כששכן שמע את כלתי קוראת לי בשמי
הוא אמר "מה זה? תקראי לה אמא" "יש לה אמא שתחיה עד מאה ועשרים" עניתי לו, ו"אמא יש רק אחת" וכשאני ארצה שעוד מישהו יקרא לי אמא, אני אאמץ איזה ילד. אז הוא אמר "זה לא כבוד" אמרתי לו "מה כן כבוד? שבגלל שטויות של קוראים כך או כך, אנשיםפ נעלבים ורבים? חוץ מזה אצלנו לא קראו אמא לחותנת, או לחמות, אז למה שאני אתחיל מנהג חדש, בפרט שהוא לא לרוחי? מוותרת על הכבוד הזה." אז הוא שתק. אני אישית לחמותי לא קוראת אמא, אף אחד לא, אבל פונה אליה ישירות ליד הילדים כסבתא, ולבד, פשוט כמו שפונה לכל אחת.