חמותי כמובן, אלא מה?

[תיני25]

חמותי כמובן, אלא מה?

שני הקטנים שלי נולדו בהפרש יחסית קטן, שנה ותשע. כשהתינוקת נולדה, אח שלה עוד קצת ינק. הייתי צריכה לחזור ללימודים שלושה שבועות אחרי הלידה והילדים היו אצל חמותי. כשהגעתי אחרי הלימודים הבן שלי רצה לינוק (להתפנק קצת...) אבל מן הסתם העדפתי להניק תינוקת רעבה בת חודש. התחלתי להניק אותה וחמותי אמרה לי שאני צריכה לתת לבן שלי קודם כי הוא יותר גדול ומגיע לו ראשון. הייתי ממש בשוק ממנה, אני מבינה שאת מאוד אוהבת אותו, אבל- מה?!?!?!

השבת היינו אצלה בצהריים והוא רצה לישון ורצה אותי, אבל הבייבי הייתה גם עייפה ורעבה אז אמרתי לבעלי שיקח את הילד ואני אניק אותה בינתיים בחדר. ואז אני שומעת אותה מתחרפנת "זה לא בסדר! הוא הראשון! הוא הראשון!" בכלל לא היה איכפת לו לשים ראש על אבא שלו, הוא שכב עליו בשקט, אבל הסבתא ההזויה שלו החליטה שיש איזו תחרות ו"הוא הראשון".
אני פשוט לא מבינה מה היא מנסה לעשות? לגרום לו לקנא באחותו? הוא אח חמוד ואוהב אותה ומשחק איתה, אבל הוא כבר ילד גדול ומבין את הדברים האלה, מה היא אומרת לידו "הוא הראשון". מה זה בכלל אמור להיות? היא פשוט לא נורמלית! הם אחים כאלה לחמודים ורק בגלל היציאות המפגרות האלה היא עוד תגרום לקנאה ותחרות. אני אמורה לתת לתינוקת בת שנה לבכות כשבכלל לא איכפת לו ללכת לאבא כי "הוא הראשון"???? פשוט לא נורמלית.

 

[nirity1]

תגידי לחמותך

שאלו הציצים שלך ואת תחליטי מה לעשות איתם . נו ברצינות....

 

[B l u e D e v i l]

מזכיר לי את אשתו של בן דוד שלי

כששמעתי את זה כבר היתי בשוק, היום נשאר הגיחוך.
התאוריה שלה - הראשון כדי שחס וחלילה לא יקנא (לפני שבכלל האפשרות הזו עלתה בדעתו) מקבל את תשומת הלב הראשונית, התמידית והבלעדית על פני הבאה בתור. עד כדי כך שיכולים לעבור ימים שבהם הם תקועה בטרמפולינה ורק איתו משחקים.
ואצלם אני יכולה לומר בוודאות שזה לא קשור למין הילדים.

בשורה תחתונה, אני מקוה שגם לך יעבור השוק ויעבור וגיחוך.

 

[dify]

תדברי לילד

תעשי קול חמוד כזה, כמו שמדברים לילד קטן, ותדברי לתינוקת, תגידי לה דברים כמו "אני יודעת שאת רעבה, אני אתן לך לאכול כדי שלא תהיי רעבה ואח"כ אני ואחיך נשחק ביחד!!" ככה בקול מתיילד, עם המון המון אהבה והדגשה של רעבה ושל ביחד.. יעני תעבירי את המסר לילד ולא לחמותך.. תעבירי לו את המסר שרעב קודם למשחקים, וזה לא ששכחת ממנו אלא שקודם גומרים מה שחייבים לעשות (מסר נכון לחיים בכלל) ואח"כ משחקים.. ואין עניין של ראשון ושני. אל תעני ואל תדברי עם הסבתא (שכנראה חיה בתפיסת עולם שונה וקשה לי להאמין שתצליחי להזיז אותה מזה) רק תמזערי נזקים.

אחרי שתגמרי להאכיל את התינוקת, תבואי לגדול ותגידי לו איזה כיי כייף לך להיות אמא של שניהם, ושאמא לפעמים מאכילה ולפעמים משחקת, ושקודם אוכלים ואח"כ משחקים, וכמה את מעריככה איזה ילד גדול הוא שהוא מחכה בסבלנות (או הולך לשחק עם אבא במקביל). תנטרלי לחלוטין את עניין הראשון/שני.

