חמתי היקרה

[נוי3]

אני ממש לא מבינה אתכן

מה זה, לתת כסף להורים??? באופן חד פעמי - כן, בשמחה, אבל כמשהו קבוע??? אין מספיק הוצאות בבית?? ילדים? חוגים? רכב? זה ממש לא ברור לי.

 

[האשמה תמיד]

../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif

וואייייייי, כמה חבל שאת חושבת שאת לא יודעת איך אפשר לאהוב אותו עם אמא כזאת....

הוא לא אשם, היא אמא שלו.... אל תשכחי את זה לרגע. בואי אני אשתף אותך עלקצה המזלג מקורות אותי בענייני כספים עם חמתי: נתחיל בזה שבעלי היקר והמקסים משרת בצבא (בחתונתנו כחייל בסדיר וכיום בקבע), לקראת חתונתנו, החלטנו בעלי ואני על אולם ארועים, שווה לכל כיס, גם הורי וגם הוריו במצב כלכלי לא מזהיר (הם משלמים את האולם) וחוץ מזה אנחנו לא מאלו שצריכים לנקר עיניים. אחרי שהחלטנו בעלי ואני על האולם, הזמינו אותנו לטעימות, אך מכיוון שזה יצא אמצע שבוע, ובעלי לא יכל לבוא לטעימה, החלטתי שאני לוקחת איתי ככלה לעתיד הכי טובה, את הורי ואת חמיי. מה שהתברר כטעות איומה. קודם כל נתחיל בזה שהם לא אוהבים גן ארועים אלא אולם עם מראות ונוצצים

ונמשיך בזה שהטעימה לא היתה להם טעימה. נכנסנו לבעל האולם לשמוע את הצעת המחיר שהוא נותן לנו, וחמי המקסים (הוא באמת בסדר), התמקח איתו שעות, וכשקיבלנו את ההצעה הכי טובה מבחינתנו יצאנו שמחים וטבי לב. למחרת בבוקר חמי התקשר ואמר לי שאין להם אמצעים לשלם את החצי שלהם (הם מרוקאים וכל העדה מוזמנת - ברור שלא יהיה להם תקציב לזה), אני כמובן נכנסתי לדיכאון אמיתי ואת בעלי לא תפסתי כי הוא היה בצבא, וככה נשארתי בדכאון אני עם עצמי עד שהורי התערבו קצת. הקטע הוא שהוריו אמרו שהם יתנו לו סכום מסויים בכל מקרה, שגם אותו לא קיבלנו בסופו של דבר ואת החצי שלהם אנחנו שילמנו מכספי החתונה... הם אמורים להחזיר לנו חזרה אבל אני בכלל לא מחכה. הם סידרו אותנו פעם אחת בגלל טוב ליבו של הבן שלהם שלא יכל לראות אותם "נקרעים" שהם לא יכולים לעשות לו חתונה גדולה כמו שהם רוצים (אתם מבינים את האבסורד), והוא כבנם החליט לעשות מצווה ולעזור להם, לא לבייש אותם. רק בשביל לשמור על שלום בית בינינו הסכמתי. היו לי הרבה לילות שבהם אמרתי לו שהמזל שלו זה שאני יודעת שהוא כ"כ אוהב אותי, כי אחרת בחיים לא הייתי נכנסת למשפחה כזאת נוראית. מזלי בכל סיפורי ההכנות לחתונה זה שבעלי הבין אותי כ"כ והבין כמה הוריו טועים ובגדול. החלטנו שהם לא יהרסו לנו את החיים ואנחנו בשלנו. אם הם איתנו בבקשה ואם לא אז שיאבדו בן וכלה. וככה עד היום היחסים קרירים ביותר. בקיצור אני אומרת שכל אחד והצרות שלו ואל לנו לשכוח שההורים שלנו ושל בן זוגנו הם עתיקים (במילה עדינה) הרבה יותר מאיתנו ואם הם היו יכולים הם היו משאירים את הכל כמו שהיה בזמנם. קבלי קצת עידוד - אם נשארת עד הסוף הטוב. ותזכרי הכל קורה לנו בכוונה תחילה, הכל בשביל לנסות אותנו ולראות כמה טוב לב יש בנו פנימה.

 

[12אניהיא]

נוי

אני נשואה 10 שנים יש דברים שלא עקרתי מהשורש בהתחלה אז בוודאי שאני לא אוכל לשנות אותם היום...אני משתדלת להיתעלם מדברים מסוימים כדי לא לריב איתו,גם כך לא חסר על מה. עובדה שאני לחמותי לא עולה כבר שנתיים ולא מדברת איתה בכלל והיא מוצאת סיבות לריב איתו עליי..אבל את יודעת מה היא גורמת לו? רק להיתרחק ממנה, כי נימאס לו!!!

