חמלה ורחמים

זהו, שלא!

היפותֵרמיה (hypothermia) היא חוסר חום -- ירידה מסוכנת בטמפרטורת הגוף. לא נגרמת משתייה מוגזמת של מים, אלא לפעמים משהוּת ארוכה בסביבה קרה ללא ביגוד מתאים. הסביבה יכולה להיות מימית (כמו ים) אבל יכולה להיות גם יבשה, כמו בסיביר. היפונָתרמיה (hyponatremia) היא חוסר נתרן. כששותים כמויות גדולות של מים (נניח 3-4ליטר ) בבת אחת, הגוף מפריש את עודפי המים הגדולים, ביחד עם מלחים המומסים בהם ודרושים לגוף. אחד העיקריים שבהם הוא נתרן. לדעתי רוב הקוראות של "לאשה" בכלל לא הצליחו לקרוא את המלה היפונתרמיה. האינטליגנטיות שבהן בטח חשבו שכתוב שם היפותרמיה ולא הבינו מה הקשר.
 

nutmeg

New member
כשיש מילים נרדפות

עם הבדל שלא ניכר בעין בלתי מזוינת, הולכים לשפה עצמה (לא למילון אלא לאיך שאנשים משתמשים בשפה) ומחפשים משפטים עם "חמלה" ואחר כך משפטים עם "רחמים" - עושים ניתוח טקסט ובודקים מתי דוברי השפה מעדיפים להשתמש באחד ומתי בשני. מניסיוני, לרוב מדובר בהבדלים שהם חוץ שפתיים. יענו, לא דקדוק.
 

nutmeg

New member
כי

מדובר בכל מערכת הסימנים המלווים את ההבדל בין השתיים, לא רק במלים עצמן.
 
אז

מה בעצם ההבדל בין סמיוטיקה לפרגמטיקה? (סליחה, בפרגמטיקה אני מתמצאת קצת. בסמיוטיקה -- אין לי מושג). דיברת על השימוש של הדוברים בשפה. פרגמטיקה עוסקת ב- pracsis, שימוש.
 
ובכן, מה דעתך

על האינטואיציה שלי כדוברת ילידית של השפה
ש"רחמים" הם מעמדה של התנשאות, ו"חמלה" היא מעמדה של הזדהות ו שוויון?
 

nutmeg

New member
דעתי על אינטואיציה

שכבודה במקומה מונח והיא טובה בתור התחלה. כלומר הרבה פעמים אינטואיציות מולידות שאלות "שוות" במחקר סמיוטי - אבל עד שלא הוכחת, זו אינטואיציה בלבד.
 

nutmeg

New member
טוב, בעל זאת

בדקתי קצת את האינטואיציה שלך ההבדל בשימוש בין חמלה ורחמים הוא ההתייחסות לאובייקט. חמלה זו מילה יותר קיומית מרחמים. משתמשים בה כשרוצים להביע "מצב" (state). רחמים, למרות שיכול גם להביע מצב (כמו באל מלא רחמים), זו משתמשים בה יותר כשרוצים להביע "פעולה" - משהו שעושים. יהיה יותר טבעי להגיד "רחמו עלי, בבקשה!" מאשר "חמלו עלי, בבקשה!" יהיה יותר טבעי לתאר אדם מלא חמלה שהוא כזה גם אם אין לו על מי לחמול באותו רגע מאשר אדם מלא רחמים בלי שיהיה לו על מי לרחם באותו רגע. חמלה - זו המילה המסומנת (כלומר זו אינה גם וגם), היא קיומית, לא דורשת אובייקט חיצוני, וסטאטית רחמים - זו המילה הלא מסומנת (יכולה להיות גם קיומית וגם מצבית), היא מופיעה יותר כשיש אובייקט חיצוני לרחם עליו ודינאמית.
 

meitush123

New member
רחמו עלי לעומת חמלו עלי

קשור גם לגובה של המילים. חמלה היא במשלב טיפה יותר גבוה ולכן בהקשרים מסוימים פחות טבעית. ככה נדמה לי
 

Geek God

New member
רחמים

אל מלא רחמים אלמלא האל מלא רחמים היו הרחמים בעולם, ולא רק בו. אני שקטפתי פרחים בהר והסתכלתי אל כל העמקים, אני שהבאתי גוויות מן הגבעות, יודע לספר שהעולם ריק מרחמים. אני שהייתי מלך ליד הים, שעמדתי בלי החלטה ליד חלוני, ספרתי צעדי מלאכים, שלבי הרים משקלות כאב בתחרויות הנוראות. אני משתמש רק בחלק קטן מן המילים שבמילון. אני, שמוכרח לפתור חידות בעל כורחי יודע כי אלמלא האל מלא רחמים היו הרחמים בעולם ולא רק בו. עמיחי ---- לא יכולתי להתאפק
 

Geek God

New member
חמלה זה

עניין של אדם לאדם. נראה לי שגם יהודה עמיחי די הסכים עם ההנחה שלך שרחמים הוא מושג מתנשא משהו
 
עמיחי הסכים שבאלוהים יש רחמים

זו לא התנשאות אלא מהות. לגבי חמלה, מי יידע? היא לא מופיעה בשיר הזה.
 
למעלה