חמות ואני

eden79

New member
חמות ואני

אני נשואה מזה 3 שנים, גרה עם ההורים של בעלי. שנה וחצי אחרי חתונה יצאנו לשכירות אחרי שנה שוב חזרנו, ושוב אני בעצבים, חמי בן אדם רגזן בצורה מוגזמת, אף פעם הוא לא מרוצה משום דבר, כולם חייבים לעשות את מה שהוא רוצה, צועק, מקלל, הילד שלי שומע את כל זה ובטח שגם הוא לומד, בבית כל יום יש אורחים (שלהם כמובן, שלי לא באים אלי), חמותי נודניקית למרות שהיא ד"ר ובעלת תואר שני בפסיכולוגיה, אין לה שכל, הבן שלה זה תינוק והיא דואגת לו כאילו שאני מפלצת ולא עושה כלום בשבילו, היא עושה פרצופים וכשבא לה יש לה מצב רוח, אני אף פעם לא יודעת בגלל מה היא כועסת, שתגיד לי בפנים ולא תרחל עלי מאחורי הגב שלי עם חברה שלה, נמאס לי בטירוף, אני רוצה שקט נפשי, בגלל זה נפרדתי מבעלי ושוב חזרתי, בעלי מבטיח שבעוד שנתיים נקנה דירה משלנו, מה עלי לעשות עד אז, איך להמשיך לחיות?
 

mik6oo9sh

New member
לברוח משם במיידי...

העובדה שאת גרה אצל ההורים שלו ממש לא תורמת לכלום. לא לקשר שלך איתו, לא לתדמית העצמית שלך ובטח לא לקשר עם חמותך שמשום מה הפרצוף המוכר החמצמץ דבק בה, מה עוד שאת צריכה לראות אותה כל יום... תגידי את עדיין שפויה אחרי כל זה ?? בקיצור תברחי משם תברחי איתו או בלעדיו. לגור אצל ההורים זו מכה שלא ברא השטן (ללא יוצא מן הכלל), מה גם שייקח לכם המון זמן לחזור לשגרה, גם כשתגורו לבד. אז יאללה בלי עיכובים, פשוט לברוח.
 

סול33

New member
דחוף דחוף דחוף לברוח

אם לא, היא תהרוס לכם את החיים. אסור לגור עם חמה בשום אופן. שתהיה החמה הטובה ביותר.
 

נשואה 1

New member
החוצה

ומייד אפילו לשלם 1000 $ שכ"ד, רק לא לגור עם ההורים. זה לא בריא לכם זה לא טוב להם במהירו האפשרית - החוצה.!!!!
 

geni1

New member
לצאת לחופשי

איזה סיוט זה לחיות עם החמות , לפי הכללים שלה. זה רק יכול לקלקל את חיי הנישואין. תסבירי לבעלך שבעוד שנתיים יכול להיות שלא תהיו נשואים אם תמשיכו לגור אצלה...
 
אני חמות ואיני מוכנה

בשום אופן לחיות עם בני וכלתי. מה שאיני רואה איני יודעת וזה המצב הבריא ביותר לטובת כולם צאו מהבית טוב אוהל דל ומים לחץ מבית שיש בו כל טוב
 
