולצורך מיקום קרונות במקום המתאים לפריקה וטעינה, לדוגמה. מכיוון שהדרישות מקטר שעוסק בעיתוק שונות מאוד מאלו של קטרים אחרים, כמו אלו המשמשים לגרירת רכבות בין-עירוניות במהירות גבוהה, נעשה בד"כ שימוש בקטרים ייעודיים, מותאמים למשימתם, אם כי יש הרבה מאוד יוצאים מן הכלל. ברכבת ישראל שירתו בתקופת ה-דיזל מספר רב של קטרי עיתוק יעודיים, ממספר דגמים (עליהם ניתן ללמוד בחלק ה-´נייד´ באתר ´חדשות הרכבת´), וגם קטרי קו ראשי מסוימים שימשו במשימות עיתוק באופן סדיר לקראת סוף ימיהם (בעיקר ה-´בלגיים´ 103-101 וקטרי ה-G12). כדי להתמודד עם משימות עיתוק זעירות, ששימוש בקטר בעל הספק של מאות כ"ס יהיה בזבוז עבורן (כמו, לדוגמה, הזזת קרונות בסדנאות או בתוך שלוחות תעשיתיות) דרושים קטרים קטנים. אחד הפתרונות הנפוצים בארץ לצורך זה הוא הסבה של טרקטורים רגילים לנסיעה על פסים, או (כמו בממגורות ´דגון´, בחיפה) שימוש בטרקטורים עם גלגלים רגילים וחיבורים ופגושים לרכבת בשלוחות שבהן המסילה משוקעת באספלט. אני לא מכיר דברים דומים בעולם, חוץ מהסבה של מכוניות ומשאיות כקרוניות, אבל אני מניח שלא אנחנו המצאנו את הפטנט של שימוש בטרקטורים כקטרים. אם מישהו מוצא מידע נוסף על כך, אשמח לשמוע.