חלוקת עבודה בבית

dubit1234

New member
הפיתרון הוא לדעתי

יום משותף אחר הצהריים קבוע המוקדש לניקיון הבית.
או לקבל עזרה חיצונית(מנקה)
 
אצלנו אין חלוקה מוגדרת כי

כל אחד עושה מה שיוצא לו. בעקרון אני אחראית על הניקיון. אני קובעת מה מנקים ומתי, קובעת עם המנקה וכל שאר העניינים. ככה נוח לי כי זה דבר שאני אוהבת לעשות. אני מאוד אוהבת ניקיון וחייבת שהדברים יעשו בדרך שלי ולכן אני מנהלת את הבית. כביסות שנינו עושים. בן זוגי אלוף הכביסה והוא לימד אותי. כלים ושאר עבודות שוטפות גם שנינו. בשנה האחרונה אני בבית עם התינוק אז יוצא שאני עושה יותר כי אני בבית ונהנית מזה. אין לי טענות כי החלוקה היא כמו שרציתי. אני חושבת
 
שאתם צריכים לדבר ואולי

אף לעשות טבלה. אנחנו עשינו בעבר חלוקה של המשימות בעל פה. בהצלחה!
 

julia75

New member
קודם כל כל הכבוד לך שאתה מתחשב באישתך ועושה ה

הכל לבד.
אבל אני ממש לא מבינה צורך בכל זה.כנראה אתה סתם חולה ניקיון ואז זה נטו בעיה שלך .ותן לאישתך לנוח בשקט.
מי מנקה קירות ,אמבטיה.גם הניקיום של הבית.אתם שנייכם כל היום בעבודה . מה יש לנקות כבר.פעם בשבוע ונגמר הסיפור.גם לא נראה שיש לכם ילדים,אז גם אין בלגן ביומיום לסדר.מה שנשאר זה רק שטיפת כלים-אז פשוט עוברים לכלים חד פעמי-ואז אין מה לשטוף רק סירים.אז להיגמל ממחלת ניקיון וכל יהיה בסדר! וכולם יהיו מאושרים!!! וזה מה שחשוב!!!
 

ParanoidAngel

New member
על סמך מה החלטת שאני "חולה ניקיון"?

זה כבר מעליב ממש.
תאמיני או לא, פעם בכמה זמן, צריך לנקות גם דברים כמו אמבטיה וקירות בחדר אמבטיה [חדר נטול חלונות+לחות גבוהה=לא שילוב טוב]. בעיקר כשכבר אפשר לראות שגדלים עליהם דברים. לא ידעתי שלרצות קירות ללא עובש זאת מחלה.
[או לטאטא ולשטוף רצפה פעם בשבוע בערך. או לאסוף בגדים מהרצפה/כיסא/מיטה/ספה-ואלה לא הבגדים שלי... או להחליט שהצבע המקורי של הכיור נחמד ואולי כדאי להחזיר אותו מדי פעם. ]
כלים חד פעמיים הם דבר מזהם ולא אקולוגי. ולעזאזל, זה הבית שלנו. נראה לי הגיוני שנשתמש בכלים של בני אדם. ונחיה במקום שאין בו עובש על הקירות. ורצפה שאין עליה גופות מתפוררות של ג'וקים. נדמה לי שזה בסיסי למדי.
 
ומה רע להיות חולה ניקיון?

אני לא רואה בזה משהו רע
לפעמים זו רק צורת ביטוי
אל תקח ללב
 

שירהק1

New member
מעניין אותי מה היו התגובות

אם אישה הייתה כותבת את זה על בעלה....

אני יכולה לשער כי הפייסבוק במאמאזון מלא בתכתובות מהסוג הזה. אבל כשגבר כותב כנאה יש הבדל.....
 
ברור שהיו "נכנסים" בגבר

ומרחמים על האשה. אבל כשזה הפוך זה בסדר. הגבר פה מתאר מצב של סוג של פרינססה או שהיא מלוכלכת, אחד מהשניים והוא צריך לקרוע את עצמו בבית אחרי יום עבודה.
 

julia75

New member
אני לא חושבת שאפשר להגיד עליה שהיא פרינססה,אם

היא עובדת עד מאוחר בעבודה פיזית.
 
את ממש לא קראת מה שהוא כתב

אם את מסכמת את השאלה בכך שמתואר בפרינססה!
הוא מספר שבעשר בלילה הוא עושה קניות בסופר כדי יהיה לה מה לאכול כשהיא חוזרת מהעבודה הפיזית שלה. כלומר פרינססה ממש לא. היא עובדת קשה וחוזרת מאוחר. אחרי כל זה היא עוד אמורה לנקות ולסדר. כי היא עשויה מטיטנניום?