סיפור מהחיים

לפני שהכרתי את בנזוגי הנוכחי הייתי נשואה במשך זמן מאוד קצר (וללא ילדים) לבחור אחד. הבחור הנ"ל התעקש שנגור בחצר של הוריו בבית של חדר וחצי, היה מאוד קשה לגור מאחורי הוריו (למרות שאימו הייתה נהדרת והסתדרתי איתה מצויין - להבדיל מאמא של בנזוגי היום...) היה לי מאוד קשה ורוב הזמן הייתה לי הרגשה שמסתכלים עלי ובוחנים אותי, מה גם שאיך שהוא היה מגיע הבייתה הוא היה קודם כל ניגש לאימו ורואה מה יש לאכול שם.. כביסה גם עשינו אצלה, בקיצור הכל כדי לחסוך כמה גרושים. מה רמאוד נמאס לי וניסיתי לשכנע אותו שהמצב הזה לא טוב לא לי ולא לו וכדי שנמצא בית בשכירות הוא כמובן לא הסכים איתי
. נשארנו לגור שם וכל חודש המצב נהיה יותר גרוע.. בסופו של דבר נפרדנו וכשהוא ניסה לשכנע אותי שנחזור להיות ביחד הדבר הראשון שהוא אמר - מחר אני כבר אמצע לנו בית... למזלי הטוב לא חזרתי אליו אבל מניסיוני אני יודעת שהדבר הכי גרוע שאפשר לעשות כדי לגמור את הזוגיות הוא לגור עם ההורים. אני מציעה לך לקחת את בעלך לשיחה ולהסביר לו שהמצב הזה רק יביא אותכם לתהומות שאי אפשר יהיה לעלות מהם ושעדיף להוציא כסף על שכר דירה מאשר לחיות שם.. בכל אופן שיהיה לך בהצלחה
 

ניתי55

New member
עדן יקירה-

עדן יקירה, אני ניתי והסיפור הנוראי של חיי (תוכלי ליראותו פה בדפים קודמים) התחיל ולא כולם פה יודעות ממגורים אצל חמותי וחמי ביחידה מאחורי הבית שלהם של חדר וחצי, שם ניכנסו לי לחיים וכל ערב ישבו אצלי ופתחו דלת גם באמצע... את יודעת מה, ולא דפקו וחיכו אלא דפקו כהתראה ובמקביל לדפיקה בדלת נכנסו, ורצו להיות מעורבים בהכל וכל דבר הם משכו לצד שלהם וכל בוקר להיכנס לנשק אותם ולהגיד יום טוב וכל ערב להיכנס לתת כבוד וכביסה וכן הבעל נמשך להיות בבית שם... ולאוכל שם... לינוק עדיין כי אפשהו זה לא נותן לו להשתחרר מהם ותדעי לך שזה מתכון מדויק והמלצה מפורטת לגירושין אני עמדתי אלף פעם להתגרש שם ואחרי שנה וחצי של חנק כי את צריכה לדפוק חשבון כל הזמן להורים שלו רק אחרי שנה וחצי יצאתי משם ואז רק התחילו לי הבעיות חמתי רצתה להתנחל אצלי בדירה ולהביא את החמולות שלה אלי הבייתה.... ההורים שלי דרך אגב לא רצו שנגור אצלהם כי הם אמרו לא רוצים ליראות מתי אתם רבים ומתי מתנשקים מתי טוב או רע אנחנו רוצים שתאהבו אותנו וזו הדרך אל תעלבו, מתוך חוכמה והם צדקו!!! יותר מיזה אח"כ יהיה להם יותר קשה לשחרר אותכם ותהיו חייבים לכל החיים וכל מהלך הדרך יזכירו לכם את מה נתנו לכם ותאלצו לשלם על זה... תשמעי לי עצה מכל הלב בתור אחת שעברה את הכל והגרוע מכל - בקשה לי אליך צאי משך וביפה קחי את בעלך ואמרי לו שאם הוא אוהב אותך שיתחשב בך את רוצה להשכיר דירת חדר קטנה בשביל שיהיה לכם פרטיות ומרחב מחיה...ותבדקי עם הוא מכבד את רצונותיך ויכול לעשות הפרדה אישה עם הורים כי אחרת תחתכי עכשיו אל תגיעי למצב של ילד כמוני תדעי לעשות שיקולים קרים ומחושבים זה משתלם בסוף את עוד צעירה ולא כתוב לך שום דבר על המצח... אני איתך!!! ניתי (אמא של עופרי כל הכבוד לך שחתכת בזמן , אני מחזיקה ממך!!!
)
 

