חן, איך עבר הארוע?

mykal

New member
עונה לך,

לא מנתקים קשר עם מי שחיים איתו טוב.
לעולם הניתוק נעשה עם מי שרבים איתו.
וזה שאת לא סוובלת אותם, והכי מתאים לך וטוב לך להתנתק, אני מבינה.
ככה חשבתי, ככה עשיתי, וגם שילמתי את המחיר הגבוה
על זה שחשבתי שזה הכי נכון וטוב.

מאז האקט הגורלי הזה עברו 30 שנה

אני 'בסוף הדרך' מבחינת המציאות הזו, חמי נפטר, חמותי די 'גמורה'
(כך אני מבינה, אנחנו לא מתראות)
רק אני יודעת מה 'הטוב' המדומה הזה עושה במשך החיים--את לא.
את בוחנת את הדברים במצב של כעס.
אתם לא מנסים ל'בנות' מערכת יחסים אחרת.
בעלך כביכול בוחר לנתק ואת עושה כפים, הצליח לך , מה שמתאים לך.

את לא יודעת לאן זה יתגלגל, ומה תשלמי.
רק על זה באתי להזהיר. בכל מקרה, לא תוכלי לומר--לא ידעתי, לא אמרו לי.

ועוד משהו קטן.--את ענית להדסה, שלילדים שלך זה לא הפסד,
אני מודיעה לך שזה כן הפסד. זה שהוריו מתנהגים שונה מהציפיות שלך,
אלה הם סבתא וסבא להם, והשדר שלך אל הילדים-שהם גרועים זה לא לטובתם.
אני איפשרתי לילדי קשר, גם על חשבוני.
ונתתי להם לבחור--אין כלפי שום טענה מצידם בענין.

אני בזה פורשת מהדיון, כי את נחושה מאוד,
ואני יודעת מה שאת עוד לא--אז משאירה לך להתמודד,
ומאחלת לך הרבה טוב.זה הזמן שלי לבכות על הכאב הפרטי שלי.
 

chen1237

New member
אם מעצם נחישותי

קיבלת סימן "לפרוש מהדיון" - זאת בחירה שלך. את אולי יודעת מה גרם הנתק שלך ממשפחת בעלך - אך אינך מכירה את משפחתו של בעלי. רק טוב ייצא לילדיי אם לא יכירו אותם (מלבד הסבתא).
אני לא מוחאת כפיים לבעלי על כך שהוא בוחר כרגע להתנתק מהם - להפך, אני מנסה להבהיר לו את כל ההשלכות האפשריות שיכול לגרום ניתוק כזה, יכולות להיות השלכות אישיות עליו, וגם עלינו כמשפחה. זה שאמרתי שאם לא הייתי רואה אותם יותר בחיי - הייתי מאושרת מזה מאוד - לא אומר שאני מוכנה שבעלי ישלם על כך את המחיר. אבל את מפספסת את העיקר - אבא שלו לא מוכן לקבל אותו כי הוא לא חי את חייו כמו שהוא (חמי) היה רוצה שיחיה. זהו, יצא השד מהבקבוק, וכבר אי אפשר להחזיר אותו. בעלי לא יכול לכפות על אבא שלו שיקבל אותו - מבחינת חמי מי שלא חי לפי ספר החוקים שלו - אין לו זכות לחיות נקודה - אז איך הוא יהיה איתו בקשר אם חמי בעצמו לא מוכן להיות איתו בקשר כל עוד הוא לא רוקד לפי החליל שלו???
 
יש הבדל קטן מייקל

את נתקת קשר אבל בעלך והילדים נשארו בקשר.
פה הבן שלהם הוא זה שמעוניין בניתוק והיא אומרת פשוט שהיא תעמוד לצידו בכל החלטה שיקח.
כך שבעצם, להגיד לה שזה לא נכון, לא בהכרח משנה. הוא זה שצריך לקבל את ההחלטה בהתאם להכרה שלו את הסיטואציה. אל תשכחי גם שמשפחות מתיחסות שונה לבן/בת שלהן מאשר לכלה/חתן שלהן
 

mykal

New member
עונה לשתיכן.

