חלמתי חלום...

[בלונד23]

חלמתי חלום...

חלום נוראי נוראי נוראי.
לא יודעת לומר בדיוק מה היה אבל הקטע הנוראי הגיע כשאני ואיזה ידיד המתנו למעלית בחרדה נוראית (אולי היתה מלחמה או איזה משהו נוראי ברקע) וכשהמעלית הגיעה ונפתחה יצאו ממנה צרעות ענק איומות ונוראות. ואני פחדתי כל כך שבחיים לא פחדתי יותר. פשוט הצרעות האלה פרצו מתוך המעלית נכונות לעקוץ אותנו ולהרוג אותנו.
התעוררתי ממש בכוח הכרחתי את עצמי לפקוח עיניים. זה היה בשש בבוקר. לקח לי כמה זמן להירגע מהאימה והחרדה.
אח"כ חשבתי, אני הולכת לרופא חדש בשבוע הבא, ואני הכי בעולם לא רוצה לשמוע ממנו על עוד פרוטוקול עם זריקות (=הצרעות. הן הזריקות בעצם שמאיימות להרוג אותי). זה כאילו, ליטרלי יהרוג אותי לקבל לידיים עוד פרוטוקול. אני מעוניינת אך ורק, אך ורק בטיפול ללא הורמונים, אבל אתן יודעות איך הרופאים אוהבים לתת את הנשק הכי חזק וכו', איך הם רוצים לשכנע את המטופלת שתיקח את התרופות... ואני לא רוצה!
זה היה פשוט בוקר נוראי עם החלום הזה.
רק אתן תבינו.......

 

[חיוכי אהבה]

אומרים - חלום טוב חלום שלום

צרעות מסמלות משהו שאת מפחדת ממנו, שמבשר עבורך רע
אבל אולי הגיע הזמן להעיף אותן, לגרש אותן מהדרך?
&nbsp
את כל כך מפחד מההורמונים, ואולי הפחד הזה מקשה על הגשמת החלום?
&nbsp
--
&nbsp
למה את כל כך מתעקשת על טיפול ללא הורמונים?
אני לא חושבת שהרופאים רוצים לתת את הנשק הכי חזק,
אני כן חושבת שהרופאים מחפשים את הדרך הכי מתאימה להגיע להריון המיוחל...
&nbsp
---
&nbsp
חלום טוב חלום שלום
&nbsp
&nbsp

 

[בלונד23]

אני אסביר

את החלק שלי של ההורמונים לקחתי ובכמויות. הצלחתי להביא ילדה, ותודה רבה להורמונים.
עכשיו כשאני רואה את אח שלי נאבק במחלה הארורה, אני לא מעוניינת לעשות שום דבר שמסכן את הבריאות.
כמו כן, אני לא מעוניינת להיכנס למצבי הרוח הקשים שגורמים ההורמונים. זה הורס לי את הנפש, הנשמה, המשפחתיות, הכול.
אני לא רוצה את זה, וזהו, ברור לי שלא.
אני מסכימה איתך שמי שלא ילדה עדיין ומשתוקקת לילד, סביר לה לקחת הורמונים עד שתצליח (אם כי תמיד העדפתי כמה שפחות ועשיתי גם סבבים טבעיים). אבל כשיש מה לקלקל, לא כדאי לקלקל, אני מרגישה שטיפול הורמונלי פשוט מחבל לי בחיים.
ברגע שאת חולמת דבר כזה שבו הטיפול ההורמונלי משול לחיות טרף איומות שהן פשוט קטלניות, אין לך דרך לשכנע את עצמך שאין בכך שום אמת, הרי באמת ההורמונים לא טובים לבריאות. שוב אני לא נגד הורמונים הרי נטלתי אותם. אבל זה לא בשבילי.

 

[חיוכי אהבה]

לפעמים חלומות משקפים את הפחדים שלנו

את כל כך פוחדת מההורמונים וההשלכות שלהם, שאת מרגישה שהם כמו צרעות איומות,
חיות טרף מפחידות...
זה לא חלום נבואי שאומר שאת תפגעי, חס וחלילה מההורמונים, זה חלום שמייצג , כנראה,
את הפחדים העמוקים שלך מההורמונים.
&nbsp
תראי, אם זה אפשרי, אז בטח עדיף בלי הורמונים, אבל בשביל זה את , כנראה, צריכה המון המון סבלנות.
ההורמונים, כפי שאני מבינה את זה, ממקסמים את התהליך.
&nbsp
אולי כדאי לעשות טיפול אחד או שניים עם הורמונים? לפחות לנסות להפיק כמה עוברים לכמה סבבים,
ואז תוכלי לעבור החזרות בלי הורמונים? שווה לחשוב על זה..
&nbsp
בכל מקרה מקווה שאחיך יחלים במהרה,
ואת תוכלי למצוא את הרופא והדרך הכי טובה עבורך לעוד ילד

