חמה שמאיימת

[ר22 היחידה]

חלילה לא הקשיבה

אני קוראת כל תגובה, ובאמת מנסה לראות גם דעות אחרות.
יש משהו שאולי חלק לא מפנימים.
חמותי היא אישה שמנסה להוכיח את עצמה כסבתא, כי כאימא היא לא תפקדה. גם היא הרבה פעמים אומרת שהיא מצטערת על טעויות שלה בנוגע לילדים שלה.
אני מאוד מותשת נפשית מכל הויכוחים שלי ושלה. אם אנחנו נפגשים ואני מציבה גבול מסוים לילד, היא לרוב תשבור לי את המילה. בין אם מולי או מאחורי גבי.
הפתרון מבחינתי הוא להפגש מידי פעם בשבת, לשבת אצלה ביחד עם הילדים. ככה היא תשחק ותעשה את משחק הסבתא שלה. היא אכזבה אותי כל כך הרבה פעמים, ובאמת פגעה בי בצורה שאם זה לא היה משפחה, מזמן הקשר היה מתנתק. אבל כמו שאני מכירה אותה, גם אם נעשה את זה, תמיד תהיה לה הערה בעניין. היא מבחינתה זה הכל או כלום. לא יודעת למצות את הרגע ולהנות.

 

[mykal]

אז זהו שגם

את לאמירה הזו שלי--לא הקשבת.
ואינני נוזפת בך--מי אני בכלל?!
אני רק מרגישה שאת מונעת מרמת כעס כזו--שאת מחפשת פתרונות כאילו
שהן לא מהמציאות--בתי משפט ועוד...
אז כשיו אני אנסה--בית משפט הוא מקום לא קל--אין לך קייס, אז תפסידי גם שם.
אני מפנימה לגמרי את כל החסרונות של חמותך, לא חשבתי לרגע--שהיא מתנהלת נכון וכראוי.
אבל ואבל גדול---
אולי כשתשחררי, לא תתעמתי במי צודקת יותר.
תהיי את המבוגרת מבין שתיכן,
למשל--תני לילדים שלך חופש ממך---שהיא תתן הוראות, אל תשני, ואל תתני הוראות את כדי שהיא לא תשנה מדבריך,
היא פועלת אמוציונלית, איך אמרת כמו ילדה קטנה.
את אמורה להיות הבוגרת--פועלת ב'שכל' בתבונה.
אל תתני לעצמך להסחף לכיפופי ידים.
תני לילדים שם חופש, תלכי את לחברה, משפחה, לקרא ספר.
תחייכי, תהני מפעם בשבוע בייבי סיטר. ואל תהיי שם.
נתנו לך כאן הרבה רעיונות בכיוון.
אז זה יהיה לא בדיוק לטעמך---אז מה? לא לוקחת לך כלום.
תעשי שינוי בחשיבה, שימי את הרגשות של הכעס והמריבה בצד.
זה נקרא להקשיב--לנסות אחרת.
הרי בשיטה הקודמת ראית שזה רק נעשה גרוע יותר.
למה לא לשנות?
מאחלת לך טוב ובהצלחה בכל דרך שתבחרי.

 

[kagome10]

את מיתתמת או שאת באמת לא רואה?

את לחלוטין נוזפת, ובצורה ממש לא נעימה.

יותר מזה, את מתנהגת כאילו הגישה שלך היא האמת ואין בלתה, התגובה היחידה הסיברה כלפיה היא "נעשה ונשמע" ומתעלמת לחלוטין מכל העצות שהיא קיבלה שששונות מהגישה שלך (ולא רק שלך, אבל אני רואה בשרשור הזה שתי דעות שונות, ואת מתעלמת מהשנייה).

לא יפה.

 

[mykal]

האם בגלל שאני לטעמך

נוזפת, מותר לך לנזוף בי?
האם בגלל שלטעמך אני נוזפת--את נותנת לי ציונים ומדברת אלי כאילו אני הילדה שלך או התלמידה שלך?
היי יקירתי הגזמת, ולמרות שלא מגיע לך אסביר מה כתבתי.

לא נזפתי, ולא דיברתי בצורה שכאילו כל האמת אצלי--אני בכלל לא יודעת לחשוב כך בניגוד אליך.
אלא ראיתי את המצוקה של ר22, וזה נגע לי,
וניסיתי להרגיע אותה--כי ראיתי שהכעס מנחה אותה.
ניסו כמה אנשים להציע לה--שינוי גישה--שאומר אל תילחמי--שחררי,
דוקא כי את הבוגרת/המודעת/האחראית --תנסי לפחות אחרת.
שום נזיפה, ושום היתממות, ושום חוסר הבנה,
רק נסיון להרגיע. ואגב, גם כדי לפעול בתקיפות--יותר נכון לתכנן ולהגיע לתגובה מתוך רגיעה ולא מכעס ופחד מבעבעים.
אם לא הבנת אותי--יכולת לשאול הדרך שלך להגיב היתה בלתי נעימה בעליל.