ואתן יודעות שאני מעריכה את שתיכן.
אבל אני מרשה לעצמי, לעמוד 'בשער העיר' ולזעוק בגלל הכאב הבא,
לא הכעס של היום.

בלו, אני ניתקתי כי נעלבתי, כי זלזלו בי, כי התנהגו שלא בנורמה מקובלת.
כי הרגשתי בודדה באותה תקופה. הרי לא ניתקתי בגלל שהיה לי טוב.
וזה עוד יותר פוגע, שהבעל והילדים, השאירו אותי מאחור בשעה קשה.
ועובדה שלא 'קלקלתי' להם. ובכ"ז היה לי תשלום כבד.

חן, את אומרת לבעלך-מה ההשלכות, אני בטוחה ומאמינה לך.
אבל את יחד איתו 'להבין' אזו התנהגות מגעילה ולא יפה יש להוריו.
(לזה התכונתי מחיאת הכף--להסכמה לגועליותם).
ואת יודעת שכרגע בעלך, פגוע, מרגיש רע, הפגיעה היא בהחלטה של לדבר אליו לא יפה,
בהרגשה ש לותר עליו. אז כיף לו שאת איתו ושיש לו כתף לשים ראש.

אבל את ההשמעה של ה'בעיות' הכרוכות בניתוק ו'ההאשמות'
הוא שומע באוזנים--אבל לא שומע בלב.
בדיוק כמו שאת קוראת אותי, ואני בטוחה שאת מבינה אותי אבל את עושה,
מה שכ"כ טבעי לעשות, להצדיק את המהלכים שבחרתם,
להפוך אותם לאשמים.

בעוד תקופה כשירגו הרוחות (והם ירגעו) זה יראה בעיניך תפל.

מה לעשות? אגד לך דעתי.
חכי כמה ימים, תזמיני אותם ליום הולדת של הילד.
(רציתי לכתוב מזל טוב לילד החמוד, מרוב התרגשות, (אני כאן בוכה כל היום בגלל הסיפור)
תתקשרי לחמותך--כמה שהיא סמרטוט בעיניך--
ותגידי לה"דני עצוב מאיך אבא שלו דיבר, בבקשה תרגיעי אותו יש יום הולדת ל--שי, ותבואו בשקט
שהכל יהיה טוב"
ואי מתפללת שיבואו.
בל מקרה בתחילת שבע הבא--שבעלך יסע לאבא שלו--
וידבר בשקט, ויגיד לו --אתה אבא שלי ואני דני הבן שלך,
עובד, מתפרנס ומגדל משפחה, אני גדלתי, ואני עצמאי--
אנילא נגדך, אני בעד עצמי, ואתה במקום להגיד לאח שלי, לכבד שעושים לו טובה,
צועק עלי--אז זהו--לא מסכים. אתה רוצה להפסיד אותי בכלל?
אל תענה לי עכשיו. תרגע ותחשוב."

צריך לבנות עצמאות עם גבולות בתוך המשפחה המורחבת.
זה לא הכל או לא כלום.

אני כאן, פשוט פוחדת על המשך.
חן אינני רעה--אבל קשה לי. לראות איך אחרים מפילים עצמם לבור מלא נחשים.
 