omizu

New member
ניתי שלום רב

מדי פעם קוראת את ההודעות שלך האמת הן כבר די חוזרות על עצמן את לא מכירה אותי ואת סיפורי על חמותי אני מתקופה אחרת כאן אבל בשורה תחתונה רוצה להגיד לך נישואייך לא נראים כך בגלל שהם מגעילים (ועל זה אין ויכוח) אלא בגלל שאת אינך לוקחת אחריות על חייך אנשים הם לא מזג אויר הם לא משתנים את רוצה לילל 70 שנה?! רוצה רחמים?! מי שלא עוזר לעצמו אף אחד לא יעזור לו בהצלחה
 

אפללו 35

New member
את בדרך לסוף....

עדן יקירה ! הדרך שלך לגירושין היא להמשיך לגור עם חמותך, את זקוקה לשיחת הבהרה דחופה עם בעלך להסביר לו שלמרות שניסיתם זה פשוט לא הולך ועבור שניכם והילד אתם חייבים לשכור דירה, אפילו דירת חדר קטנה ולו רק כדי לעוף משם ולהציל את נישואיכם. מגורים עם חמות זהו מתכון מושלם לגירושים. דחוף....בשום אופן לא להישאר שם לא יומיים ולא שנתיים והמלצתי לשכור דירה בעיר אחרת , שלא יוכלו להגיע לביקור יומיומי. בדרך זו נוצרת כזו טינה לחמות שבחיים לא תוכלי לגשר על זה ולסלוח , הסבירי לו זאת - לטובת כולכם.
 

ניני51

New member
עדן, אספר לך את סיפור תחילת נישואי.

את בעלי האמריקאי פגשתי בישראל. הוא הגיע כאן כעולה חדש עם הוריו. מיד אחרי שנישאנו החלטנו לנסוע לניו יורק ולהתבסס שם. נסענו בלי ההורים שלו. הכוונה הייתה שאנחנו נגור בדירה שלהם שעמדה ריקה. וכך היה בערך חודשים, עד שאמא שלו החליטה לחזור לבדה כי אבא שלו היה צריך לסגור את השכירות בארץ. מייד כשהגיע לניו יורק היא התחילה ליילל לי כמה לא טוב לה שאנחנו גרים ביחד. והיא כל הזמן רצתה שאשב איתה ואשמע את כל הסיפורים. די מהר נמאס לי. בייחוד שמייד אחרי הנישואים נכנסתי להריון הויו לי בחילות, וזה ממש לא נראה לי היללות שלה. דבר ראשון מצאתי עבודה. דבר שני מצאתי דירת חדר במלון דירות הכי זול שהיה בסביבה. חדר אחד עם מטבחון ושירותים. הודעתי לבעלי שאם הוא לא רוצה לעבור אז אני עוברת לבד וזהו. תוך 3 ימים מהיום שהתחלתי לעבוד עברנו ביחד לדירה שלנו. היינו מאושרים עד הגג. ההריון היה מקסים, והתחלנו לחפש דירה יותר גדולה. חמותי מאוד נבהלה מהצעד דרסטי שלי. אבל אני קבעתי עובדות בשטח. אני איתה לא מוכנה לגור ביחד. אולי גם לך יהיה האומץ לקום ולעשות מעשה. אולי תעברי להוריך? אפילו לבד עם הילד, אם את יכולה.
 

sovlanit

New member
../images/Emo24.gif-זה כל מה

שיש לי כרגע להעניק לך...החזיקי מעמד.
 