 

[sweetdreams]

 

[תיני25]

לו אין בעיה

אני אומרת לו שאני אתן לה לינוק ואז אני אבוא והוא מבין ומקבל את זה וקורא לאבא שלו, אבל חמותי חושבת שהיא צריכה לעשות צדק לילד המסכן.
מה שהכי מטריף אותה, שהאחיות שלה בטוחות שאני אמא כזאת מושלמת (מן הסתם אני לא...) וכל הזמן מהללות אותי ונותנות אותי בתור דוגמא לאמא טובה, והיא חושבת שעוד שנייה היא צריכה להזעיק את הרווחה כי אני מרעיבה את הילדים וכל הזמן מנסה לדחוף להם אוכל ( הילד באחוזון 5, אני בטח נותנת לו לאכול לחם עבש ומים) והם גם חולים בחורף כי לא הלבשתי אותם חם, שיפצנו את הבית והם קיבלו חומרים רעילים ועוד שלל פנינים.

 

[EcoT]

נראה לי שמדובר במקרה של סבתא סופר מגוננת

היא מנסה, אולי בדרך לא כל כך רגישה, ״לשמור על זכויותיו״ של הנכד הבכור. אפשרי שהיא יותר מחוברת אליו מאשר לנכדה החדשה והיא מרגישה שהוא לא מקבל מספיק תשומת לב ומגזימה בתגובתה. אולי דווקא לתת לה את ההזדמנות להרעיף עליו יותר תשומת לב ולבלות איתו זמן לבד ״כפיצוי״ מבחינתה.

 

[תיני25]

הוא לא הבכור

אבל גם הבכור מקבל ממנה על הראש, אם הוא לא אכל היא אומרת לו "תראה איך יפתח אכל הכל ואתה לא", כל הזמן תחרותיות והשוואות. היא אמרה לבת שלה שהיא צריכה להיות בהריון כי לי ולגיסתי יש כבר שלושה ילדים והיא נשארה לבד רק עם שתי בנות. עוד דוגמא, לבת שלי יש גמישות יתר אז ההתפתחות המוטורית שלה יותר איטית מבני גילה, אז חמותי מדברת על הנכד השני שבאותו גיל עם כבר עומד, נעם ככה ונעם ככה יום אחד צעקתי עליה שאין מה להשוות כי יש לה בעיה והיא לא תעשה דברים בקצב של נעם אז שתפסיק להשוות, מאז היא שותקת בנושא הזה, אבל הבנת את הטיפוס....

 

[שיר לי שני]

תגידי לחמותך

ואני מצטטת: צאי לי מההורות!
קבלי קישור למאמר מדהים של אלה שלומקוביץ, מנחת ההורים האהובה עלי.

 

[נומלה]

אני בעד ניריתי

ואם חמותי היתה אומרת לי דבר כזה, התגובה שלי היתה: "אז תניקי אותו". מצד שני אולי זה מסוכן כי היא עלולה לקחת אתזה ברצינות. מצד שלישי אולי כדאי להקדיש זמן איכות רק את והוא כדי שלא ירגיש יותר מידי זנוח. אבא זה נחמד, אבל זה לא במקום אמא.

 

[תיני25]

כבר כתבתי, הבעיה לא אצלו

הוא מקבל בהבנה שיש תינוקת שצריכה לינוק, זו הסבתא שחושבת שהילדה צריכה להיות רעבה ולצרוח כדי שאני אשב לידו ללטף לו את הראש.

 

[elley]

ניסית לשאול אותה? לדבר איתה על זה?

 

[p o o p i]

אני בשוק שהיא לא מבינה.....

תסבירי לה כמו שמסבירים לילד קטן שילד בן שנה ו9 יכול לינוק גם מציצי ריק כי הוא יונק חזק ותינוקת בת חודש לא....

 

[mykal]

היא לא לא נורמלית,

היא חושבת בדרך חשיבה מסוימת

את האמא ואת מחליטה, הילד שלך הסדר.
הדבר היחיד שהייתי עושה--אומרת לבעלי--ותפקידו לומר לה--
"אם אמא שלך מבקרת ומסננת מילים נגד ההורות שלי,
אנחנו לשם נלך כשהילדים יגדלו, ואכין אותם מראש."
לא הייתי נעלבת מ'טמטום' של אחרים.
תרגיעי, אמרה אז מה?

 

[דניאל ואורן]

יש לה גישה הזויה

ודווקא ההתנהגות שלה היא מתכון בטוח ליצירת קנאה. לא נראה לי שאפשר לשנות את זה- כנראה שיש לה קבעון מחשבתי מסוים.
אבל נשמע שזה לא מצליח לה, אז מעבר ללהסביר לבן שלך שהתינוקת צריכה לאכול ואז תתפני אליו- אין לך הרבה מה לעשות.
את כן יכולה לבקש מבעלך שידבר איתה ויבקש ממנה לא להתערב בהחלטות שלך בענייני הורות.