חמה מעצבנת

[בת יפונה]

חמה מעצבנת

לא איכפת לי שחמותי לא מסמפטת אותי, הבעיה היא שהיא מעירה המון הערות ואין דבר שאין לה מה להגיד על זה, וזה מעצבן אותי!!! גם אם היא אומרת הערות רגילות. אני פשוט לא סובלת אותה. לדוגמה שבוע שעבר יצאנו לפיקניק בפארק עם שתי גיסות הבעלים והילדים וחמי וחמתי, הכל הלך איכשהו טוב עד שהילדים התחילו לריב ואני ניגשתי להפריד, כמובן שהיה לה מה להגיד על זה שלא צריך להפריד, לתת להם להסתדר לבד וכאלה, והרגשתי שאני לפני התפוצצות עצבים, כאילו למה את חייבת לדבר??? אח"כ שוב ראיתי אותם רבים ורצתי שוב להפריד ואז היא צועקת לי מאחור הם רק יושבים אחד על השני זה רק משחק, ככה זה בנים, ועוד כמה קלישאות כאלו... ואם זה לא מספיק אז אחת הגיסות גם הצדיקה אותה.... וכמובן שמכל האירוע החברתי הזה נשאר טעם מר בפה, אולי הבעיה אצלי לא יודעת.... זהו שפכתי ..... לילה טוב.

 

[טרום כלה]

אל תתייחסי

ואת הטעם הרע תעבירי עם מסטיק

את תעשי מה שאת רוצה ושהיא תדבר עם הקירות.

 

[גארוטה]

גם וגם

הבעיה היא גם אצל חמותך שמעירה הערות על כל דבר, וגם אצלך בכך שאת מתייחסת להערות שלה ולוקחת ללב. השינוי אבל צריך לבוא ממך, כי הרי אותה לא תצליחי לשנות ואני מניחה שגם לא תנסי, אבל את הגישה שלך את בהחלט יכולה לשנות, בכך שתחליטי שאת פשוט מתעלמת מההערות שלה, ממשיכה בשלך ואפילו לא מגיבה. בהתחלה זה יהיה מאולץ, עם הזמן זה יהפוך להיות טבעי והחיים שלך פשוט יהיו הרבה יותר נעימים. הכל עניין של גישה והחלטה פנימית שלך. בהצלחה

 

[nanoosh]

מסכימה עם גארוטה, זה גם וגם

מצד אחד, היא מרגישה ומעירה הערות - אבל השאלה היא איזה משקל את נותנת להערות שלה, וכמה את נותנת לזה לקלקל לך את ההרגשה. מצד שני, אכן בין ילדים יש מריבות, והם רבים ומשלימים בשניות. לעומת זאת כאשר מבוגר מתערב בזה זה הופך לסלט גדול. גם אני לא אהבתי את המריבות בין הילדים ותמיד התערבתי, עד שהבנתי שהם צודקים (ואני שונאת את זה ....), הילדים רבו והשלימו ביניהם ואח"כ הסכסוך נשאר בין המבוגרים. כיום, רק אם יש סכנה של פגיעה רצינית אני מתערבת ומשתדלת להעיר הערות כלליות לכולם ולאוו דווקא לילד ספציפי גם אם הוא אשם. אני למדתי שכאשר אתה באמת, אבל באמת לא מתייחס ולוקח ללב כל הערה של כל דביל, הצד השני איכשהו משנה את ההתנהגות שלו. בהצלחה.

 

[אלמוגית 5]

גמני מסכימה עם 2 קודמותי, חמותך הביעה דעה

היא לא העירה הערה, וזאת זכותה. את הבעת את דעתך במעשים, ניגשת להפריד והיא הביעה את דעתה במילים, אז מה כאן מרגיז. באותה מידה שהיא הרגיזה אותך את הרגזת אותה. כדאי מאוד ללמוד לראות את שני הצדדים ולא רק את הצד האישי. כשיושבים כמה אנשים בחבורה טבעי שלכל אחד יש דעה . גם לגיסתך היתה דעה לזו של חמותך. יותר ראיה מרחבית תביא לפחות כעס ושנאה במשפחה. קחי מקרה הפוך, שאת חושבת שלא צריך להתערב בריב של ילדים וחמותך ניגשת להפריד, נכון שזה היה מרגיז אותך? אולי לא היית מעירה הערה אבל היית מתרגזת כמו במקרה שלך. שימו לב שרוב הכעסים באים כאשר אנחנו מסתכלים מנקודת מבט צרה, רק שלנו, ולא מקבלים או נעלבים/כועסים כאשר צד אחר נוהג לא לפי מה שאנחנו חושבים לנכון.

 

[פרצלה]

חמותה לא צריכה להתערב בחינוך הילדים שלה

בטח לא בפומבי.

 

[אוסה]

אוי אני מתה על אלו שמעדיפים

לא להתערב ואז הילדים שבים בוכים עם שריטות ומכות. אני בעד להתערב!!

 

[אם הבנים]

ןאני מתה על אלו שמערבים ורבים

ואח"כ הילדים משלימים ושוכחים מזה.

 

[אוסה]

וזה לרוב ככה , רבים משלימים

ואנחנו נשארים עם ה"מטענים". בגל זה אני טוענת שאמא תמיד תסלח לבן/בת שלה אבל לעולם לא ישכחו אם הבן/בת זוג של הילד/ה יריבו איתם.

 

[אם הבנים]

אז את בעד או נגד להתערב? לא הבנתי

 

[אוסה]

אני בעד להפריד.

אמרתי שאני שונאת שמתערבים ואומרים "נו זה כלום".