chen1237

New member
חלילה שאחשוב עלייך שאת רעה

את ממש לא מצטיירת בעיניי ככה - אפילו לא קרוב.
אני, בדיוק כמוך, חושבת שלהחליט מתוך הכעס הזה - לא יביא לתוצאות טובות, ולא משנה מה ההחלטה. מהיכרותי עם בעלי (מכירה אותו איזה יום או יומיים) - אני לא חושבת שכשיגיע הזמן להחליט - הוא יחליט לנתק איתם את הקשר. אני כן חושבת שלהתרחק מהם עד שיגיע הזמן להחליט - תהיה החלטה טובה. וגם כאשר נחזור להיות איתם בקשר, סביר להניח, שהוא יהיה מצומצם. אבל, נכון להיום, אני לא רואה איך הקשר עם הסבא והדודים מועיל לילדיי - כי הוא לא מועיל, וזה לא בגלל שהם "לא עומדים בציפיות שלי" בתור סבא ודודים, זה בגלל שהילדים לא מעניינים אותם כהוא זה. מעניין אותם רק בעלי (כבר כתבתי את זה כ"כ הרבה פעמים פה). אני לא אזמין אותם, אם בעלי ירצה שיזמין, אבל אני לא אעשה את זה מאחורי גבו. מפחיד אותי שיזמין אותם - ואז יקבל את הסטירה כשהם לא יגיעו, וזה יהיה ממש עלבון כפול מבחינתו, כי זה לא קשור רק לדחייה של אבא שלו אותו - אלא אבא שלו דוחה את הילדים בעצם כשהוא לא מגיע ליום הולדת שלהם. ומצד שני, אם כן יגיעו, גיסתי לא תהסס להפוך את זה לסצנה מהסרטים. חוץ מזה, שבשרשור אחר, כשסיפרתי שגיסתי ביקשה ממני סכום כסף לא מבוטל, בשביל "חובות" קודמים שהיו לה - גיליתי שהיא רצתה את הכסף ע"מ לשלוח לגרוש שלה, ושיתפתי בזה את 'בלו', והיא הזהירה אותי שלא לתת לגיסתי להסתובב אצלי בבית, או להיות בקרבת חפצים אישיים שלנו (ארנקים, טלפונים, מחשבים ומה לא), ומאז אני לא מפסיקה לחשוב על זה - כי אני לא יודעת מה עוד היא מסוגלת לעולל, ואני לא יכולה להזמין רק את חמי וחמותי - כי לומר להם: "תבואו רק שניכם" זה לשפוך שמן למדורה כרגע, אז זה אומר שגם גיסתי תגיע (ואני לא אוכל לעקוב אחריה לכל מקום אם אני מארחת 40 איש). אני מקווה, כמוך, שבעלי כן יזמין אותם - רק מקווה שאבא שלו לא יראה בכך הזדמנות פז להכאיב לו.
 

chen1237

New member
ותודה, אני אמסור לבני שאיחלת לו מזל טוב

כל היום הוא מסתובב בבית ושר לעצמו: "יום הולדת לאוריה הקטן" (או כמו שהוא אומר: "אומולדת לאוווויה הקטן")
 

chen1237

New member
תודה מקסימה

למעשה הוא מקבל מתנות ממש שוות. אנחנו קנינו לו מערכת של רכבות וטרקטורים - משהו ממש רציני. ומהמשפחה שלי (שהתעקשו לקנות מתנה) - ביקשתי שבמקום לקנות מלא מלא מתנות, שבסוף קשה לילדים להעריך, שיקנו מתנה אחת. אז הם קנו לו טרקטור גדול, שהוא יכול לשבת בתוכו, ולנסוע (עם פדלים), ועם כף גדולה שעולה ויורדת - נראה לי שהילד יתעלף כשהוא יראה את זה (טרקטורים ורכבות הם משוש חייו), לפי דעתי הוא יעבור לגור בתוכו ולא יסכים להתפנות.
 
לא מכירה כמובן

את הנפשות הפועלות אבל מנסיון להבין איך הראש פועל, אני חושבת שאם תזמינו הם כן יגיעו. כי חמך מאמין בלויאליות למשפחה.
ונכון שמבחינתו אתם משפחת נספח - את והילדים, אבל עדין משפחה. ואם הבן שלו יזמין אני מאמינה שהוא כן יגיע. אמנם יתכן מאוד שתהיה סצנה, אבל יגיעו.

והרבה
| לאוריה!

בן שנתיים?
 

mykal

New member
כדי שלא

יעלב מאביו הצעתי שתדברי את עם אמא שלו.
(ברור בהסכמת בעלך, ולא מאחורי גבו, בכלל הביחד עוזר לכם)

את גם יכולה להכין את בעלך--לתגובה שלילית. ולומר לו,
שניכם כועסים--אז אל תיעלב עוד מאבא שלך.

חשוב לשקול הכל בשעות רגיעה, ולנסות, בלי משקעים עד כמה שאפשר.

ואת גיסתך, מותר לך לחסום בבית שלך. זה לגמרי בסדר.
ואם חמך ידבר לא יפה, אומרים לו אנחנו עכשיו בחגיגה ומצב רוח טוב.

