מתחברת לכל מילה../images/Emo24.gif
קראתי את מה שכתבת והדמעות שוב התחילו. נכנסתי לאתר של יוחאי, אומנם לא הצלחתי להכנס לכל הקישורים (אולי יש לי בעיה במחשב), אבל מה שכן הצלחתי לקרוא גרם לי לראות איזה בן אדם מיוחד יוחאי היה, כמה הספיק בשנותיו הקצרות, נורא רציתי להמשיך לקרוא על היצירות שעשה אבל לצערי לא הצלחתי להכנס, אני אנסה שוב יותר מאוחר. כתבת על איך שהוא תמיד שם בכל מה שאת עושה, בדברים הכי יום יומיים, הוא תמיד שם ואני כל כך מזדהה איתך, הכאב מלווה אותי לכל מקום, הוא שם כשאני קמה בבוקר ושם כשאני הולכת לישון בלילה, בתקופה האחרונה באמת ניסיתי להתנתק קצת, לא לכתוב, לא לחשוב, קיוותי שזה אולי יעזור והנה פתאום אני תופסת את עצמי כבר מתכוננת לאזכרה, למרות שיש עוד זמן עד החורף, בודקת כרטיסי טיסה, כמה זמן להשאר וכו', מנסה להיות מעשית, לתכנן דברים, להיות מאורגנת אולי זה יעזור לי להתמודד עם הכאב, עם הגעגועים, עם הפחד ממה שיהיה. הרבה זמן לא כתבתי בפורום פשוט לא יכולתי אבל אני תמיד יודעת שיש לי לאן לחזור, שאנשים כאן יבינו איך אני מרגישה בלי התנצלויות או הסברים מיותרים.