חמה דאגנית

[הדסהש1]

גם אנו בצעירותינו היינו חסרי סבלנות למבוגרים

והנה גם אנו התבגרנו.זה מגיע לכל משפחה.צרכים רק להיות יותר סבלנים גם בנותי אומרות לי לפעמים"אמא כבר סיפרת לנו?" זה דרכו של העולם.

 

[אנילה1]

בארץ אין כבוד למבוגרים. כנראה שאף פעם לא היה.

 

[mykal]

בארץ אין כבוד למבוגרים?

איזו הכללה ,
אני חולקת הרבה כבוד למבוגרים.
ילדי מחונכים לחלוק כבוד למבוגרים וכך עושים.
אני מכירה עוד כמה כאלה.

משפט מכליל וגם לא נכון.
כמו שיש מי שמתחצף, יש מי שלא חולק כבוד,
יש מי שנוסע במהירות מופרזת. ויש חולי סכרת.

ההכללה לא מקדמת שיח.

 

[טליה 80]

למה אין כבוד?

ההיפך,אני לא רוצה לענות לה לא יפה או להתחמק ממנה יותר מידי,ולכן התייעצתי איתכן...כדי להבין איפה הגבול בין לא לפגוע בה וגם לא להיפגע. אני בתקופה מאוד טעונה ואין לי כוח לנסות להתמודד איתה.

 

[mykal]

אני סומכת עליך,

ומאחלת לך שתצאי בידים מלאות.
והבנתי שאת שואלת, כי את לא רוצה לפגע.

רק רוצה לומר לך, תדעי לך, שכדאי לפעמים ל'נצל' את
ה--over אכפתיות,
ולדעת שלא כל אחת זוכה לה.
יש חמיות שממש לא מתענינות ולא נמצאות שם בשביל כלותיהן.
בתי ילדה לפני שבעה שבועות,וחמותה באה לברית פעם ראשונה,
לראות אותם.
העולם לא בהכרח במנוי מאיזונים.
צריך ללמוד לראות את הטוב.

ואת מאוד מודעת, ועברת מספיק. תתרכזי בעצמך ובהריון.
תהני ותבשרי לנו טוב.

 

[אנילה1]

מי שגר כל חייו בארץ לא יודע איך מתנהלים

החיים בחו"ל. אין לו ל-מה להשוות את זה. בארה"ב שבה גרתי מספר שנים ראיתי איך מתייחסת החברה לגימלאיים. בכבוד ובאהדה, רק לקנא בהם. הגימלאים בארץ הם שקופים. בארה"ב ממש לא. שם מאמינים שגימלאים יכולים להמשיך ולעבוד גם אחרי גיל הפנסיה, והחברה מעסיקה גימלאים בשכר בשמחה בגלל הנסיון והידע שלהם. שם התנדבות טובה לכל הגילאים. לא מדובר על יחסים במשפחה. התפקיד של הסבים בארץ הוא לעזור בגידול הילדים. 67% מהקשישים עוזרים לילדיהם בגידול הנכדים. בארה"ב זה לא כך, כי הילדים גרים רחוק, ומתראים רק בחגים הגדולים. לכן גימלאים בארה"ב הם עדיין אזרחים יצרניים. בת דודה של בעלי מארה"ב, עבדה עד גיל 78. היום היא בת 86 בעלת בריאות טובה.

 

[mykal]

מצטערת, לקחת את הנושא

למקום אחר בכלל.
והשוית גם דברים שאינם שוים בלכתחילה שבינהם.

הנושא כאן היה--אם חמות אמורה להיות 'נודניקית' ולבדוק כמה פעמים ביום מה קורה?
או צריכה למצוא מינון הגון לענין.
את דברת על התיחסות לגימלאים זה נושא שונה.
אגב ההשואה לארץ, כאן יש חוקים סוציאליים, וזכויות פנסיה
שאין בארה"ב --לכן לא עובדים כאן עד מעבר לגיל 67.
מתנדבים כאן גם בגיל 80 מי שיכול ורוצה--אני מכירה ברמה אישית.
ולגימלאים במקומות עבודה שלהם, יש יחס יפה מאוד,
והרבה פעילות.--ובכל מקרה, אני לא חושבת שאין כבוד למבוגרים.

המקום היחיד שצריך לשמור על המבוגר הוא בית חולים.

 

[B l u e D e v i l]

את מכלילה ומתיחסת גם לכמה נקודות

קודם כל יש ויש בארץ בנוגע ליחס למבוגרים כמו לגיל דבר.

יש שאין להם כבוד מינימלי - וזה יתבטא כלפי כל שכבות האוכלוסיה.מי שאין לו כבוד למבוגרים אין לו כבוד לנשים בהריון, או לחיות, או בכלל.
לגבי נושא העבודה, אז את צודקת שקשה מאוד למצוא עבודה בארץ אחרי גיל מסוים, אבל גם ב-גיל מסויים. נשים באיזור שנות ה-30 שלוקחים בחשבון שאלו יהיו שנים עם חופשות הריון וחופשות מחלת ילד גם לא פופולריות לצערי במשק.
אני כן חייבת לציין, שבתור מנהלת משא"ב שבין יתר תפקידיה - מגייסת בחברה גדולה יש לנו עובד בן 62. אמנם אין לו תארים אקמאים אבל יש לו כ"כ הרבה נסיון,שלמרות שהוא יצא לפנסיה עוד 5 שנים, לקחתי אותו לעבודה והקשרים והיכולות שלו עולות על הרבה צעירים.

לעבוד עד גיל 78 נראה לי התעללות.אני לא היתי רוצה לעבוד עד גיל כזה ומקוה שאוכל לפרוש בכבוד עוד לפני גיל 60 וליהנות מחיי.במקום להיות עבד של השעון.

 

[אנילה1]

יש "זקנים" שנהנים מהחיים כשהם עובדים, ולא

מתבדרים כל הזמן, כמו שזה קורה עכשיו עם זקנים.

 

[B l u e D e v i l]

ברור שיש אנשים שמעדיפים לעבוד ולהיות יצרנים

לצאת מהבית ולהעסיק את עצמם.
אבל בגיל 78 אתה אמור לעבוד בשביל הענין והרצון ולא בגלל צורך ולהפחית את המידה והמאמץ.