 

[kagome10]

בוודאי שכן. זו בדיוק הסיבה שעשיתי את זה

קיוויתי שאולי אם תרגישי כמה זה לא נעים תביני שזו התנהגות לא ראויה ותפסיקי.

לצערי את באופן קבוע מתנהגת בצורה הזו, כאילו האמת אצלך ורק אצלך, ולא פעם ולא פעמיים תקפת נשים שבאו לפורום להתייעץ, הקשיבו לנאמר, ולא הסכימו עם דעתך (שהיא גם דעת הרוב, אבל לא הדעה היחידה).

ואת משום מה חושבת שזה בסדר לנזוף בהם, כאילו הם לא אנשים עם דעה משלהם, אלא תלמידים שלא הבינו את השיעור.
כאילו אי הסכמה היא סימן לאי הקשבה, הרי האמת היא אצלך, וכל מי שמקשיב בהכרח יסכים איתך.

לדעתי ההנחה שהתנהגות מסויימת היא ההתנהגות הבוגרת יותר היא *ה* התנשאות ב-ה' הידיעה. עוד דרך לעשות דה לגיטימציה לדעה אחרת. מישהי לא מסכימה איתך, ומעדיפה להתנהג בצורה אחרת? היא לא בוגרת. כי הרי ברור שהמעשה הבוגר זה המעשה שלדעתך הוא הנכון.

הבנתי אותך בהחלט. את היא זו שלא רואה את ההתנשאות המובנת בהנחות היסוד שלך.

אני למשל, חושבת, שלהבליג רק כי כך נהוג וכך מקובל, זה מעשה שהתשובה היחידה ההגיונית כלפיו היא "ואם כולם יקפצו מהגג?" - שכן אדם בוגר אמור לפעול משיקולים קצת יותר... שקולים? הגיוניים? אפילו רגשיים - אבל שלו, ולא של אחרים.

אני לא באמת מקווה שפתאום תתחילי לשים לב שההנחות שכל מי שמקשיב לך בהכרח יסכים איתך, או שהמעשה הנכון לדעתך הוא המעשה הבוגר, ומי שלא מסכימה איתך מתנהגת בצורה לא בוגרת, הן מתנשאות, וכל כולן פטרונות ונזיפה.

אבל לנסות להעיר בצורה עדינה יותר לא עבד. את ממשיכה להניח שאם מישהי לא מסכימה איתך, היא פשוט לא הבינה אותך...

FACEPALM

 

[mykal]

הצודקת הנצחית--שלך. הכל בסדר.

החינוך שלך מעולה--תודה.
אהה כי לא מתאים לך אתיעץ איתך לפני שאשיב בפעם הבאה.

אגב--גם אופיר וכל מי שענה אחריו דוקא הסכים איתי--
אבל מי שתמיד יודעת וצודקת והאמת שלה בכיס תמיד זו את.
היי ברוכה אני סיימתי.
את כמובן תצטרכי את המילה האחרונה--תהני--שלך.

 

[mykal]

סתם לתשומת ליבך

תראי בסוף השרשור הוסיפה גארוטה בדיוק אותו רעיון שכתבתי במהלך השרשור,
ובשמת 9 חיזקה אותו,
ומשום מה לא כתבת נוזפת, לא התנפלת,תבדקי עם עצמך
למה הישרות והישירות 'מקפיצות' אותך.
אז אולי תעני ותגיבי אלי אחרת.

אני לא מחכה לתשובה ממך.

 

[kagome10]

סתם לתשומת לבך

את לא ישירה. זה בדיוק מה שמפריע לי.
&nbsp
זה כמו ההבדל בין להגיד למישהי - את מטומטמת (שזו ישירות) לבין להגיד לה - יש לך איי קיו נמוך במיטוחד (שזה להגיד את אותו הדבר בדרך פסבדו-מנומסת).
&nbsp
את עושה את הדבר השני. אני לא חושבת שכדאי וצריך להיות מנומסים לכולם ותמיד. לכל דבר יש זמן ומקום מתאים.
אבל לרוב, אם מישהי אומרת "את מטומטמת" היא לא תתעקש שהיא לא תוקפת, היא כלל נחמדה ושיא הנימוס. היא לא תשקר לאחרים ולעצמה לגבי זה, ובטח שהיא לא תתחיל להאמין לזה.
&nbsp
את היחידה מבין אלו ששמתי לב אליהן (אולי פספסתי מישהו) שתוקפת, אבל עושה את זה בנימוס, ולכן חושבת שזה לא מתקפה. ואז שוב ושוב מתפלאה וטוענת שלא מבינים אותה.
&nbsp
כאילו, את *באמת* לא רואה שלכתוב למישהי תגובות ואז להוסיף בסוף שאת לא מצםה לתגובה, זה לא פאסיב-אגרסיב? (חוץ מהאירוניה שבזה, אחרי שהודעה לפני כתבת שאני בטח חייבת לומר את המילה האחרונה. עקביות, מישהו?)
אני מעדיפה אגרסיביות על פני פאסיב-אגרסיב, באופן קבוע. אולם את היא הראשונה שתוקפת בפולניות ואחר כך טוענת שהיא *ישירה*

 

[mykal]

את מש'קרת, מסלפת, נהניח להשמיץ,

תוקפנית ואגרסבית.
מהיום אפילו לא אקרא את דבריך לא רק שלא אגיב.
הנה למדתי וחונכתי להתקיפך.
אבל מכיון שאני אדם עדין ומנומס ולא יכולה--
אז שיהיה לך טוב וחג שמח.
שלום לך.

