חמה וגיסה

משוקולד

New member
חמה וגיסה

אני חייבת לשתף אתכם ולשמוע דעות אובייקטיביות כשהייתי בהריון דבר ראשון הודענו להורים, וחמתי דרשה מבעלי בכול תוקף לספר מיד לאחותו ושחס וחלילה לא תשמע על כך מאנשים זרים.....(ציטוט מדוייק) (האחות גדולה ממנו נשואה עם ילדים), בעלי הגיע הביתה אפילו מעט מבוהל, ודרש ממני לספר לאחותו שאני בהריון, ואכן הרמתי טלפון כמו ילדה טובה וסיפרתי לה שאני בהריון. אחרי 5 שנים הגברת אחות -בעלי מיכנסת (=נכנסת...) בהריון ולא מספרת.... אני מתארחת אצל חמתי- לבדי- ובמקרה היא מסננת לעברי שהבת שלה בהריון מתקדם (עברה מזמן את החודש השלישי), אני פשוט הייתי בהלם אמרתי מזל טוב הוספתי גיחוך שעכשיו לילדה שלי תהיה מתחרה. סיפרתי לבעלי והוא היה ב ה ל ם, מה גם שהם נפגשו במקרה פעמיים ושוחחו טלפונית לפחות פעמיים והיא לא הזכירה את דבר ההריון.........חכו זה לא הסוף. בעלי בחר בדרך השתיקה ולא התקשר לאחל מזל טוב, אני לא הבעתי שום דעה (כנראה מההלם והגועל שהרגשתי) אחרי חודש וחצי החלו ההתרחשויות האמיתיות (ממש טלנובלה) חמתי שואלת-אומרת לבעלי "למה לא התקשרת לאחל מזל טוב" ואז בעלי אומר לה "כשאישתי היתה בהריון רצתי לספר לה כדי שחס וחלילה לא תגלה את זה מאחרים" היא עוד מעט יולדת- והיא לא טורחת להרים טלפון ולספר לי????? וחמתי מסננת לעברו "היא אמרה (האחות היפה) שלא סיפרת לה על ההריון" כשבעלי סיפר לי אני התפוצצתי, איזה שקרנית, איזה גועלית, מה היא חושבת לעצמה לשקר כך פשוט נמאס לי ממנה, מי היא חושבת שהיא, לא מספיק העלבונות שאני סופגת ממנה, הצבעיות שלה, החגים שהיא הורסת (בעקבות הפה המעליב שלה שגורר יחס או יותר נכון אין יחס מצידי ואז היא מתפוצצת ורוצה ללכת באמצע הערב). היה מפגש בין בעלי לאחותו והיא ממש התפוצצה שראתה אותו, גיצים עפו שם, והיא התנהגה אליו בצורה מזעזעת, תוך שהיא מסננת לעברו משפט "יאללה לך לאשתך" עכשיו תגידו לי איך יושבים עם אחת כזו בערב פסח???? א נ י לא מסוגלת להיות צבועה אפילו במעט, אני כול כך כועסת על השקר ועל זה שמוציאים אותנו שקרנים. אני מתה להגיד לחמתי משהו על כך אך בעלי כתמיד בוחר בשתיקה מה דעתכם?
 

אוסה

New member
תשמעי ,

לפי מה שאת כותבת זה לא מה שמפריע לך , נראה לי שזה הקש ששבר את גב הגמל. אולי תשתפי אותנו שיהיה לנו רקע?
 

משוקולד

New member
רקע....