 

[גלית מלאכית]

 

[בלונד23]

לא לפעמים... תמיד... וצריך להקשיב לפחדים הללו

בנאדם שחולם על משהו שכ"כ מפחיד אותו, סימן שהגוף והנפש שלו אומרים לו *לא* לעשות את הדבר הקטלני.
&nbsp
&nbsp

 

[מודאגת3313]

אני כל כך מבינה אותך ואת החרדה מההורמונים

בחודש הקודם, החלטתי לבצע החזרת עובר מוקפא בסבב על בסיס הורמונלי (כל הטבעיים לא הצליחו ובעיקר הייתי חייבת לעצמי לנסות את זה- בכל זאת ההריון היחיד שנקלט אצלי היה בסבב כזה. חששתי שאולי אני מפספסת משהו בהתעקשות על ביוץ טבעי)
כל החודש הסתובבתי עם מועקה מטורפת, מן חרדה שלא עזבה אותי- מהאסטרופם, מתופעות הלוואי שלו וממה שהוא עלול לעולל לגוף שלי בעתיד. היה בי חלק שממש פחד שיקלט באותו סבב הריון- מה שיאלץ אותי להמשיך עם האסטרופם עד לסוף השליש הראשון (שלושה כדורי אסטרופם כל יום במשך חודשים... זו כמות מטורפת!)
&nbsp
אני יודעת שהרבה בנות פה אומרות שהן סומכות על הרופאים ושהמוני נשים נוטלות הורמונים בטיפולים ואין בהכרח ממצאים שמראים קשר בין ההורמונים לסרטן- ועדיין, מי שבאמת חרדה מהעניין הזה לא תשתכנע מהטיעון הזה (ובינינו- זה לא טיעון חזק או משכנע במיוחד. אני רוצה לראות נתונים ממשיים)
&nbsp
אני ממש מקווה שהרופא החדש שבחרת יזרום איתך ועם הבקשה להמנע מהורמונים. לפחות בשלב הראשוני- סבב או שניים על בסיס ביוץ טבעי לגמרי. אם חלילה תראו שזה לא מתקדם ושהורמונים יכולים לשפר את המצב, אני מתארת לעצמי שגם את תרגישי שלמה יותר עם מעבר להורמונים בשלב הזה (ההשפעה שלהם לא תשתנה, אבל לפחות תדעי שאין ברירה וזה מה שיביא אותך להריון המיוחל)
&nbsp
בהצלחה!

 

[שני717]

אני גם חרדה מהורמונים

אני כרגע בסבב שני להזרעה ומפחדת שהרופא יעביר אותי להפריות מפחדת מאוד עס כדי כך שמצידי לוותר על החלום של ילדים. אני גם מרגישה שהסבב הזה לא הצליח לצערי והמחזור צריך להגיע אני לא יודעת אם בסוף אני יעשה הפריות או לא אבל כעת אני אפילו מפחדת לחשוב על זה זה כאילו אני מעלה את הסיכויים שלי לסרטן בעתיד בוודאות כמעט אבל שוב עדיין מלא נשים עושות הפריות כי הרצון לילד חזק יותר. מקוה שלכולנו הסוף קרב מהר ושנצליח להביא ילדים בריאים במהרה

 

[בלונד23]

