אני די נדבקתי מהאמריקאים
לא אוהב את הקנדים (פגשתי כמה מהם, ובהחלט מוצדק) ולא אוהב את הצרפתים... מעבר לזה, בייסבול לא הבנתי אבל שיחקו אותה עם המקבץ יריקות, כדורסל זה מחלה אצלי וNBA עשה לי טוב - לפחות זכיתי להיות שם בשנתיים רצופות בהן ל.א.לייקרס לקחו אליפות, לפני שהחומה והחרמן התחילו לריב... חוץ מזה, יש כל כך הרבה דברים טובים באמריקה שממש לא מפתיע למה כל כך הרבה אנשים מנסים להיכנס וכמעט אף אחד לא נלחם כדי לצאת משם. איטליה, כן, גם אני חשבתי - ארץ רומנטית, אנשים חמים, מוזיקה, אוכל טוב, יין טוב, תיירות... כן כן. ממש. 3 חודשים, התנפצה האשליה. האנשים פה אנטיפטיים בצורה שמשאירה את האמריקאים ידידותיים לאללה, אוכל טוב אין להם פה, מסעדות טובות ממש מעט אבל גם מאוד מאוד יקרות, יין טוב אכן יש אבל מוזיקה לא, סרטים טובים רק באיטלקית ויש להם אובססיה לשפה עד כדי כך שקשה מאוד למצוא כאן קולנוע שמשדר סרטים אמריקאיים עם הפסקול המקורי... הם מתרגמים מעל לפס קול גם את הסדרות האמריקאיות... ולחשוב לראות כאן את married with children, אני יכול רק לחלום. לא הסגנון שלהם. עאלק "איכות" לעומת "כמות"... הקפה כאן הכי מאכזב אותי. ביורו אתם קונים קפוצ'ינו ומקבלים כוסית דוגמית קטנטנה שתבייש אפילו את הקופי בין. איפה הקפה שלי, שאלתי על היום הראשון!!! זה הכל??? אני צריך 10 כאלה כנראה... אחחחח, איפה ה white chocolate moca של סטארבקס. ויש עוד המון המון דוגמאות. הם נוהגים כאן כאילו הולכי רגל הם על תקן הפרעה לתנועה! היום כמעט דרסו אותי פעמיים ועוד התלוננו מה פתאום אני הולך על המדרכה! מה שכן טוב פה, הלימודים באוניברסיטה הם בחינם והם מעודדים צעירים ללמוד. השכר לימוד הוא נמוך עד כדי גיחוך (בUCLA ביקשו ממני 30,000 דולר מקדמה! ועוד הוכחה שאני יכול לחיות בלוס אנג'לס בלי לעבוד 5 שנים...) והרמה ברוב המקצועות יחסית גבוהה וטובה. אז רע לי מצד אחד וכואב לי שלא יכולתי ללמוד בארה"ב בגלל נושא כל כך שולי כמו כסף, אבל מצד שני לפחות יש מדינה צדיקה בסדום (שכולל את ישראל ב"עמורה") שמעודדת לימודים אקדמיים לאנשים בלי אבא עשיר. אההה... סוף סוף ירד לי מהלב. אוף, אני רוצה סטארבקס עכשיו!!! ורוצה להיכנס לאוטו ולנסוע את ה15 דקות על טופנגה קניון רואד עד לים... 1000 פעמים כבר עשיתי את הנסיעה הזו ולא נמאס לי. עוד פעם ודי! די, נמאס לי, אני לוקח מטוס ובא.