גיסה שמעליבה בלי להניד עפעף ואני תמיד שותקת ואוכלת מבפנים את הלב. גיסה צבועה, שמחבקת את אמא שלה באהבה גדולה בהפגנתיות מול הפנים שלי במטרה להכאיב לי (אין לי אמא - נפטרה) איך אני יודעת? כשהיא מחבקת אז אמא שלה אומרת לה מה קרה לך היום, מה זה החיבוקים האלו?? כשילדתי ועשינו אירוע לכבוד הלידה אני ביקשתי כיסא כי הייתי אחרי ניתוח, אז היא אמרה לי "בשביל מה הכסא"? בגלל הגודל שלך (שמנה במילים אחרות) שישי יושבים כולם מסביב לשלוחן חמתי חמי בעלי אני הילדים ואז הערתי הערה לגבי ילדי שאינו אוכל ואולי כדאי לקנות דייסה היא סיננה לעברי "מה את רוצה שהוא יהיה כמוך"... בלעתי את העלבון, עברה שנה וחצי ואני לא מסוגלת לשכוח את המשפט הזה. היא התנצלה דרך בעלי וכשלא רציתי להתייחס אליה בחג שהיה אחרי הקטע הזה היא עשתה "טררם" קמה והלכה באמצע השולחן אני (פעם ראשונה וגם זה בעדינות) סיפרתי לחמי שזו לא פעם ראשונה שהיא מעליבה וזה נמאס לי ולא בא לי להתייחס אליה...... אני פשוט לא מסוגלת לסבול אותה לידי, אחרי הקטע עם ההריון אני עוד יותר לא מסוגלת לראות אותה. אני ממש לא יודעת איך להתנהג בחג חשבתי להגיד מזל טוב כדי שהיא תגיד תודה שנזכרת ואני אוכל (סוף סוף...) לפתוח את הפה ולומר לה את לא מתביישת להסתיר ולא לספר מתוך התחשבנות אוי אני מתוסכלת ממנה.
 

פרצלה

New member
ככה היא מרשה לעצמה

להעליב אותך לייד בעלך? כאילו,איפה הוא בסיפור?
 

אוסה

New member
משוקולד אני ממש בשוק!

איזו גועלית היא!!! ולמה בעלך באותו הרגע לא מעמיד אותה במקומה? היא איננה יודעת שמילים לא לוקחים חזרה? ממש חוצפנית!!!!!
 
אם הקטע עם האמא בטוח לחלוטין

ואת בטוחה שהיא עשתה לך דווקא האמת?לא הייתי רוצה להיות בנעלייך אבל אם היית לא הייתי הולכת לאף מקום שהיא נמצאת בן אם היא מסוגלת לשחק בדבר כל כך קדוש כמו מוות של אמא היא תעשה הכל כדיי להציק . בקשר להריון לא הייתי עושה מזה סיפור אולי סתם היא מפחדת מעין הרע או משהו יש גם כאלה
 

ilanit73

New member
לדעתי .......

בשביל לא להרוס את אוירת החג לא להגיד כלום, פשוט כשהם באים אומרים שלום, וזהו לא מדברים יותר, פשוט מתעלמים ואת צריכה להמשיך להתנהג כרגיל, זה בטח לא קל ,אבל אל תתני לה את ההרגשה שהיא מזיזה לך בכלל, ההתעלמות שלך ממנה תגרום לה לרתוח מבפנים , ואת תתעלי עליה ולא תתייחסי אם היא תגיד משהו או תעשה משהו, את אל תגיבי, תני לבעלך לעשות את העבודה השחורה,
 

נומלה

New member
לדעתי

הדבר הכי גרוע שאת עושה הוא לשתוק ולאכול את הלב. בפגיעה הראשונה את צריכה להגיד לה אין לי עינין לדון איתך בנושאים אישיים . בצורה קרירה ומכובדת. (ןשכולם ישמעו) אם היא מתפוצצת שתתפוצץ. לכי לפסח תהיי אדיבה ואת לא חייבת לפנות אליה מעבר לזה. אם היא עושה בושות ורעש אפשר להעיר לה (בקול רם) שזה לא המקום ולא הזמן כי עכשיו שרים/אוכלים/מספרים בהגדה. שתתפדח. את , אסור לך לאבד את קור הרוח.
 