העלית נקודות חכמות

יש ויש שנטילת הורמונים מסוימים מעלה את הסיכון. אין פה בכלל ספק.
המזל הוא שזה מעלה את הסיכון בקצת.
אבל עדיין, אנחנו בקבוצת סיכון וכל מי שאומר אחרת ממש טומן את הראש בחול.
יש מחקרים שמראים זאת, ויש עוד מחקרים שמראים שזה לא חד משמעי ורבים מהם ממומנים ע"י חברות התרופות.
יש אינטרס חזק לחברות התרופות למכור ולמכור!
לרופאים יש אינטרס חזק להמשיך לתת תרופות וגם לעזור לנו המטופלות, בוודאי, מתוך ידיעה שהם לא מקבלים אחריות למה שעלול לקרות למטופלת בעתיד כתוצאה מכך. הם לא יותר מדי מתעמקים במה שיקרה בעתיד וגם אין להם דרך לדעת מה משפיע. הרופאים חושבים על הטווח הקרוב. תפקידנו לשמור על עצמנו לטווח הרחוק, כי אף אחד לא ישמור עלינו. כמו למשל שיש רופאים שיעשו הזרעה על הרבה זקיקים, המטופלת תיכנס להיריון רב עוברי, אח"כ היא תשבור את הראש, הם את שלהם עשו. ראייה מאוד צרה. כמובן לא כל הרופאים, אבל רובם מרוכזים בתחם צר ובטווח המאוד קרוב ולא כ"כ מתייחסים לשלמותה של המטופלת גוף ונפש בהווה ובעתיד. אז מה זה לסמוך על הרופא? אם הרפואה היתה פועלת כראוי, כל רופא פוריות היה גם נותן מידע על ההיבט הפסיכולוגי, על סיכונים לרב-עוברי, מפנה אולי לטיפול פסיכולוגי שאולי נצרך לצד הטיפול הרפואי, אבל הרי אין משאבים אין זמן וכל דקה זה כסף, את לא יכולה לצפות שהרופא יהיה אחראי על החיים שלך בעתיד ומכל היבט, הרופא יודע לגדל ביציות להוציא ולתת למעבדה, להחזיר וזהו, מעבר לכך לכי תחליטי החלטות, לכי תשברי את הראש לבד, הרי רוב מוחלט של הרופאים אפילו לא מפנים גברים עם בעיות פוריות לבירור מלא לפני שהם מתנפלים על האישה עם ההורמונים, אין פה בכלל שאלה של סומכת, אם אחליט לסמוך על רופא אז אסמוך על פעולת השאיבה וההחזרה ולא יותר. בטח שלא אסתמך על רופא פוריות לWELL BEING שלי.

 

[מודאגת3313]

רובם בעיקר לא נוטלים אחריות על בריאותה העתידית של המטופלת

שלא לדבר על זו הנפשית (אם להיות הוגנים, זה לא תפקידו של רופא הפוריות עצמו, אבל הקופות ומחלקות הIVF לא נוטלות גם הן אחריות לפן הנפשי והרגשי של המטופלות)
הרי מה שמעניין את רופא הפוריות בד"כ זה להביא להריון- האחראים מביניהם ידאגו גם לטווח הקצר מאוד (להמנע מגירוי יתר, לא לבצע הזרעה עם יותר מידי ביציות ופוטנציאל להריון מרובה עוברים וכו'). הפחות אחראים לא יטרחו לדאוג גם לכך (או כפי שאמר פרופ' לפוריות שאצלו מטופלת חברה שלי בהזרעות באופן פרטי- המטרה שלו היא להביא אותה להריון. לכן הוא לא הוטרד מביצוע הזרעה עם 4 זקיקים גדולים בהזרעה הראשונה שלה, כשאצלה אין שום בעיית פוריות או הקלטות ידועה. במקרה הכי גרוע, אמר לה, יש "דרכים לטפל בזה". כלומר- בואי נכניס אותך כרגע להריון. אח"כ, כשתגלי שמדובר בהריון שלישיה או רביעיה (כי תאומים זה הרי בכלל לא בעיה מבחינתו) "נטפל" בזה...)
&nbsp
זו הסיבה העיקרית בגללה אני מעורבת בתהליך הטיפול שלי במאה אחוז- קוראת, שואלת, מתייעצת כאן, מציעה הצעות, מבקשת בקשות ולא מוכנה להעביר את השליטה לרופא (ובאמת שכל הכבוד לרופא שלי על הסבלנות ושיתוף הפעולה. כבר עזבתי מחלקה אחרת בה הרופאים לא הסכימו לשתף איתי פעולה ואחד מהם אף הבהיר לי שהוא לא מוכן לדון איתי בתחום העבודה שלו. כאילו שתחום העבודה שלו הוא לא הגוף והבריאות שלי...)
בסוף זו אני שאצטרך לחיות עם ההשלכות של הבחירות והטיפולים שקיבלתי במהלך הטיפולים ולא אף אדם אחר

 

[חיוכי אהבה]