אני חושבת שזוג שתכנן את חייו כך ששניהם, כנראה, לא נכנסים הביתה לפני 9, מתוך מחשבה שאז שניהם ינקו ויסדרו, עשו את זה בלי לתכנן או לחשוב נכון וזה אם להיות עדינים בניסוח. אין אדם נורמלי שחוזר ב9 בלילה אחרי עבודה פיזית שיקום לעשות כלים, ואם כן הוא יתמוטט בקרוב.
אבל הי, כל עוד הבית נקי זה לא משנה!
 

אושי231

New member
פרנקי, כפרעליך אבל למה פרינססה?

הוא הרי אמר שהיא עובדת עבודה פיזית קשה מאוד וחוזרת הרוגה.. אף אחת מאיתנו לא הייתה רוצה להיות במצב כזה ואז להתחיל לנקות בעשר בלילה את הבית.
תשימי לב גם שהוא מגיב רק למה שהוא רוצה ולא מתמודד עם השאלות על עוזרת או תגובות אחרות שניתנו לו..
 
מתקנת את דבריי, אכן לא קראתי כמו שצריך..

קראתי מהר ובלי לשים לב יותר מידי לפרטים.
אני מצטרפת לשאר שהציעו לקחת עזרה / לעשות את העבודות בסופ"ש / להנמיך ציפיות.
אפשר לקחת עזרה רק פעם בשבוע ובין לבין שעה גג של תחזוקה.
 

שירהק1

New member
תראי הוא מפרגן לה על זה שהיא

עובדת גם קשה והכל ויש לו המון הבנה כלפיה אבל כמו שזה מאוד לא הוגן מצב הפוך אז גם פה.

ואת צודקת - היו נכנסים בו מכל הכיוונים במצב שהאישה היא זו שכותבת. אני רואה את זה במאמאזון יום יום
 

אושי231

New member
אני חושבת שגם לאישה הייתי כותבת אותו הדבר

כמו שכתבתי לגבר (לקחת עוזרת, לעודד את בן הזוג כשהוא כן עושה דברים וכו')
 

שירהק1

New member
תראי. אולי...אבל השאלה

אם גם היה קופץ לך ישר לראש להעיר דבר ראשון לאישה שהיא לא אמרה על בעלה דבר אחד טוב.....
 

mykal

New member
כמה דברים--

1)לא נראה לי שאשה היתה כותבת כך,
כי מלכתחילה, אנחנו כולנו מקטלגים לעבודת אשה ועבודת גבר,
המקסימום היתה אשה כותבת שאין לה עזרה--שהוא לא עוזר
אני מניחה שבעוד דור הענין של שותפות והתחלקות בנטל תהיה הרבה יותר מקובלת.

2)מה שמציק לי בפוסט של האיש כאן, שהוא מתיעץ איתנו--
איפה השיחה הגלויה, שבה הוא לא מאשים, ולא כועס
וגם לא מרגיש קרבן, אלא מעלה את הדילמה--והקשיים שלו--עם אשתו
בעיני הפתרונות צריכים לבוא מהם.

הוא כתב שהיא עובדת פיזית וקשה לה--אולי צריך לחשוב על חלופה?
אולי באמת צריך לחלק באופן הגיוני את 'עול הבית' בין שניהם.
לעשות רשימת מטלות--ולהתחלק.
להעזר בהורים? ב'עוזרת' .

אחרי שהנסיון ביניהם לא יצליח אולי כדאי ללכת ליעוץ.
יכול להיות שהיא בדכאון ואין לה כח נפשי?
הסיפור כאן נראה לי מורכב יותר (קצת מסתורי)מהבעיה שהוצגה.
 

ParanoidAngel

New member
לשנינו אין הורים שיעזרו. או כסף לעוזרת.

מה שמסביר את עניין העבודה-עד-מאוחר וכו'.
ניהלתי את השיחה הזאת עם אשתי הרבה מדי פעמים. אני יודע שהיא רוצה לעזור והיא מבטיחה בכל פעם שהיא תתחיל לעזור, אבל זה לא באמת קורה בפועל אף פעם. אני לא רוצה להפוך את זה לנושא למריבות, אז אני פשוט מוותר ועושה דברים בעצמי.

אגב, גם דברים כמו טלפונים לבעל הבית, קביעת תורים [גם עבורה], ושאר סידורים, בדרך כלל יוצא שאני עושה. אבל את זה לא מפריע לי כל כך לעשות- זה גוזל מעט זמן ואנרגיות, ולא דורש ממני הרבה התארגנות. עניין התחזוקה, לעומת זאת, קצת מוגזם.
 
למעלה