חלמתי עליה

BooBee

New member
חלמתי עליה

אחרי לילה מזעזע שכזה, ולא נרדמתי בכלל, בארבע בבוקר פתאום הפסקת חשמל ואני נכנסתי לפחד משתק, כי היה חושך מוחלט, ולא נרגעתי עד שש ורק אז הלכתי לישון. בבוקר חלמתי עליה. היא ישבה מולי בחדר השינה בבית של סבתא שלנו, באותו חדר ששנינו היינו ישנות שם תקופות ארוכות, וסיפרתי לה על כל מה שקרה מאז שמתה. סיפרתי לה על מזי, החברה שלה, שפגשתי רק בשבעה, והכרתי אותה רק מסיפורים. סיפרתי לה שאני ומזי חברות ואנחנו נפגשות הרבה וזה טוב לשתינו, לשבת ביחד, לדבר עליה ולבכות. סיפרתי לה שאורן וטל נפרדו, וטל עזב את הדירה ועבר לגור בראשון עם חברים, וסיפרתי לה שאני עדיין מובטלת, ומחפשת עבודה, ובינתיים חותמת בלשכה ועושה כל מיני עבודות פרילנס של כתבות במגזינים. היא הסתכלה עליי ואמרה אל תדאגי, את תמצאי עבודה, אני סומכת עלייך. סיפרתי לה שנפרדתי מהחבר שלי, שאותו מעולם לא זכתה לפגוש, כי הכרנו כמה חודשים אחרי שנפטרה, וסיפרתי לה שאני כל כך לבד בימים האחרונים, והיא המשיכה להסתכל ולחייך את החיוך שלה. חלמתי עליה חלום ארוך ארוך, ופתאום בעשר וחצי מישהו צלצל לי בדלת והתעוררתי והחלום נגמר. לא קמתי מהמיטה, הכרחתי את עצמי להמשיך לחלום. לחלום עליה. רק שתחזור לעוד שיחה קצרה, שתגיד לי מה איתה, ואיך זה שם בכלל, ומה זה להיות מתה. אבל היא לא חזרה לי לחלום, חלמתי על דברים אחרים, מוזרים, ובחלום השני חלמתי שאני מחפשת אותה. בערב סיפרתי לאמא שלי על החלום ושתינו בכינו בטלפון. היא ישר שאלה מה היא סיפרה לי. אמרתי לה שהיא לא הספיקה, השכן שלי הפריע לפגישת המחזור שלנו. אולי הלילה. אולי.
 
אולי הלילה. אולי.

לא יתכן שלא נזכרת בסיום הדומה כל-כך של הפגישה שיש למלאך המוות עם האיש התמים ההוא מהסיפור על סומאטרה. כמעט אותן מילים מזעזעות: פגישה לי הלילה עם מלאך המוות. ושוב הדרך המיוחדת שלך לתת מכת הלם עם שימוש מוגבר במילה ה"בוטה" ´מתה´, לעומת המילה ה"מהוגנת", העדינה והמקובלת יותר - ´נפטרה´ - שאת ממעטת להשתמש בה. וכמובן שוב אותו אבסורד: כשהיא היתה עדיין חיה - הייתן שתיכן ישנות בחדר ההוא. עכשיו - כשהיא מתה - אתן שתיכן י ו ש ב ו ת בו. י ו ש ב ו ת ? - זה בדיוק מה שאומרים על שבוע ה´שיבעה´. שיושבים בו. הו, כמה שאת בובי גם כשאת בוכה! ח ל ו ם! וכן: אחותך בהחלט צודקת בכל מה שאמרה לך בחלום. בקרוב תביני למה.
 

BooBee

New member
לא יצא לי לקרוא את סומאטרה

אני לא אוהבת להגיד נפטרה. כאילו מה.נפטרה עושה לי אסוציאציות של להיפטר מאיזה עול או משהו כזה. באבל אין הגיון או מהוגנות או איך שתרצה לקרוא לזה. וזה באמת מוזר שפגישת החלום התקיימה בבית של סבתא שלי. שתינו גרנו שם בתקופות נפרדות, בערך באותן שנות חיינו, גיל 17-18, קודם אני, כשהחלטתי למרוד ועזבתי את הבית ואחר כך היא, שלוש שנים אחרי, באותה מתכונת. וסבתא תמיד תהיה סבתא, מסתבר, הבית תמיד פתוח, גם אחרי שכל אחת מאיתנו הלכה ובחרה לה מסלול אחר של מגורים עצמאיים, גם בשנים האחרונות המשכנו לבקר אותה לפחות פעם בשבוע, והיא היתה שמחה תמיד עלינו, הנכדות הגדולות שלה, להשוויץ. להיות אצל סבתא בשבילנו היה להיות במקום הכי בטוח ומקבל, בלי ההורים שתמיד דאגנו לריב איתן בשנות הטיפשעשרה. ועכשיו, בגיל 25, אני כל הזמן נוסעת להורים, נשארת שם ימים שלמים. מתפנקת, מדברת איתם, מתחבקת איתם, מנשקת. היום אני עם ההורים שלי בדיוק כמו שהייתי פעם עם סבתא. אני חשבתי על זה כל היום. שכשאני אצל ההורים אני לא זוכרת חלומות, ואילו כאן, בבית החדש שלי, אני כן. שבוע שעבר חלמתי שהיא בהריון. מצחיק, לא? וזה היה אחרי שביקרתי חברת ילדות שלא פגשתי המון זמן, ויש לה ילד עכשיו, נשואה באושר, ולמחרת, אצל הפסיכולוגית דיברנו המון על ילדים. וחשבתי, שהיה כאן מישהו שאמר פעם, שברגע שאנו מולידים ילדים, אנו גם גוזרים עליהם מוות בעצם, הרי הילדים שלנו הם לא בני אלמוות. ואיזו אחריות מוזרה ומטורפת זו. להוליד ילדים בשמחה גדולה, כשאנחנו מודעים לעובדה שיום אחד ימותו. בחלום, אז, היא לבשה חולצה פרחונית(וזה בכלל לא מתאים לה פרחוני, מבחינת אופי) והבטן היתה בולטת, והיא ליטפה אותה וחייכה ואמרה, רויטל, אני בחודש שישי. מוזר לי לחלום חלום שכזה. נראה לי זה הולך להיות עוד לילה לבן. מי מצטרף?
 

