חלוקת מתנות

[mother cat]

יש משהו נורא ישראלי בצורך להביא מתנות מחו"ל

אני מתכוונת לצורך להביא לכוווולללללםםםםם מתנות כל פעם שטסים. היה פרק של קרובים קרובים שהתעסק בזה.

משפחתי באנגליה לא עסוקה בזה כל-כך. כשאני נוסעת אני מביאה תמיד משהו לסבתא שלי - אבל לא לבעלה (לא סבא שלי - היא נשואה פעם שניה כבר המון שנים שהוא כמעט כמו סבא...) והוא לא נעלב. פעם אחת כולנו (אני ובעלי וילדיו והילד המשותף) התארחנו אצל דודה שלי אז הבאנו לה מתנה גדולה. אם למשהו נולד תינוק חדש בסביבות זמן הנסיעה - אני מביאה לתינוק משהו. אבל זהו. ממש לא לכולם.

כנ"ל כשאנחנו חוזרים - לא מביאה לכולם המון. משהו קטן לחמי וחמותי (בדרך כלל מזכרת קטנה מהמקום שהיינו בו - שזה קצת "לבית" ויכול להחשב לשניהם למרות שבינינו, רק חמותי מתעניינת), משהו קטן להורי - בדרך כלל רק לאימי כי לאבא שלי בלתי אפשרי לקנות כלום... ומשהו קטן להורי אשתו הראשונה של בעלי כי אחרת הם יעלבו והם הרי גם סבא וסבתא של הילדים - וזהו. ממש לא אישי לכל אחד, ממש לא לכל יתר המשפחה...

לדעתי תקני משהו לכל אחד מהוריך אבל שיהיה לא אישי אלא לבית ואז גם בני הזוג ירגישו שלא פסחו עליהם, ומשהו לאחיך. די. לא חייבים כל פעם לקנות את כל חו"ל.

נסיעה טובה.

 

[מנסה ומתנסה]

הגיוני...

כשנוסעים לחו"ל מביאים מתנה למארחים...
כשחוזרים מחו"ל מביאים משהו קטן לכל אחד מבני המשפחה..
בדיוק כמו שנכתב כאן.

ומה פשר האמרה יש משהו נורא ישראלי, בכיוון של - משהו נורא מכוער ?
הדיון פה הוא לדעתי, לא על כמה להביא אלא על למי לא להביא ולמה.
(הרי אפשר גם לא להביא שום דבר לאף אחד - לא על זה מדובר !).

למשל - את מביאה לסבא וסבתא של הילדים, לא בגלל שיש כאן משהו ישראלי
או משהו בריטי, אלא בגלל שאת מכבדת אותם.
גם השואלת מתעניינת האם להביא משהו לבני משפחתה, או שהם יראו שהיא לא
מכבדת אותם. ומהשרשור נראה שהיא אמנם לא מכבדת אותם.

 

[lusitusi]

השאלה

היא האם הם מכבדים אותה. אני יכולה להביא לך דוגמא פשוטה. הגיע אלינו דוד מחו"ל להתארח, הוא לא התארח אצלי בבית, אבל באותו שבוע היה לי יום הולדת, הוא בחר לא להביא לי כלום. זכותו. גם אני לא אביא לו מתנה ליום הולדתו.
יש לי בת דודה שבחיים לא הביאה לי מתנה , לא ליום הולדת ולא לחג, וגם לא ממש שמרה על קשר. כאשר היא התחתנה בחרתי להתעלם מהאירוע גם כן. אומנם לא הייתי יכולה להגיע לחתונה מנבסיבות אישיות, אבל בחרתי לא לשלוח מעטפה או מתנה. יתכן שזה המצב.

 

[mother cat]

לא כל מה שהוא ישראלי הוא מכוער

וממש לא התכוונתי לזה ככה. רק אמרתי שזה משהו שטבוע בתרבות שלנו, ולא מוכר לי מתרבויות אחרות.

בוא נראה אם אצליח להסביר את עצמי יותר טוב - לסע לסבתא שלי מבחינתי זה כמו לחזור הביתה, ולכן עשיתי את ההקבלה. אבל אולי זה לא נכון. אני מסתכלת גם על מה שעושים בני משפחתי באנגליה. נגיד בת דודתי נסעה לטיול בית-ספר לצרפת. כשחזרה הביאה משהו קטן לסבתא שלי, אבל ממש לא לכל המשפחה. למה? כי בתרבות שממנה היא באה זה שנסעה לחו"ל לא אומר שחייבים להביא לכולם.