לדעתי ../images/Emo15.gif

א. או שאת עונה אבל במיידי על כל עקיצה שלה בעקיצה נגדית, הרי היא לא מושלמת, יש לה נקודות תורפה. אני מאמינה שכשלא יהיה לה מהעקיצות שלך היא תפסיק לבד. היא עוקצת כי היא יודעת שאת שותקת. ב. או שאת הולכת כמו גדולה, כתפיים למעלה ושפת גוף של חזקה מאוד, ולא חשוב מה יש בפנים. זה מרתיע! בדוק. ומתעלמת לחלוטין מהזבלות. ג. או שבעלך, שעד היום לא מתמודד עם הבעיה, פותח את הפה ! הגיע הזמן. מי הן שיעליבו אותך? מה לעשות שלא כל בני האדם שווים, למה התחתנת איתן? תשלחי אותן לקיבינימט !
 

משוקולד

New member
תודה לכן על

התגובות. נעים להרגיש שאני לא לבד בסיפור הזה ודעות אובייקטיביות זה בדיוק הדבר שהייתי זקוקה לו. הלוואי והיה לי האופי לענות בחזרה לכל מי שמעיז להעליב אותי או לפגוע ולו במעט במשפחה שלי איך לומרדים לענות?? איך לומדים לפתווח את הפה? אולי יש מקום כזה??:)
 

קפצילי

New member
"משוקולד" יקרה

ליבי ליבי איתך, אבל צר לי: את עושה טעות על גבי טעות. ראשית, השאלה המתבקשת (וכבר שאלו אותך ולא ענית) היא - היכן בעלך ? מה הוא אומר על זה ? איך הוא הגיב כשגיסתך הפוסטמה דיברה עלייך ככה ? שנית, למה את עושה את זה לעצמך, לעזאזל ? גיסתך לא סיפרה לכם על ההריון שלה עד שהייתה בחודש שלישי, כתבת. זכותה. אם את שואלת אותי, לא צריך לספר לפני חודש שלישי, ואפילו רביעי. גם אני לא הייתי מספרת אפילו לא לגיסיי וגיסותיי בשלב כ"כ מוקדם של ההריון (הבעיה היא שעליי ישר רואים, ואי אפשר להסתיר). החודשים הראשונים של ההריון יכולים להתפתח לכאן ולכאן ולעניות דעתי, לכל אישה יש את הזכות לשמור את הידיעה לעצמה עד שמתברר שההריון אכן מתפתח כמו שצריך. זה שאת החלטת לציית אוטומטית ל"ציווי" של חמותך לספר לגיסתך על ההריון, זו בעיה שלך. או נכון יותר לומר, טעות שלך. הרי היחסים ביניכן כבר היו רעועים (תקני אותי אם אני טועה), אז למה לספר לה ? בסה"כ היית ממש בהתחלת ההריון... את כותבת שבעלך בא מאמא שלו ממש "מבוהל" וביקש שתספרי מהר לאחותו, "שלא יוודע לה מזרים". מה זה השטויות האלה ? סליחה על הקלישאה הנדושה, אבל אם חמותך הייתה מבקשת מכם שתקפצו מהגג, גם הייתם קופצים ? עומדת לכם הזכות לסרב. לא סרבתם - תפני בטענות רק לעצמכם. מעבר לזה שישר צייתת לחמותך, את מתארת מצבים רבים בהם את פשוט עומדת כמטרה לחיציהן הארסיים של חמותך וגיסתך, מבלי לעשות דבר. את כל הזמן "שותקת ולא מגיבה", אבל מבפנים מתפוצצת. אז תחליטי: או שאת מתחילה להגיב, או שאת מחליטה להתעלם ולצפצף עליהן. ואם את שואלת אותי - האופציה השנייה היא הנכונה. אם תגיבי ויווצר ריב, אני מתארת לעצמי שיהיה נתק בינך לבינן, בעוד בעלך ימשיך להיפגש איתן. זה רע לטעמי. נראה כאילו הוא נתון להשפעה חזקה מצידן. אם פשוט תתעלמי (בהדגשה על זה שתתעלמי, אמנם, אבל גם תפסיקי לקחת את זה ללב), את תגרמי להן פשוט להתפוצץ. גיסתך עוקצת אותך - את מחייכת, אפילו מגחכת, וממשיכה הלאה. חמותך משקרת - את מחייכת, נאנחת, וממשיכה הלאה. משננת לעצמך שוב ושוב שהן הפסיכיות, ושאותך זה לא צריךך לעניין. זו מומחיות שדורשת אימון, אבל היא מצליחה בסוף (ותמיד יש את הפורום הזה לפרוק ולהשתחרר...
) התעלמות, לדעתי, היא הנשק האולטימטיבי מול נשים שכאלה. אבל שוב - בתנאי שאת מפסיקה לתת לזה לעצבן אותך, אחרת - אין לזה שום ערך. ולגבי ליל הסדר - למה לעזאזאל את בכלל שוקלת לערוך אותו עם הדפוקות האלה? אם אין לך עם מי לעשות, לכי עם בעלך לבית מלון או משהו כזה. אל תעשי איתן את החג. צמצום ביקורים הוא גם דבר מתבקש.
 