מיכל בר

New member
איך שאת מתארת את הדברים ואני כבר

רואה הכל בעיניים. אותך ואת אחותך אצל סבתא, אותך אצל ההורים, את אחותך עם החולצה הפרחונית הזו ממששת את הבטן שלה.. ויש גם ריחות.. ואני חושבת על האחריות שאת מדברת עליה, לגבי הילדים.
 

benni (mac)

New member
טראח,ואני חשבתי כבר ללכת לישון...

והמשפט לגבי האחריות של הילדים אצלי מקבל משמעות הפוכה...והיא:מה לגבי האחריות של הילדים והילדות לגדול,ולגדל את הוריהם ...עם מחשבה זו אלך לישון, ליל מנוחה גם לך , מיכל.
 

מיכל בר

New member
ואתה כל כך צודק, בני... ומן הסתם גם

אני אלך לישון עם המחשבה הזאת.. ויש הרבה חומר לחשוב עליו בהקשר הזה, וזה, כמו שאתה אומר לפעמים, בהזדמנות אחרת. לילה טוב לך ולרויטל, אם עוד תציץ לכאן
 

benni (mac)

New member
וישנה המשמעות הנוספת לגבי "האחריות"

שמוטלת על כתפי הילדים והילדות לגדול,ללא אחד מהוריהם,ובמקרים קשים יותר - ללא הוריהם כלל...ואני חייב לציין את האיש בעל החיוך החם,שבמו ידיו,אישיותו,מנע מאיתנו משתתפים נוספים בפורום-מנשה נוריאל -ממש גיבור.ממש.(התקווה שאני עדין קריא-קיימת )
 

ניצן16

New member
אתה צודק- הוא באמת גיבור

אני מעמק בית שאן, ואני מכירה אנשים שהיו על האוטובוס הזה. אני פשוט מעריצה אותו על אומץ ליבו. עד היום כל האזור שלי היה אחד מהמקומות הכי מוגנים. בכלל לא פחדתי. ועכשיו...
 

מיכל בר

New member
בני.. אתה יודע על מה אתה מדבר..

אחריות שמוטלת על כתפי ילדים לגדול ללא אחד מהוריהם.. ותמיד אני חושבת על איך זה לגדול כך, אם ילד מספר לחבר שלו על זה או שותק, איך הוא מסתדר עם החצי החסר הזה.
 

BooBee

New member
זה אפילו מפחיד לחשוב על זה

בחיי שככה. חברת הילדות שלי דיברה איתי על זה, כשנפגשנו בשבוע שעבר. לראות אמא טריה מדברת על הבן שלה, בידיעה שהוא ימות יום אחד, זה היה לי עצוב לשמוע.
 

benni (mac)

New member
לפני הרבה זמן התגלגל לידי

ספר שנקרא:מכונת החלומות,עד כמה שאני זוכר,עסק הספר בחלומות מכוונים,מעין טכניקה ללמד עצמינו לחלום על מהשאנו רוציםץהייתי במחציתו של הספר,ואז הספר הוחרם ממני(על זה בהזדמנות),בכל מקרה,בהתיחס לשמו של הספר -מכונת החלומות-ובמידה ויש כזו,שמתי מטבע עבור חלומך.
 

מיכל בר

New member
קראתי, הייתי מרותקת, ולך, יקרה,

שולחת חיבוק ומאחלת לך לפגוש שוב את אחותך, ואולי עוד תספר לך איך היא שם... וכן, יש לך ליל מנוחה מבני, בעל המק, שלא הספיק לו המקום לברך אותך באופן אישי..
 

yellowt

New member
איך אני מקנאה בך שהצלחת לחלום עליה.

אני כול כך רוצה לחלום עליו וגם אמא שלי כול כך רוצה וכבר עברו 5 חודשים ואפילו לא פעם אחת...זה ממש עושה לי לבכות עכשיו...אני מתגעגעת אליו מאד...נולד לי ילד חדש לפני חודש שהוא לא הספיק להכיר והכול כול כך אחרת....אוףףףףףףףףףף
 

ניצן16

New member
סליחה על אי המקוריות

גם אני מצטרפת לקנאה. לי אף פעם לא יוצא לחלום על אחות שלי, וזה כ"כ מעצבן. אולי אקנה את הספר שבני דיבר עליו, וזה יעזור לי. אני כל כך רוצה לחלום עליה, ואף פעם לא הצלחתי
 

מיכל בר

New member
ניצן חמודה, אם הספר הזה אכן יעזור

לך ותחלמי על אחותך, תני לי סימן כיוון ... ואולי בלי לרצות זה פשוט יבוא. מי יודע?..
 
למעלה