 

[12אניהיא]

נוי

אני נשואה 10 שנים יש דברים שלא עקרתי מהשורש בהתחלה אז בוודאי שאני לא אוכל לשנות אותם היום...אני משתדלת להיתעלם מדברים מסוימים כדי לא לריב איתו,גם כך לא חסר על מה. עובדה שאני לחמותי לא עולה כבר שנתיים ולא מדברת איתה בכלל והיא מוצאת סיבות לריב איתו עליי..אבל את יודעת מה היא גורמת לו? רק להיתרחק ממנה, כי נימאס לו!!!

 

[האשמה תמיד]

ככה זה

אצלנו אומרים מה שיגורתי בה לי... ובעברית תמשכי להגיד לו כמה אני הלא בסדר והוא ימצא יותר ויותר סיבות למה היא לא בסדר. למזלי אני בתחילת הדרך כבר ראיתי את הקטסטרופה, ממש ביום שהודענו שאנחנו רוצים להתחתן, בתאריך מסויים, היא בהנף יד הודיע שזה בלתי אפשרי כי היא גננת והיא לא יכולה לחתן בשנת הלימודים !!!!! מצידי אל תעשי כלום, תבואי כמו אורחת זה אפילו יהיה עדיף ככה לא תוכלי להינכס לי לחיים. אני נפגעתי עד עמקי נשמתי ואז החלטתי שאני לא שמה עליה יותר ושתגיד מה שהיא רוצה, את ההחלטות בחינו - בעלי ואני אנחנו נחליט לפי מה שנוח לנו ולא לפי מה שנוח לה. אנחנו ביחד באותה סירה - הוא הבין שהיא רק רוצה את טובתה ולא את טובתנו, וחבל, בשבילה כי היום אנחנו לא ממש בקשר.

 

[12אניהיא]

האשמה תמיד

חייבת לאמר לך שני דברים: השם שלך כל כך מתאים לי כי אני באמת תמיד אשמה בכל

ואני כאן בגלל אחותי

ענת

 

[האשמה תמיד]

../images/Emo13.gifהסברים בבקשה

בוקר טוב

מה קשורה לכאן אחותך

הפורום הוא חמותי ואני

יכולתי להבין אם היית אומרת שאת כאן בגלל גיסתך, כי עוד מעט גיסתי מצטרפת אלינו, החלטנו ביחד להתחיל להעיר את הפורום משנתו, עם סיפורים דיי מזעזעים לפעמים בנוגע לחמתינו. גיסתי אני מתכוונת אשתו של אח של בעלי

(מקווה שלא סיבכתי), האחים חברים מאוד מאוד טובים, ככה שלא היתה לנו ברירה אלא להתחבר גם כן, מה שלקח קצת זמן כי בהתחלה שתינו לא סבלנו אחת את השניה (היום זה כבר גלוי וידוע), אבל היום אנחנו החברות הכי טובות, אני סומכת עליה והיא עלי ב- 100%, וכמו שאומרים - צרת רבים חצי נחמה, הרי גם היא עברה את כל הייסורים שאני עברתי עם החמה, אז למה לא ללמוד מהנסיון ולשתף אחת את השניה בנוגע לשטוית שהיא עושה

עכשיו אנחנו האמת היא קצת בתקופת רגיעה אחרי משבר מאוד קשה שהתחיל לפני חתונתי והסתיים בבכי נוראי מצידי בסיום החתונה.

אני החלטתי שאני לא עוברת לסדר היום וכמעט חצי שנה לא באנו אליהם לשבת (אנחנו דתיים, כך שזה דיי ברור שעושים שבת אצל ההורים), לא דיברנו וממש לא עניין אותי מה קורה, בעלי שכ"כ נפגע גם הוא בקושי ביקר אותם, הוא הלך רק בשביל לראות את אבא שלו (כמו שכבר כתבי, אבא שלו הוא הבסדר), וגם זה היה רק לכמה דק'. בקיצור -אני עוד לא חושבת שאני מוכנה להוציא את כל מה שאני שומרת בליבי פנימה, כי אני אכנס לזה שוב, וממש לא בא לי, יש לי המון מצב רוח טוב, וחבל לי להרוס לי ולכולם כאן בפורום כבר על הבוקר. לאט לאט - זה יגיע.

