חלוקה לשנתונים

[ילד יפה של אמא]

חלוקה לשנתונים

מה ההשלכות הפסיכולגיות על ילד שהוא הקטן בקבוצה? ומה ההשלכות של ילד שהוא הגדול בקבוצה? זה בטח תלוי בילד אבל אני מרגישה שמבחינת בגרות הבן שלי בדיוק כמו תאריך הלידה שלו - גבולי. כרגע הוא גדול בקבוצה ואני לא בטוחה שזה משהו שאני שמחה בו. שאלה נוספת, אנחנו גרים בישוב ואינני מרוצה כרגע מהמעון בו הוא נמצא. מרגיש לי שלא מספיק משקיעים בילדים. בגדול הבן שלי נהנה שם ולא מסרב ללכת או כד' אך לי כאמא יש דרישות אחרות ונוספות מהגננות ומהצוות. אני נתקלת בבעיה מבחינת שנה הבאה. אנחנו גרים בישוב וכרגע הוא עם כמה חברים טובים שרכש במעון והם גם גרים לידינו והם כמו "חבורה" כזו - במובן החיובי. מצד שני כנ"ל אני לא מרוצה מהמעון וחשבתי להעביר אותו בשנה הבאה למעון בישוב השכן. ברור לי שהוא ירכוש חברים חדשים שם השאלה אם זה לא יהפוך אותו ל"ילד חוץ" בקרב החברים שלו מהישוב בו אנו גרים. אשמח לשמוע את דעתך על שתי הנקודות שהעליתי.

 

[עינת גבע]

בואי/ו נחשוב יחד...

שלום רב, בואי/ו נחשוב יחד. לכל מצב יש יתרונות וחסרונות. לכן, אני חושבת שרצוי להיות פעם הקטן ופעם הגדול. מציאות המאפשרת להתאמן בשני הכובעים. מה לדעתך היתרונות ומה החסרונות של ילד שהוא הצעיר בקבוצה ? ומהם היתרונות והחסרונות של ילד שהוא הבוגר בקבוצה? לגבי שאלתך השנייה. נבואה כידוע ניתנה לשוטים. איננו יכולים לדעת בוודאות איך ישפיע המעבר על יחסיו עם החברים מהישוב. נוכל לשער תסריטים ורק ימים יגידו. אני מציעה לך לכתוב רשימה של כל היתרונות והחסרונות בלהעביר את בנך לגן בישוב השכן ולהחליט על פי המאזן. מה דעתך? עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.

 

[ילד יפה של אמא]