עדן יקירתי

דבר ראשון חשוב שתדעי, את לא היחידה ש"מסתבכת" עם חמותך וזו לא פעם ראשונה שמתלוננים על החמות שעושה פרצופים, האומנם עובדה זו לא מנחמת וזו גם לא מטרתה. מה שכן, את לא לבד ואת לא נמצאת במצב יוצא דופן שאין לו פיתרון. ובכן מה שאני אומר לך הוא דבר כזה, אולי לא תאהבי לשמוע אבל זו האמת ואת צריכה להיות מודעת למציאות; ה"עונש" הזה שאת מספרת, היחס החם והאוהב מחמותך נגרם מ- 50% מפני שככה זה "צריך" להיות! ככה זה, מציאות מוכרת שאינה בשליטתך או בשליטתה, 50% הנותרים הם מעצם העובדה שאתם, זוג צעיר מתחתנים ללא אמצעים כספיים ולא דאגתם לדירה משלכם שתכיל משפחה חדשה עם אווירה יחודית, שמחת חיים ובמיוחד פרטיות שנחוצה לכל שני בני זוג. אך זה המצב ואיתו נתמודד - ללכת איתה ראש בראש לא ילך כי זה רק יחמיר את המצב. אחד מהנסיבות של חמותך היא לאמלל אותך ואם תראי לה שהמבצע שבנתה נגדך אכן מתממש וזה מאמלל אותך אז היא למעשה נצחה אותך וקיבלה סיפוק עצמי. על כן זו לא הדרך. דרך המלך היא להמשיך בחייך, עם בעלך שאת כה אוהבת (אסור לך לשכוח) ועם בנך היקר. עד שתרכשו דירה משלכם עם הפרטיות המהוללת פשוט זייפי לחמותך חיוכים, הרעיפי אדישות שפשוט תוציא אותה מדעתה. אל תתני לה להצליח במזימותיה. היי חזקה ותשברי אותה אט אט. תתעלמי ותתרכזי בחייך, אל תתני לה ולאף גורם "זר" להפריע לך לבנות את קן האהבה. בנך ודאי לומד את האופי של סבו אבל בעזרת ה' הוא יבין שלמעשה נחשף לרגזנות ולא לדרך בה יש להתנהג. תחנכי אותו בדרך שלך, הוא עוד יגדל להבחין בין טוב לרע. אל תשכחי שהטעות היא של שנכם, את ובעלך שהתחתנתם הקמתם את הקן שלכם אצל חמותך ולא בביתכם שלכם. זרזי את תהליכי קניית הדירה, זה מה שיתן לך את השקט הנפשי שלך, של בנך ושל בעלך. אל תשכחי שאסור לך להסיט אותו או את בנך נגדה. זו טעות חמורה. שמחתי לנסות לעזור ואשמח לשמוע את תגובתך בעניין גם במייל: [email protected]
 

sovlanit

New member
נשמת מלאך,

דבריך כל כך מדוייקים. למה לא היה לי בדרך כזה יועץ חכם??? כשמך [כינוייך]-כן אתה. יישר כח...
 
סובלנית מתוקתי.....

תחילה אדהים אותך, אני בת 16 מהמרכז. ותמיד אם אם תצוץ לא עלינו איזשהי בעיה בכל נושא שהוא תוכלי לפנות אליי ובכיף אעזור - זאת אני. רק 16 שנים עברו מכל חיי אבל יש לי תשובה לכל דבר ועזרה לכל מצב אם כי פיתרון או שמא דרך התמודדות. אולי חוויתי הכל בגלגול שעבר. מה שבטוח יש לי את הכוחות לעזור ומי יתן ולא אצטרף להפעילם כי לא נתקל בצרה או בעיה!!! אוהבת, עדי.
 

sovlanit

New member
נשמת מלאך,

1. התנצלותי הכנה על הבלבול...תודה על העדכון. 2.תודה על היד המושטת. 3.הלוואי על הרבה אנשים -שאני מכירה אישית-כזאת בגרות וכזאת חכמת חיים... הרבה חיים טובים ורק טובים. חוצמזה-רשמתי לפני בנוגע ל"יועץ הזמין"- צפוי לך עתיד מזהיר ומדהים. שבוע טוב
 
למעלה