חמותי

לעניות דעתי הבלתי קובעת

ילד שלא שולחים אותו למערכת החינוך הרגילה, למרות שרובם המכריע של הילדים שהוא מכיר כן הולכים, מפנים מסר עיקרי שאומר: ההורים שלי לא סומכים על אף אחד חוץ מעל עצמם.
ומסקנתי, שגם היא לא קובעת כלום אבל זו דעתי, היא כזו:
א. שמעניין אותי לדעת מהן ה"כל מיני סיבות" שגרמו להם להצטרף בכל אופן למערכת.
ב. שהילדות שלך בכל מקרה תדענה שאמא שלהן לא סומכת על אף אחד חוץ מעל עצמה.
בכל מקרה, מהילד האחד שאסתי מכירה, או מהכמה משפחות שאת מכירה, עוד לא ניתן לבצע מחקר מסודר.
 
נתחיל, ברשותך, מסעיף ג'?

נכון, והלוואי שמישהו בארץ ירים את הכפפה. אמנם המדגם קצת קטן, אבל זה יהיה רעיון גדול. אם הייתי עדיין באקדמיה, אולי הייתי מנסה למצוא חוקר רציני שיתן לי חסות בעניין. מצד שני, יש לי בערך שלושה מחקרים גדולים אחרים שהייתי רוצה לבצע קודם...

וסעיף א':
יש נערים שמצטרפים למערכת משום שהם חושבים שיש להם יותר סיכוי לקב"א גבוה ורוצים לעשות משהו ספציפי בצה"ל; יש כאלה שחוששים שבגרות אקסטרנית תכתים אותם באוניברסיטה; יש כאלה שחושבים שיהיה להם יותר קל ללמוד במסגרת בגיל הנעורים; יש כאלה שרוצים להיות עם החבר'ה החל מגיל מסויים; יש כאלה שלא יצא לי לשאול אותם

לגבי סעיף ב': כיוון שבמילא אין שום תשובה, מושכלת או לא, שאוכל לענות לך, ותגרום לך לעצור ולחשוב שאולי הביקורת שלך קצת לא רלוונטית למציאות, אני בוחרת שלא לענות.
 
עדיין לא בדקתי

את רוצה שאשאל חברות? יקח לי יום בערך לברר...
הן בנות שנה וחצי, אז טרם התחלתי לבדוק איך זה עובד מול שנות בית ספר. בכל זאת, עד שהן תגענה לשם, בטח הכל ישתנה כמה פעמים, גם בישראל וגם בג'ורג'יה
 
בבקשה, תשובה מחברה שלי

השאלות:

כשילד/נער רוצה להצטרף לבית ספר אחרי חינוך ביתי,
או עושה את כל הדרך לבגרות בחינוך ביתי, איך סופרים לו שנות לימוד?
לפי מה מצטרפים לכתה, ולפי מה מחשבים את שנות לימודיו אם הוא נרשם ללימודים גבוהים?

התשובה:

בינתיים, מנסיון אישי ושל חברות - מצרפים על פי ההתאמה הגילאית.

חברות שהילדים שלהם השלימו שנות לימוד בפרוייקט הילה, קיבלו תעודה של 10 שנות לימוד. חלקם הצטרפו לבית הספר להשלמת בגרויות ואז יש להם 12 שנות לימוד או שהשלימו בגרות לבד ואז יש להם 10 שנות לימוד + בגרות. החובה בישראל היא 10 שנות לימוד ולא 12...
אפשר לסיים 12 שנות לימוד בלי בגרות בכלל...

ללימודים גבוהים זה לא רלוונטי. אם יש בגרות לא משנה כמה שנות לימוד יש.
יש כמה תלמידים בכיתה י' בחינוך ביתי שכבר עושים את התואר הראשון שלהם.
 
לתואר ראשון יש סף גיל

אני לא זוכרת עם 16 או 17, נדמה לי ש17. לכן מוזר שבכיתה י' כבר עושים אבל יתכן והם מבוגרים
 
אבל לקורסים בודדים אין

אז אפשר להתחיל לצבור קורסים בכתה י', מתוך תכנית לתואר ראשון,
ולהירשם לתואר ולהשלים אותו, תוך קבלת הכרה בקורסים שכבר נעשו,
אחרי שעוברים את סף הגיל ו/או משלימים בגרות.
 
עד כמה שהבנתי

האופציה היחידה היא האונ' הפתוחה וגם אז... בגלל שזה לא לתואר ואת לא נבחנת ולא מקבלת נקודות זיכוי, זה לא יחשב לך בשלב מאוחר יותר כקורסים שעשית ותצטרכי לחזור עליהם. אולי יותר בקלות אבל עדין.
למען ההגינות אני אספר שאלו היו הכללים לפני כ10-15 שנים ויתכן שהם השתנו מאז ואני לא מעודכנת.
עבדתי בב"ס אקסטרני, והיה איזה ילד גאון שקפץ פעמיים כיתה עד שההורים שלו העבירו אותו לחינוך ביתי ואז הוא נבחן בבגרות אקסטרני ונרשם דרכנו. גם בגרות זה מגיל 16... כך שזה תקע לו את האפשרות להיות דוגי האוזר וללכת ללמוד רפואה בגיל 14 (בהחלט היה יכל ציונית אם לא היתה את מגבלת הגיל) והוא הלך לקורסי שמיעה באונ' הפתוחה בזמן שחיכה לתאריך שיאפשר לו לגשת לבגרויות... אבל ההורים שלו אמרו לי במפורש שזה לא יחשב לו ואלו קורסים להעשרה וכן כבסיס ליום הגדול שהוא יהיה תלמיד מן המניין.
(החלק שמאוד דיכא אותו, שמעבדות זה רק לתלמידים מן המניין)
 
בבקשה, תגובה מחברה שלי

בטעות שרשרתי לעצמי...