אמא שלי נוסעת 2-3 פעמים בשנה לאנגליה. מאד קשה למצא דברים שישמחו את כולם, אז היא מביאה בדרך כלל חבילת שוקולדים גדולה לכולנו, ואולי משהו קטן לי אישית. לבעלי מעולם לא הביאה. אני נוהגת להזמין בגדים לילדים הקטנים שיחכו לי אצל סבתא שלי ואמא שלי אוספת אותם עבורי. לא יודעת אם זה נחשב מתנה או לא... לילדים הגדולים אני לא יכולה לעשות את זה כי הם לא אוהבים לא למדוד ולראות בגד בעיניים לפני שקונים אותו.

אגב כשאני מדברת על להביא משהו לסבא-סבתא מכל צד אני מדברת על משהו ממש קטן - מגנט למקרר, פסלון, סבון מיוחד של המקום. ממש לא משהו ביותר מ 5-10 יורו...

 

[מנסה ומתנסה]

אוקי... אז ישראלי או לא ....

העניין הוא באמת (כפי שתארת היטב) זה להביא
משהו סימלי,
ולכבד את האנשים במשפחה שלך -
כלומר, לפעול לפי הצרכים והציפיות
שאת משערת שיש להם .

 

[1Shir]

אבל את כן מודעת לרגישויות שיש במשפחה מורכבת

שזה מה שפותחת ההודעה שאלה לגביו

המשפט "ומשהו קטן להורי אשתו הראשונה של בעלי כי אחרת הם יעלבו והם הרי גם סבא וסבתא של הילדים" אומר הכל.

נגיד שהייתי גרה עם אחותי למחצה וההורים שלה, שאבא שלה הוא גם אבא שלי

איך הייתי מרגישה אם אמא שלה היתה חוזרת מחו"ל מביאה לה מתנה יפה ולי לא מביאה כלום? אני לא באמת יכולה לדמיין כרגע אם זה היה מזיז לי או לא, אבל ביום שבו קמתי על הצד הלא נכון, זה בהחלט עלול לגרום לתחושות של תסכול... הכלל הוא לא להפלות את מי שגם ככה סוג של מופלה... כמו שאחד מזוגות הסבים של הילדים לא "אשמים" (אני בכוונה מנסחת אתך זה בשיא הילדותיות) שהבת שלהם כבר לא בחיים, כך לא "מגיע" להם שרק מהם תימנע המתנה הקטנה... כמובן שלא מדובר פה על המתנה עצמה, אלא על רגישות של לא לפגוע למישהו במקומות שגם ככה עלולים להיות אובר-רגישים וכואבים.
מקווה שהכוונה שלי היתה ברורה

 

[mother cat]

אממ.... כן ולא.

כשאמרתי שקונים גם להורי אשתו הראשונה של בעלי התכוונתי בעיקר לנסיעות שנוסעים יחד עם הילדים הגדולים - ואז הם כביכול אילה שקונים משהו לכל אחד מהסבים וסבתות. אבל כאמור - משהו ממש קטן ומשותף לכל זוג.

בפעם האחרונה שאני הייתי בחו"ל בלי הילדים הגדולים ובלי בעלי - הייתי אצל סבתא שלי עם הקטנים - הבאתי מתנות לילדים הגדולים, לבעלי, ולחמותי. זהו. חמי לא קיבל, ההורים של לא קבלו, בני הדודים לא קבלו... למה? כי אני לא באמת מאמינה שכל פעם שכף רגלי דורכת בשדה התעופה אני צריכה להביא משהו לכולם.