 

[ברני8]

ר 22 היחידה

אני כל כך מזדהה אתך. הסיפור שלך כל כך מוכר לי. עברתי אותו דבר. העיניין שלחמותי היה תירוץ, היית ילדת שואה. אגב, היא גם רכלה על הילדים שלי. הסיופר לא מסתיימת גם אחרי מותה. אני במקומך הייתי הולכת ליעוץ. בכל עיר יש דבר כזה. מתחילים לבד, ואז תבקשי מבעלך שיבוא אתך כדי לתמוך בך. מניסיון, טיפה עוזר אבל לא משנה את האדם. אבל כשיש אדם מבחוץ, קצת עוזר.
אני במקומך הייתי הולכת לפחות כל שבת ואם אפשר עוד יום. כעת יש חול המועד, תבואי כל יום שתאכיל אותך. לבוא תמיד לארוחות. שתתעיף. כשתצטרך להגיע לך כל פעם צהריים או ארוחות ערב חגיגית, תאמיני לי שהיא תתעייף.
הכי חשוב להתיש אותה. ושהילדים שיהפכו לה את הבית. אל תרגישי לא נח כשישחקו בחפשיות. ולסדר אחריהם חס וחלילה. את כמו נסיכה עוזבת, שתתעייף.

 

[yeshpitaron]

כן אבל בלי דווקא ילדותי. יתכן שתרגע ואני מאמינה במשפט

"יחס גורר יחס".
&nbsp

 

[evil moon1]

לדעתי

המצב שאת מתארת הוא מצד אחד נורא ואיום ומצד שני שגרתי לגמרי...היא אישה לא בריאה....יש לה כל מיני בעיות ובמקום לפתור אותן ולחיות, היא מוצאת לה אויבים דמיוניים(את) ושמה את הבן שלה כערך עליון(למעשה מה שהיא עושה לבן שלה זה סירוס וצלקות וצרות..היא בטח הייתה מומחית בזה כבר הרבה לפני שאת נכנסת לחייו, וזו הסיבה לעמדה הפאסיבית שלו בעיניין)....אני הייתי זורמת איתה...כי ככל שתתנגדי ותלחמי, היא תגביר הילוך....ההזיה שלה שאת האויב שצריך להלחם בו בכל הכוח רק תתחזק...במקום זה, הייתי אומרת"בסדר...אנחנו לא מסתדרות...אני לא חייבת לראות אותך...ואני גם יכולה לראות אותך(בשביל הילדים?אין לי שמץ של מושג...הילדים ידעו די מהר שאת לא סובלת אותה והיא אותך, גם כך)..את סבתא של הילדים?יאללה, תראי אותם פעם בשבוע או יותר, אף אחד לא מתנגד לזה....וזהו..פשוט לזרום....ולא לכעוס אלי...תתייחסי אליה כחולה

 

[גארוטה]

הבעיה היחידה

שאני רואה פה היא שטיפסת על עץ גבוה מאד ואת לא יודעת איך לרדת ממנו.
אם היית לומדת שבחיים עדיף להיות חכמה מאשר צודקת האינטראקציה שלך איתה היתה אחרת לגמרי.
על איזה עקרונות בדיוק את מדברת בהקשר לילד בן 4?? לא לאכול הרבה ממתקים ? לא לשתות משקה מוגז? או לא לעשות את צרכיו באמצע הסלון?
מה היא עושה? משקה אותו בבירה ומרשה לו ללכת על עם עיניים קשורות על מעקה המרפסת?
היא סבתא, ובבית של סבתא נכד צריך להרגיש כייף וחופש ופינוק של סבתא.
את מתרצת את עצמך בכך שהיא לא היתה אמא אף פעם..מעניין כי בכ"ז יצא לה כנראה בן מוצלח שבחרת להקים איתו משפחה, אז כנראה היא כן עשתה משהו טוב ונכון.
מה תעשי עוד שנה שנתיים כשהבן שלך ישן אצל חבר או חלילה ישתתף במסיבת יומולדת בבית שהעקרונות שלך לא חלים בו? תלכי איתו כדי לשמור עליו?
חשבת איזה עקרונות את מקנה לילד שלך בהתנהגות הזו? שסבתא היא כלום ושום דבר, שלאבא אין מילה ואי אפשר לסמוך עליו, שכייף זה משהו שאסור לו...אם היה לך בטחון באמהות שלך לא היית חוששת מכלום.

 

[בשמת9]

ככל התגובות גם זו הצעה פותחת מחשבה להביא פתרון

ואחרי תגובה כזו אין לי מה להוסיף. כל מילה בסלע.