בלו, יש סיכוי שאת מוחקת את הכפל? תודה.

השאלות:

כשילד/נער רוצה להצטרף לבית ספר אחרי חינוך ביתי,
או עושה את כל הדרך לבגרות בחינוך ביתי, איך סופרים לו שנות לימוד?
לפי מה מצטרפים לכתה, ולפי מה מחשבים את שנות לימודיו אם הוא נרשם ללימודים גבוהים?

התשובה:

בינתיים, מנסיון אישי ושל חברות - מצרפים על פי ההתאמה הגילאית.

חברות שהילדים שלהם השלימו שנות לימוד בפרוייקט הילה, קיבלו תעודה של 10 שנות לימוד. חלקם הצטרפו לבית הספר להשלמת בגרויות ואז יש להם 12 שנות לימוד או שהשלימו בגרות לבד ואז יש להם 10 שנות לימוד + בגרות. החובה בישראל היא 10 שנות לימוד ולא 12...
אפשר לסיים 12 שנות לימוד בלי בגרות בכלל...

ללימודים גבוהים זה לא רלוונטי. אם יש בגרות לא משנה כמה שנות לימוד יש.
יש כמה תלמידים בכיתה י' בחינוך ביתי שכבר עושים את התואר הראשון שלהם.
 
בנוגע לסעיף ב'

כפי שהזכרתי לא פעם, מה שאנו יודעים על הגולשות הוא מתוך מה שהן בוחרות לספר על עצמן.
עד כה מעולם לא ראיתי הודעה ממך שאומרת, או אפילו רומזת, שיש מישהו שאת סומכת עליו חוץ מעל עצמך. אז הגיוני שלעת עתה זו מסקנתי, עד שיוכח אחרת. לא?
 
אין בעיה

וכמו שאמרתי, אין שום דבר שאוכל לכתוב שיפריך את מסקנתך, למעט אולי "נסעתי לחו"ל והשארתי את הבנות לבד עם חמותי".
אילו היית שואלת, במקום להסיק, היית מגלה כל מיני דברים מרתקים על התוכניות שלי לגבי בחירת האנשים לסמוך עליהם
 
את לא צריכה לנסוע לחו"ל בשביל זה

את אומרת בעצמך כל העת שאינך מוכנה להשאיר אותן איתה אפילו לרגע לבד, כי היא 'כמו ילד בן שלוש'.
הן איתך בבית, לא אמורות ללכת לשום גן או מסגרת אחרת כשתגדלנה.
איפה הייתי אמורה להבין שאת משאירה אותן עם אחרים?
 
לא היית אמורה להבין

אני, מה שאני לא מבינה, אני שואלת.
את לא שואלת, ובגלל זה אינך מבינה
 
שכחתי משהו

ישראל היא חברה צעירה, שמתחילתה שואפת כמה שיותר לאחידות. זה יעבור, מתישהו, אני מקווה, אבל זה עדיין במידה רבה כך.
זה אומר, שנושא הלחץ החברתי בגיל העשרה, הוא מאד משמעותי.
בישראל, להיות שונה מהנורמה, זה גם מספרים קטנים יחסית, וגם משחרר מיד את חרצובות הביקורת של כל העולם. בעיקר, כשמדובר בילדים ובהורות. כולם בטוחים שהם יודעים יותר טוב ממך איך להיות אמא טובה יותר לילדים שלך, וזה מחלחל.
לכן, בישראל, להיות בחינוך ביתי זה משהו שבולט, גורם להרמות גבה.
בגיל העשרה, כשיש שאיפה להידמות לחברים שלנו, אם יש הרבה חברים שלומדים בבית ספר, הרבה בני נוער יבחרו ללכת לבית ספר, כדי להיות דומים לחבר'ה.
לעומת זאת, בארה"ב, כל המספרים גדולים, גם של אלה שלומדים בחינוך ביתי, למרות שהם עדיין לא הנורמה. והתרבות של "איש הישר בעיניו יעשה, כל עוד הוא במסגרת החוק ולא מפריע לאף אחד" הרבה יותר משמעותית. אנשים לא רואים ברחם שלך חדר בביתם הפרטי, וגם לא זכות לעצמם להתערב לך בחינוך. גם זה מחלחל, ולכן אם החברים של הילד הם מבית ספר, זה עדיין לא אומר שיהיה עליו לחץ להצטרף אליהם. להגיד "הוא בחינוך ביתי" זה non-issue.
 

mykal

New member
ממש לא--יש הרבה יותר,

והם נתונים למעקב ע"י המשרד.
אפילו כאן בפורום הורים לילדים ביסודי, יש אבא כותב
שבתו רק השנה עברה לבי"ס.
 
עד לפני חמש שנים היו 116 משפחות

אם את מאמינה שמאז זה גדל בכמה מאות
לא אתווכח איתך
 

mykal

New member
לא יודעת מספרים,

אני שלחתי לכמה אמהות שהי בפורומי מורים למיניהם--
חומרי לימוד דפי עבודה.
והתיעצו באמת בענין חברה ופעילויות חברתיות.

לי אישית זה לא מתאים.
אני גם לא כ"כ מבקרת את מערכת החינוך.
יש לה גם הרבה מאוד יתרונות.
אבל מכבדת מי שעושה בחירה מושכלת ומחליט על דרך חייו.
 
למעלה