עצוב שאנשים מביאים עצמם לקצוות שקשה לחיות בהם.
 
צר לי על הפיצוץ

והנתק, אבל אולי זה יהיה נכון עבורכם.
אבל מלה אחרת: מזל טוב לבנך! גם נגה וזהר תהיינה בנות שנתיים באותו יום בדיוק.
 

chen1237

New member
להן


יום ההולדת עצמו הוא בשבוע הבא. אנחנו מנצלים את יום העצמאות כדי לחגוג לו. בכל אופן, שיהיה לשלושתם יום הולדת שמח, שיהיו בריאים ושמחים ב"ה - הכי חשוב.
 
אמן ואמן

אנחנו הפוכים מכם: ביום שלישי יומולדת, אבל משום שפה אין לנו יום חופשי לזה, אנחנו עושים מסיבה משולבת של יום העצמאות + יום הולדת בראשון הבא.
 

הדסהש1

New member
תמסרי לילד בשם כולנו מזל טוב

ילד קטן אולי לא מבין עדיין.אולי חשבתי שתקני לו משהו בשם סבתא וסבא
שידע שיש לו ע"פ שהם לא בקשר.אני לא יכולה להבין סבים ובסתות שכאלה.
שבוע שאנני רואה את נכדי זה לא נתפס.
אתמול חגגנו במשפחה יום הולדת לעפרי בת 3.
הייתם צריכם לראוות את החיוך של הילדה .לשמחתה לקבל נתנות.
לנשוף הנירות.ושערימו אותה בקשה הדרן.בודאי שלר קיפחנו את נועם הקטנה
שקבלה גם מתנה.חשבי על זה .ושיגדל ספרי לו בעדינות שהם כן אוהבים אותו.
 

restart2

New member
גשר לקונפליקט

היי חן
מעתיקה לכאן ובנפרד אכתוב לך ..
תני לבעלך גם לקרוא..

גשר לקונפליקט
באזור כפרי , שטוף נחלים ואגמים, גרו שני אחים בחוות סמוכות.
במשך 40 שנה הם חיו בשלווה,
חלקו את הציוד, סייעו ועזרו זה לזה ככל שניתן.
אולם, יום אחד התעורר ויכוח קולני בין שני האחים, ותוך דקות ספורות,
הקונפליקט הפך למשבר רציני, לראשונה מזה 40 שנה האחים היו ברוגז!
אווירת שיתוף הפעולה התנפצה.
אי הבנה קלה צמחה להבדלי גישות "בלתי ניתנים לגישור" וחילופי דברים קשים, שבעקבותיהם - שבועות של שתיקה ונתק.
בוקר אחד , שמע ג'ון, האח הבכור, דפיקות על דלת ביתו.
הוא פתח את הדלת, ולפניו אדם עם קופסת כלי עבודה של נגר.
"אני מחפש עבודה למספר ימים", אמר הנגר, "אולי אתה זקוק לקצת עבודות פה ושם?
אני מוכן לעבוד קשה ולעשות כל עבודת נגרות שאתה צריך".
"כן," השיב ג'ון. "במקרה יש לי עבודה עבורך,הבט מעבר לנחל שבקצה החווה.
שם עומד אחי הצעיר.עד לפני שבוע, מה שהפריד בין החווה שלו ושלי היה שדה מרעה משותף.
אולם הוא לקח את הדחפור הענק שלו, ויצר מפרצון בין החוות שלנו.
ובכן, הוא אולי עשה זאת כדי להכעיס אותי במתכוון, אבל אני רוצה להראות לו מי פה הבכור.
אתה רואה את ערימת הקרשים שליד האסם?
אני רוצה שתתחיל מייד לבנות לי גדר-עץ בגובה של שלושה מטרים,
כדי שאני לא אאלץ לראות אותו ואת החווה שלו".
"אני חושב שהבנתי את המצב. הראה לי היכן יש מסמרים והיכן מונח המסור,
ואני אוכל לעשות עבודה שתספק אותך".
ג'ון תכנן לנסוע באותו יום לקניות וסידורים שונים בעיר הגדולה הסמוכה, לכן, הוא נתן לנגר את קופסת המסמרים הגדולים שלו ויצא לדרכו.
הנגר החל לעבוד במרץ. הוא מדד, ניסר, הדביק וקיבע את הקרשים באמצעות המסמרים.
סמוך לשקיעה, הוא סיים את עבודתו, בדיוק כשג'ון חזר מנסיעתו.
ג'ון פער את עיניו, והיה לרגע חסר מילים. הוא לא ראה שום גדר.
במקום זאת, מה שעמד שם היה גשר... גשר שמתוח שצד אחד של המפרצון עד צידו השני
בחווה של אחיו הצעיר , ג'ק. בכל צד של הגשר היה מתוח מעקה עץ מעובד להפליא.
בעוד הוא לוטש עיניים, ראה ג'ון את אחיו עומד בקצה הגשר כשהוא מושיט את ידו קדימה.
"אתה באמת אדם מדהים, אחי, אם בנית גשר בינינו, אחרי כל המלים הקשות שהטחתי בך".
שני האחים ניצבו רגע נוסף משני צדי הגשר, ואז החלו לצעוד האחד לעבר השני,
עד שנפגשו באמצע הגשר, לוחצים זה את ידו של זה,
ומייד לאחר מכן, מחבקים איש את רעהו בחום רב.
הם הסתובבו אל הנגר וראו אותו אוסף את כילו ומניף את הארגז אל כתפו.
"היי! רגע, עצור! הישאר מספר ימים נוספים. יש לי עוד כמה פרויקטים שתוכל לעשות עבורי",
צעק לעברו ג'ון. "הייתי שמח להישאר, אדוני", השיב לו הנגר, "אבל עלי לבנות עוד המון גשרים".