לגבי המשפט הראשון שלך הוא ממש לא מדוייק, לדעתי

בסורוקה לפני הטיפול הראשון היתה לי פגישה עם עו"ס,
אחרי הגרידה התקשרו לשאול אותי אם אני רוצה להיפגש עם העו"ס,
וכמה פעמים במהלך הטיפולים הזכירו לי שיש במחלקה עו"ס שאפשר לשוחח איתה
על הקשיים במהלך התהליך.
כמו כן, במחלקה יש דף על מפגשים קבוצתיים במהלך הטיפולים, לא הלכתי... אבל זה קיים.
&nbsp
השורה התחתונה שלך הכי נכונה, הטיפול של הרופא, אבל האחריות שלנו לנסות להבין
מה קורה בגוף שלנו, לעקוב ולשאול ולדעת. ידע הוא כוח...
&nbsp
לגבי הרצון של הרופאים רק להביא הריון, אז הדגש הוא על הריון תקין ובריא לאם ולעובר,
אותי דווקא לא עודדו להחזיר יותר מ 2 עוברים, למרות גילי המבוגר.
כנראה שזה , כמו הרבה דברים בדרך, תלויי רופאים וגישתם.
&nbsp

 

[מודאגת3313]

אין לך מושג עד כמה החוויה שלך מסורוקה שונה משלי בבי"ח ציבורי

(בי"ח ציבורי אחר- לא סורוקה)
הגעתי אליהם בפעם הראשונה, קלולס לחלוטין, ללא ניסיון קודם בהזרעות או בשום טיפול אחר ופשוט זרקו אותי למים. אפילו לא הסבירו מה יקרה החודש, לאן הולכים במעקבים כלום.... הרגשתי כל כך אבודה וממילא הייתי במצב נפשי לא טוב בעקבות ההבנה של מה שנפל עלינו פתאום. הסתובבתי במחלקה מבולבלת ופשוט שאלתי את הבנות שחיכו בתור לאן הולכים עכשיו ולמי מעבירים את התוצאות
לא הייתה שום "הדרכת זוגות" כפי שתארו בפורום, מעולם לא נפגשתי עם עו"ס או פסיכולוג מהמחלקה- ומעבר לכך, כשביקשתי בפירוש מידע על עו"ס/פסיכולוג קבוצת תמיכה כי אני זקוקה לתמיכה נפשית, נעניתי רק ש"באמת צריך לארגן משהו כזה אבל כרגע אין, נעביר את הבקשה הלאה" ולא נעשה עם זה כלום בפועל
&nbsp
עזבתי את המחלקה הציבורית- כרגע אני בטיפול אצל רופא מהקופה במתכונת חצי פרטית (כלומר במחלקת IVF בבי"ח פרטי) וגם שם אף אחד לא הציע לי לשוחח עם עו"ס. המיקוד הוא אך ורק על הפן הפיסי של הטיפולים. לא שמעתי מילה על הפן הנפשי- ואני מטופלת כבר 10 חודשים (וכמה חודשים נוספים לפני שהתחלנו את הIVF עצמו, טופלתי אצל רופאת פוריות נוספת מהקופה. גם אצלה- שום מילה. רק בדיקות ונתונים)
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[חיוכי אהבה]

אני גם קפצתי למים, ישר ל IVF....

זה לא שלא הרגשתי אבודה לגמרי בהתחלה, ולא ידעתי מה עומד להיות..
שאלתי שאלות וקיבלתי תשובות מהבנות בתור,
אבל גם שאלתי את המזכירה, ואת האחיות,
אני לא הייתי בסיור מקדים, שזה דבר מעולה שיש !
&nbsp
כן הציעו לי שיחות עם עו"ס..
&nbsp
כנראה שזה קשור למשאבים של היחידה ולנסיון של היחידה...
&nbsp
בכל מקרה החוויה שלי בסורוקה בסך הכל הכללי באמת טובה

[אם רק המעקבים בבוקר היו מוקדמים יותר, היה בכלל טוב!
אבל אין מקום מושלם....

]
&nbsp
&nbsp

 

[קרוב להפליא]

לא כל הרופאים

בוודאות יש לי חברה שהלכה לרופא שעשה לה בדיקה ובכלל הבינו שהורמונים לא יניבו טיפול מוצלח יותר כי היא לא מגיבה להם טוב ועברה טיפולים בלי זריקות בכלל הכל על מחזורים טבעיים עם רזרבה שחלתית נמוכה ונקלטה בסוף בהזרעה בכלל

 

[פרפרי אהבה]

שולחת חיבוק גדול

זה רק מוכיח כמה הקשר בין הגוף לנפש כל כך חזק כי אנחנו כל כך רוצות להביא ילד לעולם שזה עמוק בתוכנו ומגיע גם לחלומות.
לצערי לפעמים החלומות קשים ומפחידים... קמתי לאחרונה גם לסיוטים נוראים וזה פשוט מוריד מהכוחות והאנרגיות שלנו לסבול את כל זה.