משוקולד

New member
הלואי ויכולתי לא לעשות

את החג עם אנשים שכל כך רע לי איתם אבל זה ממש אילוץ. ולשאר הדברים שכתבת לי בעלי הוא מסוג האנשים ששותקים, לעולם לא יגן עלי ויעשה בלאגן, תמיד שותק ונותן לי לאכול את עצמי לגבי מה שציינת בנוגע לחודשי ההריון ו............ אז היא לא רצתה במכוון לספר היא סיפרה בחודש חמישי (יותר נכון חמתי),היא רצתה (כמו ילדה קטנה) להחזיר (איני יודעת על מה) בקיצור הלואי ויכולתי לא לראות אותה בכלל. עכשיו שאלה קשה נניח שיש אירוע אחרי הלידה הולכים או לא?
 

kalah

New member
חייבת לומר לך

קודם כל- ברוכה המצטרפת.. שנית- נראה לי שאת מוותרת מדי לבעלך ולכן כל מה שגיסתך עושה (על אף שהוא גועלי בפני עצמו) נראה לך פי כמה חמור. מי שצריך פה את המנה העיקרית זה בעלך ועד שהוא לא ילמד להגן על כבודך שם- את תמשיכי לאכול את הלב. למה את מפחדת להעיר אותו ולנער אותו? ותאמיני לי שזה אפשרי- עברתי את זה.
 

קפצילי

New member
עדיין לא הבנתי ../images/Emo13.gif

אני מניחה שהנושא עלה בינך לבין בעלך לפחות פעם אחת, לא ? מה הוא אומר על זה ? זה שהוא לא עונה לחמותך או גיסתך כשהן מעליבות אותך - זה הבנתי. אבל כשאתם בארבע עיניים, את והוא, מה הוא אומר על זה ? האם ביקשת ממנו להגן עלייך, בכלל, או שגם בנוגע אליו את מקבלת את המצב כפי שהוא ולא מנסה לעשות דבר כדי לשנות ?
 

משוקולד

New member
קפצילי

כשאני משוחחת עם בעלי הוא מתחיל לצעוק עלי, להתעצבן עלי ולומר שאני מגזימה הוא לא מוכן בשום אופן לומר מילה ולו חצי מילה להוריו, אם זה לטובתי ואם זה להבהיר עניינים מסויימים הוא מעדיף לשתוק ולא להתייחס לאחותו. כל שיחה בנושא גוררת ריב איתו.
 

קפצילי

New member
אוי, מה אני אגיד לך ?