בוקר טוב ולא יותר מידי חם לכולם

 

[12אניהיא]

OK האשמה תמיד בואי ואסביר לך

לפני כמה חודשים ה-

שלי צילצל על הקו הייתה אחותי שאמרה: ענת הקמתי פורום חדש וקוראים לו חמותי ואני, אני עניתי לה:מה זה אומר? היא: אפשר לקטר ולגדף את החמה כמה שרוצים שם. אני: נחמד אבל מה לי יש לחפש שם? היא: את יכולה למלא דפים שלמים על מעללי חמותך... אני: מה כבר אפשר לאמר עליה? היא: כל מה שהיא עושה או אומרת. יש לציין שכל משפחתי המורחבת סובלת משיחות טלפון של חמותי אליהם ותמיד היא מלכלכת עליי. מאז אני כאן ושלושת ה-

הן אחייני היקרים... קיבלת הסבר

 

[האשמה תמיד]

עכשיו הבנתי../images/Emo12.gif

ועכשיו גם יש לי הזדמנות להגיד לאחותך

 

[amitmom]

סול חביבה...אין שום רע בחשבונות

נפרדים. לנו יש חשבון משותף כדי למנוע כאב ראש של מי משלם מה ומאיזה חשבון וכו' בקשר למתנה..אז ככה, אצלנו לא קונים מתנות גדולות בלי לדבר לפני כן עם הבן/בת זוג . אפילו אם זה היה הכסף מהחשבון של בעלך אני הייתי מתעצבנת היות והכסף הזה נועד להוצאות של שניכן, של הילדים ושל הבית בכלל. בעלי רצה פעם לקנות מנורת תקרה לאמא שלו ולי לא היתה בעיה עם זה כיוון שכמו שהוא לא יגיד לי מה לקנות להורי אני לא אגיד לו (אלא אם כן מדובר בסכום מאוד גבוה) בכל אופן קבענו סכום כסף שהיה מקובל על שנינו ובסכום הזה הוא קנה לה את המתנה.

 

[סול33]

פשוט אתן מקסימות

הבעייה עם הטלווזיה זה לא דבר אחד. קודם זה בשבילנו הוצאה גדולה, כנראה אייך שאני מכירה אותה היא לחצה. אחר כך אני בעצמי רוצה להחליף סלון כמעט שנה לא עושה את זה בגלל הכיס. ואני לא מתביישת להגיד כואב להגיד אבל כואב יותר שאני יודעת שזה לאמא שלו איין ולא יהיה אדם שאני שונאת אותו יותר ממנה. כי אני מרגישה שהיא הרסה לי את החיים. וממשיכה להרוס אפילו שהיא כרגע רחוקה מהעיין. היא פשוט מחממת אותו. לפעמים הוא מביין את זה לבד.

 

[האשמה תמיד]

חביבתי

הזעקתי את גיסתי על הבוקר, כי לאחותה היה את אותו הקטע עם החמה שלה.... זה קורה לכולנו !!!!!!!!!!! רציתי רק לשאול, בגלל שאני חדשה בפורום, כמה זמן אתם נשואים? והכי חשוב - אל תתיאשי! גם בעלי הסתכל בהתחלה על הדברים כמו הבן של אמא שלו, וניסה להבליג יותר, וליפות את הדברים, ליפות את הדברים, והיום הוא מסתכל על הדברים מנקודת מבט אחרת, הוא קודם כל הבעל שלי ורק אחר כך הבן שלה. זה קורה להם בסוף.

 

[סול33]

אני נשואה כמעט עשר שנים

בעלי נשוי כן נשוי קודם לאמא שלו. ואחר כך לי לצערי.

 

[bapi]

בוקר טוב לכולן

אין לי הרבה זמן היום להשאר אתכן אבל קיבלתי קריאה דחופה מגיסתי ("האשמה תמיד") שדרך אגב אני חולקת אתה את השם כי אצלנו במשפחה ידוע שמה שאני לא אעשה תמיד אבל תמיד אני אהיה האשמה בסוף

סול היקרה - מפאת קוצר הזמן (יש עוד פורומים שצריך לבקר...) אני בינתיים רק רוצה לומר לך כמה מילות עידוד ואני מקוה שבהמשך יהיה לי יותר זמן. אז תחזיקי מעמד ותדעי שאת לא לבד ואני בטוחה שבשלב מסויים בעלך יקלוט פתאום את התמונה (אולי גם אתם צריכים טלויזיה חדשה

) ויעמיד את אמא שלו במקומה!!