אגב כשההורים של אשתו הראשונה נוסעים לחו"ל הם לעיתים מאד קרובות מביאים מתנות רק לילדים הגדולים (הנכדים ה"ביולוגיים" שלהם) ולא מביאים לקטנים או לי, וזה למרות שבעלי מתעקש שגם הקטנים יקראו להם סבא/סבתא ויתנהגו כאילו הם סבא וסבתא. להגיד לך שאני נעלבת? אין לי כח להעלב... שיביאו מה שהם רוצים למי שהם רוצים. גם מתנות לחגים הם נוטים לקנות רק לגדולים בטענה שהקטנים לא מבינים... ממש - כל מי שיש לו תינוק יודע שהתינוק בערך בגיל 6 חדשים כבר מבין היטב מה זה מתנה ורוצה גם... ומגבילים מאד את התקציב של מתנות יום הולדת לקטנים ביחס לגדולים (השנה בקשתי משהו לתינוקת לגיל שנה שעולה 150 ש"ח. הם סרבו בטענה שזה יקר מדי, אז בקשתי משהו אחר בפחות ממאה והם קנו אותו. יום ההולדת של הגדול חל יומיים אחרי זה, אז הם נתנו לו מעטפה עם 400 ש"ח...). מי אמר שתמיד צריך שוויון? וכשאת אומרת שיש צד שתמיד "מופלה" את בטוחה שזה תמיד הילדים מהנישואין הראשונים? למרות שכן - הם סבלו את הפרידה (או במקרה שלי את האבדן הלא יתואר), אבל לפעמים עושים להם כל-כך Over compensation שהאחרים כבר מרגישים מופלים...

 

[1Shir]

נשמע שבעיקר כן

לגבי ענייני המתנות אני בסך הכל מסכימה איתך.
מצדי שלא יביאו לאף אחד, אבל על אותו עיקרון שלא תביאי לילדים שלך ותשכחי את אלה של בעלך, כך צריך לפעול, ונראה לי שאת בסה"כ מסכימה איתי. אם את כבר מביאה לשני אלה שלך, הגיוני שתביאי משהו גם לשלו.
מה שההורים של אשתו הראשונה עושים אכן פחות נחמד, אבל הם איבדו בת, אז הם הרוויחו נסיבה מקלה (סליחה על הציניות הקרה

זאת רוח השרשור ברוח טובה...)
לגבי התחרות מי מופלה יותר, הגישה שלי היא כמו שכתבתי למעלה, אבל שתינו כאן מדברות מפוזיציה לא אובייקטיבית... אם בכלל יש כאן משהו אובייקטיבי

כך שלא הייתי מעסיקה את עצמנו בשאלה הפולנית (אני מהמוצא, מודה

) למי כואב יותר...

אצלי בכל אופן זה גם ככה נושא רגיש אז אני מאמינה שאני לצערי אמשיך לדבוק בתחושת הקיפוח העמוקה שלי...

איש ונסיבותיו הוא

מקווה שאצלכם אף אחד לא מרגיש מופלה ונשמע מסיפורייך שאכן כך

מדהים איך שכל הילדים אצלכם מסתדרים ומתחברים ביניהם, זה ראוי להערכה

גם בהשוואה למשפחות לא מורכבות...

 

[kisslali]

כל כך נכון

מן קטע ישראלי, שייך אולי לשנים שמעטים נסעו, ש'תוצרת חוץ' היה משהו מיוחד, שבישראל לא היה מה שיש בחו"ל.

אני פרשתי מהמשחק, בערך באותו זמן שהחלטתי שאני לא ממנת ארועים המוניים של כל העולם ואחותו (עוד קטע ישראלי).

לא רוצה או מצפה שאף אחד יביא לי ולא מביאה.

חג שמח, ללי

 

[זהב טה ו ר]

כשבאים לבקר אותנו המשפחה מחו"ל נדיר שהאורחים מחפשים מתנות למשפחה או לחברים בבית...

 

[זהב טה ו ר]

נזכרתי פתאום שנסעתי לשבוע בחו"ל

עם הורי והילדים
והאקס ביקש מהילדים (9 - 12 אז) שיקנו מתנה לחברה שלו.
כן... ההיא שבזכותה עזב את הבית שנה קודם.

כמובן שלא נתן כסף וגם לא הכוונה, ואחרי שראיתי אותם מתלבטים כמה ימים, ביקשתי ממנו שישחרר אותם מהמטלה הנוראית הזו, שקלקלה להם חצי טיול.

 

[mother cat]

אוי!!!

 

[Chanel51]

4+1

המבצע התמידי בדיוטי. תקני שוקולד נחמד לכל משפחה וסגרי עניין.
אני אגב, מזמן הפסקתי עם המנהג הדבילי הזה של מתנות מחו״ל.
אני קונה רק לילדים שלנו ולהורי, שהם הבייביסיטר.

שוקולד כולם אוהבים, לא יקר ולא יגזול זמן יקר מהטיול. מקסימום להורייך את יכולה להביא עוד משהו נחמד ומקומי מחו״ל
אל תהפכי את זה לאישיו.