זה מה שעושה את הסיפור שלך לבאמת קשה ואפילו... נורא. אין לי כ"כ עיצות לתת לך... אני גם לא ממש יודעת מה אפשר לומר ? אני די מזדהה איתך, כי פחות או יותר גם אני הייתי באותו מצב כמוך. כבר כתבתי, כשסיפרתי את הסיפור שלי, שאני ובעלי עמדנו ממש על סף גירושין בגלל אי היכולת שלו להבין אותי בכל מה שקשור לאמא שלו. תמיד הוא טען שאני מגזימה, שאני לא מבינה את כוונותיה, שאני בעצם מחרחרת ריב וכו' וכו'. היו ריבים, צעקות... זה הקושי האמיתי. חוסר התמיכה של הבעל. אנחנו לא בחרנו את החמיות שלנו והן לא בחרו אותנו. אפשר להבין שלפעמים, מה לעשות, אין כימיה. אבל הבעלים שלנו זה כבר סיפור אחר: פה אמורה להיות תמיכה הדדית, הבנה, אהבה שמנצחת הכל... וזה כ"כ קשה לגלות פתאום שהגבר שלך, זה שחשבת שלעולם לא יתן לאף אחד לפגוע בך, מכזיב. אני רק יכולה לכתוב לך מה אני עשיתי. אני לא רציתי לעזוב את בעלי בגלל חמותי, כי מלבד זה, הוא גבר מ-ו-ש-ל-ם. עכשיו, שלא יהיו אי הבנות, הבעיה הזאת של חמותי היא לא עניין פעוט, אני לא משלה את עצמי. זה עדיין עולה בי כל פעם מחדש (עובדה שאני שורצת כאן בפורום
) והיחס של בעלי בכל מה שקשור אליה הרגיש ועדיין מרגיש כ"בגידה", ועל בגידה קשה לעבור לסדר היום. אבל... זה אפשרי. אם מחליטים לעזוב את זה בצד ולהתמקד בשיקום וטיפוח הזוגיות, זה אפשרי. ואז, כשטוב ביחד והזוגיות פורחת, וכייף לך ולבעלך לחזור הביתה ולהיות זה עם זו, החמות נדחקת מאליה הצידה. צריך להתעלם. זה מה שכתבתי לך מלכתחילה. ריב עם החמות והגיסה לא יועיל לך אלא רק יזיק. התעלמות היא הדבר החכם והנכון לעשות. את תצטרכי ללמוד לשים בצד את ההערות הסרקסטיות שלהן ואת ההתנהגות המחפירה. זה נורא קשה, אבל זה אפשרי. זה גם מצריך מציאת אפיקים אחרים לפריקת הכעס (שוב, הפורום הזה הוא מקום מבורך. כאן תמיד תמצאי אוזן קשבת, לרוב יתקפו ויקללו את חמותך וגיסתך, גם יצחקו עליהן יחד איתך. נו, יותר טוב מפסיכולוג
). כך הצלחתי גם אני. אני לא מתייחסת יותר להתנהגות של חמותי. היא יכולה להיות הכי בסדר והיא יכולה להיות הכי מגעילה - זה לא משנה כלום מבחינתי כי מראש אני לא בונה עליה בכלום ולא אכפת לי. מה שחשוב לי זה המשפחה שלי - בעלי, הילדים... בהצלחה !!!
 

גארוטה

New member
אם כבר מתעסקים בגיסות והריון,חייבת

לספר על גיסתי. לפני 23 שנים כשהייתי בהריון הראשון שלי וגיסתי פגשה אותי אחרי תקופה כשהבטן כבר בלטה, ואמרה לי: "איכס איזה בטן מגעילה"... עד היום כל מי ששומע את הסיפור הזה מזדעזע... בכלל גיסתי התעללה בי במשך שנים למרות הגיבוי שקיבלתי מבעלי, חמי (ז"ל) וחמותי, ואני בדיוק כמוך לא העזתי לפתוח את הפה... אבל, חלפו שנים, וגם מבלי שעשיתי דבר היא את העונש שלה קיבלה ובגדול... הסבלנות משתלמת. מהנסיון שלי (למרות שאת אומרת שזה לא באופייך) אל תשתקי, על כל עקיצה שלה תחזירי אחת משלך ותראי איך היא סותמת את הפה ולא מעיזה להתעסק איתך, כי מול אנשים מהסוג הנ"ל צריך להיות חזקים ולהחזיר בדיוק באותה מטבע!!! בהצלחה
 
למעלה