בפעם הבאה , כשאתם נכנסים לוויכוח, הימנעו מיצירת אווירה של "אני צודק- אבל אתה צועק".
במקום להציב חומה וגדר בין הדעה שלכם לדעה של הצד השני, חפשו דרכים לבנות גשרים.

 

restart2

New member
שינוי אופן התקשורת

היי
ראשית מזל טוב ליום ההולדת של הבן


אני רוצה לצטט מתוך האירוע האחרון עם פרשנות אחרת שונה ואופן תגובה שונה-
1."אחיו הקטן של בעלי התקשר אליו בכדי לבדוק אם יוכל לנסוע איתנו, אז בעלי הסביר לו שהוא יצטרך להגיע אלינו "..
ציפייה של האח? תגובה של בעלך? נוצר פלונטר שאומר- אני לא מוכן לא רוצה לא יכול..
תשובה פוזיטיבית יכלה להיות בשמחה אנחנו יוצאים בשעה.. אם תוכל להגיע עד .. נשמח לאסןף אותך מ...
כלומר האח הרגיש - לא רצוי .. נטל..

2. "חמי מתקשר לבעלי בעצבים ומתחיל לצעוק דברים כמו: "מה הבעיה שלך? תפסיק לבלבל בשכל.."
האבא כועס על בנו כי חש חוסר נאמנות למשפחת המוצא-
כדי להרגיע ולבנות גשר עליו לעשות דומה אבל באופן שונה.
לא להתערבל עם הגישה השלילית, אלא לקחת את הצד הבוגר, המכיל המסביר כי..
אני עושה כמיטב יכולתי בין תפקידיי הרבים.
אני אשמח לסייע/לעזור/להגיע.. אני מבקש כי תבין/תקבל כי היום אני אבא/בעל /מפרנס..
ובין תפקידיי הרבים אני גם בן ואח אבל סדרי העדיפות בחיים השתנה.

3. בעלך וגם את צריכים לקבל החלטה כי לא מנהלים אתכם רגשית,
שאתם עומדים בגבולות שקבעתם ללא ביטויי כעס ו"בגידה במחוייבויות " שלכם.

האתגר הוא מורכב אבל אפשרי אם תבחרו לא להגיב למלחמה , ליצירת אש יש צורך ב2 צדדים.
עם הפנים הם של שלום דבקו בזאת.

בהצלחה

אירית
 
למעלה