חמתי היקרה

[גילה25]

חמתי היקרה

אני שמחה שגיליתי את הפורום. יש לי שאלה שמאוד חשובה לי לשאול את הרב. יש לי חמה אלמנה אישה מאוד מאוד מאוד קשה וקצת חולה נפשית ופיזית. היא בת שמונים. בעלי כמעט כל יום הולך לבקר אותה ועזור לה. הבעייה שלי היא סופי שבוע שקשה לי בכלל לקבל אותה. אם היא מגיעה זה מיום שישי בבוקר עד ראשון בבוקר. לא מוכנה לחזור במוצאי שבת. יש לי ילדים קטנים. היא לא באה ביגלל שקשה לי ובעלי גם אומר שמאוד קשה איתה. הבעייה שהמצפון שלי לא שקט. ואני מפחדת מאלוהים. האם אני חייבת לקבל אותה לסופי שבוע?

 

[פייקו]

נראה לי כי בעלך מצווה על כבוד אימו

ואם ישנו קושי כל שהוא בביתך - ישנה אפשרות שתעשו שבתות אצלה כך המועקה הרגשית פחות תהיה קשה עלייך ואולי גם מפני בעלך ולבעלך (בנה).. אך יתרה מכך אני לפני שהייתי "פוחד(ת) מאלוהים כדברייך" - הייתי פוחד יותר מלבך ומדרך ראותך את חמותך - כמעמסה ,כדבר קשה ,דבר לא נוח ,כדבר מפריע לך ועוד לתלות את האשמה הזו בילדים .. אני מצטער שאני נוקשה בתשובה.. אך מאותה נקודת מוצא שלך שהיא מוכרת לי עד מאוד - אני מדבר אלייך הדברים יאמרו - בלא שתחשבי לרגע כי אני מתעלם מהקשיים שאת מדברת עליהם אלא - על אף הקשיים שאת מעלה כאן - ודברים שגם אין את מעלה והם בתחושה ובאוירה הסוררת סביבך וסביב ביתך. זה מה שאמר דוד המלך -"אל תשליכני לעת זקנה" - הוי אומר אל תשליך את הזקנה שלי אל פי פחת ושחת כי הזקנה שלי יפה כמו שהיא ומתאימה היא ליכולות הנפשיות והפיזיות שלי ובבקשה קבלו אותי איך שאני ולא לפי היכולות שלכם כי עם זה אני לא יכולה להתמודד .. וזכרי - "במידה שאדם מודד כך מודדים לו" - הן עכשיו איך זה נראה בעיני המתבונן - איך הילדים שלך יראו את חמותך והם המתבוננים העקריים לא פחות ממך - ואף אנו כקוראים ומתבוננים מהצד.. .. ונראה לי שהכל עניין של חינוך וקבלת האדם לכל גיל וגיל - ומצבו העכשוי.. אך השאלה שלך מעלה לי שאלה אחרת לרב- האם את "כאישתו" של "בנה" שנחשבת חלק מגופו חייבת כמותו בכבודה של חמותך?

 

[גילה25]

נכון בעלי מצווה על כיבוד אימו

נכון מה שאת אומר אל שליך את הזקנה. וגם אני לא אומרת שזה מה שהוא יעשה. אני לא זורקת את האשמה על הילדים. לא פשוט לגדל שני ילדים כמעט לבד. אני אישה עובדת יוצאת בשעה שבע וחצי מהבית מגיעה חזרה בשעה חמש. הילדה בת השש שלי לא מוותרת על פעמים בשבוע חוגים. לי ילדה בת שנה במעון. כל הקניות של הבית אני צריכה לעשות. כי הוא לא מספיק, הוא אצל אמא שלו עד מאוחר. לא מספיקה לנקות משאירה את זה ליום שישי. כשהיא מגיעה לסופי אני צריכה לפתוח עשר עניים כי היא זורקת כדורים על הריצפה, ואני מפחדת שהתינוקת תכניס לפה. כמעט זה קרה לצערי. מאז אני מאוד מפחדת. הגברת זורקת זבל על הריצפה ומאוד מרגיז אני לא אומרת כלום.

 

[גילה25]

דרך אגב שבתות היא לא מוכנה

שנעשה אצלה.

