תראי,חמודה,
נדמה לי שכמה דברים מפריעים לך בסיפור הזה: 1. שלא התחשבו בדעתך בנוגע להסדר החדש. 2.שהתכניות שלך משתנות ואת נאלצת לתמרן בין חובותייך כרעיה,כאם,כעקרת בית-בשל מישהו אחר. 3. שבעלך הציב אותך בפני עובדה מוגמרת מבלי לנסות להדבר עימך מראש... אולי את חשה כמו שפחה חסרת זכויות בביתך-בנקודה זו... 4.שלעניות דעתך המרחק הגאוגרפי מאפשר עמידה בפתרון שהצעת,ובד בבד הגעה מיידית לביתה במקרה חירום. 5.שנוכחות חמותך בביתך מאלצת אותך לחוש בחוסר פרטיות ובמצב של חדירה לעניינייך. 6.ואולי יש בתוכך מצבור של כעסים כלפיה כתוצאה מאירועים בעבר. חישבי למה את מעמידה את עצמך במרכז- ומצפה שהדברים יתבצעו לפי רצונך... חישבי גם -כיצד היית נוהגת במקרה הפוך [כלומר אם חלילה היית נדרשת לסוגיה כזו בעצמך ולבן זוגך היו הסתייגויות מאימך... כיצד היית חשה נוכח המצב?הציפיות של בני משפחתך ממך[אחים/יות]] זה עוזר למקד את ההתייחסות לנושא-בצורה טובה יותר... עיצה מעשית??? לנסות לראות את התמונה גם מנקודת הראות של כל הצדדים המעורבים בדבר... לחשוב תמיד ששבת חמישית זה בבחינת "לא נעים -לא נורא" הרי באומץ,כאב,אי נוחות אנו נאלצות להתמודד יום יום ובפרט בלידה...קטן עלייך. לזכור שגם לדברים לא נעימים מתרגלים עם הזמן--ולכן,קל יותר להשלים עם זה... גם אם הבית קטן- כשבלב יש מקום - הפתרונות צצים מאליהם... להתבונן על המצב כעל עשיית מצווה ענקית מחד ומאידך זה נותן לך נקודות יתרון אצל בן זוגך... לנסות לראות כמה קשה גם לה להיות בבית כלשהו בידיעה שהיא לא ממש רצויה... וקשה לה מאוד לחיות לבד ואולי היא פיתחה פחדים -בנוגע ללינה בגפה. תוכלי לבקש מבן זוגך להיות שותף אקטיבי בזמן שהיא מתארחת ועל ידי כך להקל ממך את הקושי שמתלווה לנקיון הבית, כלומר-בזמן שהוא בתפקיד "ליצן חצר " ו"שרת צמוד"- את פנויה לעיסוקייך ומשוחררת לנפשך.. נסי לבלוע את הגלולה המרה למרות הכל. אני בטוחה שמעז ייצא מתוק. זכרי שלכל דבר יש מחיר- גם למלחמה צודקת. נסיון מצידך להיות צודקת ולכפות את רצונך יתבע ממך מחירים-שאולי לא תרצי לשלם... ואם תצטרכי פורקן- אנחנו כאן לתמוך ולייעץ... דרך אגב, ל א הייתי ממליצה לך להפוך את שהותה בביתך לגיהנום- כדי שמיוזמתה היא תבחר לא לבוא אלייך... זה רק יגרום לך רגשות אשמה וכאב מיותרים. והכי חשוב- הכל עובר וגם זה... בהצלחה.
נדמה לי שכמה דברים מפריעים לך בסיפור הזה: 1. שלא התחשבו בדעתך בנוגע להסדר החדש. 2.שהתכניות שלך משתנות ואת נאלצת לתמרן בין חובותייך כרעיה,כאם,כעקרת בית-בשל מישהו אחר. 3. שבעלך הציב אותך בפני עובדה מוגמרת מבלי לנסות להדבר עימך מראש... אולי את חשה כמו שפחה חסרת זכויות בביתך-בנקודה זו... 4.שלעניות דעתך המרחק הגאוגרפי מאפשר עמידה בפתרון שהצעת,ובד בבד הגעה מיידית לביתה במקרה חירום. 5.שנוכחות חמותך בביתך מאלצת אותך לחוש בחוסר פרטיות ובמצב של חדירה לעניינייך. 6.ואולי יש בתוכך מצבור של כעסים כלפיה כתוצאה מאירועים בעבר. חישבי למה את מעמידה את עצמך במרכז- ומצפה שהדברים יתבצעו לפי רצונך... חישבי גם -כיצד היית נוהגת במקרה הפוך [כלומר אם חלילה היית נדרשת לסוגיה כזו בעצמך ולבן זוגך היו הסתייגויות מאימך... כיצד היית חשה נוכח המצב?הציפיות של בני משפחתך ממך[אחים/יות]] זה עוזר למקד את ההתייחסות לנושא-בצורה טובה יותר... עיצה מעשית??? לנסות לראות את התמונה גם מנקודת הראות של כל הצדדים המעורבים בדבר... לחשוב תמיד ששבת חמישית זה בבחינת "לא נעים -לא נורא" הרי באומץ,כאב,אי נוחות אנו נאלצות להתמודד יום יום ובפרט בלידה...קטן עלייך. לזכור שגם לדברים לא נעימים מתרגלים עם הזמן--ולכן,קל יותר להשלים עם זה... גם אם הבית קטן- כשבלב יש מקום - הפתרונות צצים מאליהם... להתבונן על המצב כעל עשיית מצווה ענקית מחד ומאידך זה נותן לך נקודות יתרון אצל בן זוגך... לנסות לראות כמה קשה גם לה להיות בבית כלשהו בידיעה שהיא לא ממש רצויה... וקשה לה מאוד לחיות לבד ואולי היא פיתחה פחדים -בנוגע ללינה בגפה. תוכלי לבקש מבן זוגך להיות שותף אקטיבי בזמן שהיא מתארחת ועל ידי כך להקל ממך את הקושי שמתלווה לנקיון הבית, כלומר-בזמן שהוא בתפקיד "ליצן חצר " ו"שרת צמוד"- את פנויה לעיסוקייך ומשוחררת לנפשך.. נסי לבלוע את הגלולה המרה למרות הכל. אני בטוחה שמעז ייצא מתוק. זכרי שלכל דבר יש מחיר- גם למלחמה צודקת. נסיון מצידך להיות צודקת ולכפות את רצונך יתבע ממך מחירים-שאולי לא תרצי לשלם... ואם תצטרכי פורקן- אנחנו כאן לתמוך ולייעץ... דרך אגב, ל א הייתי ממליצה לך להפוך את שהותה בביתך לגיהנום- כדי שמיוזמתה היא תבחר לא לבוא אלייך... זה רק יגרום לך רגשות אשמה וכאב מיותרים. והכי חשוב- הכל עובר וגם זה... בהצלחה.
