לא מכיר אותך, ולכן... (ובדיחה בסוף)
אם יצאת כבר לגמרי בשאלה, ועכשיו אתה נראה ומתנהג כחילוני גמור, ובעיקר, לא חייב כלום לשבט ומה שהם יגידו, אז התגובה שלך לא מיצגת את החרדים ולכן לא רלוונטית לדיון. אם עוד לא, ואתה נראה כמו כולם, צייר בדעתך את הסיטואציה, במטוס, כשכמה בודדים, אבל צעקנים מאוד מתחילים עם ה"קנאות" שלהם, ורוב הציבור שותק ומהנהן, אתה תקום למחות? לתת בוקס? על מי אתה עובד... אין, אין חרדי שיקום וימחה נגד ה"קנאים". בטח לא כשיש ציבור גדול ששותק ומסכים.... ובפרט אם יש לך מה להפסיד.... (ידברו עליך, יחשדו בך, ירננו אחריך) עזוב, אנחנו מבפנים, עלינו לא יעבדו.... ולבדיחה, שהיא סיפור חסידי עם מוסר השכל: היו היה כלב שרצה להיות זאב, רץ לו הכלב ליער והתחיל להתנהג כמו זאב, לרוץ כמו זאב ולנבוח כמו זאב, כל חיות היער חשבו שהוא זאב, ורק הזאבים, בכל פעם שהוא התקרב אליהם, קראו לעברו: "לך מכאן, כלב!". וכך הוא הסתובב לו ביער ימים רבים, תוהה איך הזאבים מכירים בו שהוא כלב. עד שריחם עליו יום אחד זאב זקן, קרא לו ואמר: "דע לך שאתם הכלבים כאשר אתם נפגשים, אתם מרחרחים זה לזה בתחת, ואילו אנו הזאבים מרחרחים זה לזה באף, ולכן כשאתה מתקרב ללהקת זאבים ומרחרח להם בתחת, הם מכירים בך שאתה כלב" שמח הכלב, ורץ הישר ללהקת הזאבים, וראה זה פלא, כיון שרחרח להם באף, מיד קיבלוהו לחברתם, ושוב לא קראו לעברו ´כלב´. כך עברו עליו הימים בנעימים, מתרוצץ ביער עם הזאבים, והנה הוא פוגש את מיטיבו הזאב הזקן, רץ אליו הכלב להודות לו על העצה הטובה. אומר לו הזאב הזקן: "אני הרי מכיר אותך, ויודע עליך את האמת, לי, אתה יכול להריח את התחת !"