 

[א77]

בעלך מחוייב בכיבוד אם

אמנם סיפרת סיפורך הכואב. אבל להמון אנשים יש בעיות של הסתדרות והבנה עם הורים או אחד מהם. עם הורי בן הזוג או אחד מהם. זו בעיה שיש להתמודד עמה. והכי טוב שתשכילי בעצמך או בעצת מישהו חכם המכיר את הצדדים, איך להתנהג. כדי להשתדל במידת האפשר בקיום מצוה חשובה וכדאית זו, שהרי אף מתן שכרה בצידה כנאמר 'כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך' [שמות כ. יא]. גם במשנה כתוב 'אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ואלו הן: כיבוד אב ואם...' ההשקעה כדאית גם בשביל שילדייך נוכחים ורואים בהשקעה הנעשית בהורים למען כיבודם. כך ילמדו בעצמם להתנהג כשאתם עצמכם תנובון בשיבה עד מאה ועשרים. כמובן שחשוב מכל שלא יופרע שלום הבית. והנה המלצה נוספת אוליי יש בזה דרך ושיטה להבנת יתר, גם אם היא קשה.

 

[גילה25]

תודה

אין לי בעייה שבעלי ישן אצלה , יהיה אצלה יחייה אצלה . קונה לה, משלם למטפלת עבורה, הכל הכל הכל הכל. הבעייה היא השבתות. את זה אני רוצה לדעת אם אני חייבת לקבל אותה מיום שיש בבוקר עד ראשון בבוקר. שאולי תסכים לחזור לבית שלה. הבית של חמש דקות ממני.

 

[א77]

בעלך חייב בכבודה

לפרטים אין באפשרותי ואיני רוצה לקבוע. אני מבין בקושי שלך, אוליי זה ניתן לפתרון בשיחה מיושבת עם בעלך. אני מאמין שמתוך הבנה הדדית את ובעלך, תוכלו לתמרן בקלות יותר מאשר התיעצות עם גורם שלישי.

 

[גילה25]

בעלי גם מסכים שהיא לא תבוא לשבת

הבעייה היא המצפון שלי.

 

[א77]

אם בעלך מסכים

אז תשתדלו לעשות זאת בעדינות מירבית. אוליי שאחד הנכדים יהיה עימה בקביעות. חושבני שמכאן ואילך זה לא שאלה לרב. זו עניין של חכמה קלה. שלמה המלך אומר במשלי פרק יד 'חכמות נשים בנתה ביתה'. והעיקר בהצלחה

 

[גילה25]

תודה תודה

גם לדעתי אישה בונה אישה הורסת. יש לה נכדים גדולים מצד הבנות שלה. הנכדים והנכדות אומרים שיש להם את החיים שלהם. תודה

 

[פייקו]

קשה קשה ,,הקושי נכר בדברייך

ובאמת אני מבין לרוחך .. אך דעי כי המעלה שלנו היא ביכולת שלנו לשאת בקשיים .. שם האדם נכר ביפי הדרו .. אך באמת שאין לי פתרון לבעיה הקיימת מאחר וכל אדם ביכולות שלו .. האמיני ואני אומר לך מתוך ידיעה מעשית - שאם תתאמצי ואני מניח שאת מרגישה שכלו הכוחות אך אני יודע שבבויידם יש לנו עוד מעט כוחות נפש לראות אותה באור שונה למשל תתייחסי אליה כאל ילדה שלישית אך אל לנו להתעלם מגילה המופלג.. את יודעת פעם הכרתי מצב דומה לזה והייתה שאלת רב והרב ענה .. שאדם מבוגר הוא כילד לפני האלוהים.. וכך הייתה ההתייחסות לדבר וראה איזה פלא איך הדבר נעשה קל יותר .. אך לגבי בעלך - הוא חייב לכבד את אימו ואפילו אם תתנהג אליו כאימו של דמא בן נתינה שסטרה לו על לחייו כשהיה יושב בין כל גדולי רומי כפי שמסופר בגמרא והוא נתינה הגיש לה את לחיו השנייה.. כי אמרו חכמים שהייתה היא קצת "טרלללם" .. אם זה אמור להיות בביתכם נראה לי שזה פתרון שבעלך צריך להשיב לך ..אך אין ספק כי בסופה של החלטה וכך אני חושב היא שלך כבעלת הבית וכבעלת הבינה..כמאמר חכמינו