זהירות יצא קצת ארוך

בקשר לגיל בקבוצה- להיות הקטן ביותר זה אומר מצד אחד להרגיש הקטן הביותר, אולי לפעמים קצת פחות מוצלח, לא לדעת לעשות דברים שהגדולים יותר כן עושים וגם אולי זה קצת מצחיק אבל להיות נמוך מחלק מהילדים שזה גם עושה משהו להרגשה. ומצד שני יש לאן לשאוף ואת מי לחקות ומשהו שידרבן אותך להתקדם. להיות הגדול בקבוצה זה אומר מצד אחד להיות המוביל, המנהיג, זה שיודע הכל ויותר מכולם וזה כמובן מחזק את הביטחון העצמי ומצד שני אין את מי לחקות כדי להתקדם כי אתה בעצם המודל של עצמך. זה כמובן קצת בהכללה לא כל ילד קטן בקבוצה מרגיש נחות ולא כל ילד גדול בקבוצה מרגיש שהוא יודע הכל. לפעמים אני מרגישה שטוב לי עם זה שהוא הכי גדול בקבוצה - יש לו את החברים שלו בגילו שמהם הוא דוקא כן יכול ללמוד גם אם הם באותה רמה התפתחותית כמוהו כנ"ל יש לו את הגננות לשאוף לדעת כמוהן...למרות שזה לא ממש אותו דבר. לראות את הגננת נכנסת לשירותים זה נראה לו מובן מאליו אבל לראות את החבר שלו שעכשיו שיחק איתו נכנס לשירותים זה משהו אחר. מצד שני הוא מפותח בדיוק בהתאם לגילו - לא יותר לא פחות (כך נראה לי) ואז אם יהיה בקבוצה בה ילדים למשל משחקים בצורה בוגרת יותר אז ילמד מהם תכונות נוספות ויעשיר את עצמו. אהבתי את העניין של פעם גדול ופעם קטן. כרגע הוא הגדול כמו שאמרתי, איך אפשר ליצור מציאות של הקטן? בגן השעשועים? זה לא בדיוק קורה כי הוא תמיד ימשך לשחק דוקא עם חבריו מהקבוצה ולא עם הבוגרים יותר. ז"א יוצא לו לשחק יותר עם ילדים בני שנה וחצי ופחות בני שנתיים וחצי. לגבי המעבר למעון, את בהחלט צודקת. אתמול היתה לנו שיחה עם מנהלת המעון. לא חושבת שמשהו יזוז וישתנה אבל לפחות דיברנו. הדבר שהכי מפריע לי הוא שהקבוצה שלו ענקית (21 ילדים!) ויש סיכוי שהיא עוד תגדל ותמיד מהקצה התחתון של הגילאים. ז"א התוספו ויתוספו ילדים בני שנה ושלשה חודשים ואף צעירים יותר שאפילו עוד לא הולכים עדיין וזה קצת מפריע לי. בחלקים מהיום הם אמנם מחולקים ל3 קבוצות גיל אבל עדיין מרגיש לי שיותר יחס מופנה לצעירים יותר משום שהם דורשים את היחס הזה מפאת גילם הצעיר כך שהבן שלי בעצם קצת נדחק הצידה בעל כורחם של כולם. עוד, הגננות לא כ"כ משתפות במה קורה במהלך היום - דבר שכל אמא אוהבת לשמוע. אני מדברת על כל מיני דברים קטנים חיוביים או שלא חיוביים שקורים במהלך היום - מי משחק איתו הכי הרבה? במה הוא אוהב לשחק? מרביץ בגן? מרביצים לו בגן? דברים חמודים שהוא עושה וכבשו את ליבה של הגננת וכד'. בנוסף בתור אמא (כנראה קצת מתלהבת) לילד ראשון מבאס אותי שאין מסיבות (חנוכה, פורים לדוג') ושיום ההולדת (שנתיים) נחגג בלי ההורים - למרות שאת ההגיון של היום הולדת אני דוקא מבינה. חשוב לי לציין שהוא כן אוהב ללכת לגן וכן אוהב את הצוות - כך אני מרגישה מהכרות עם הבן שלי. אני קצת תוהה אם לדבר עם הגננת או לא ואם זה יעזור או לא. עוד לא לגמרי עליתי על האופי שלה אבל אולי אם אזום שיחת דוגרי כזאת זה יועיל לי. סליחה שקצת שפכתי. הכל מציף אותי כבר הרבה זמן.

 

[עינת גבע]

זה בדיוק המקום לשתף

שלום רב יקירתי, זה בדיוק המקום לשתף. את "מדברת" עם המון שכל, רגישות ואכפתיות. נראה לי שאת יכולה ללמוד משהו שקשור להתפתחות הילד, יחסים במשפחה, הנחיית קבוצות . מה דעתך? מה תחום העיסוק שלך? עינת גבע, מכון אדלר.

 

[ילד יפה של אמא]

תודה על המחמאה!

תודה רבה על המחמאה! כל הנושא של התפתחות וחינוך ילדים בהחלט מעניין אותי ולו רק עמ"נ שאצליח לגדל את ילדי בצורה הטובה ביותר. אני פיזיותרפיסטית צעירה סיימתי לא מזמן את הלימודים. קצת מתקשה במציאת עבודה עקב הריוני המתקדם... אולי כקריירה שניה (השלמת הכנסה כי לצערי המשכורות מאוד נמוכות) אלמד משהו כזה. אני מקשיבה כמעט בקביעות לתכנית של מיכל דליות מאז שבני היה תינוק קטן ולמדתי הרבה על עקרונות בחינוך. אני אוהבת את הגישה (שזה בעצם מכון אדלר לא?) ודברים שאני מתחברת אליהם אני מנסה לישם.

 

[עינת גבע]

"ספק במחשבות וביטחון במעשים".

שלום רב, אכן, מיכל דליות היא בוגרת ויוצאת מכון אדלר. הרעיונות האדלריאנים קרובים לליבה. אני שמחה לשמוע שאת סקרנית, אוגרת ידע, מסננת ומשתמשת במה שמתאים לך ולמשפחתך. אני מאמינה שידע ואג'נדה הורית הם כוח. מאפשרים לתכנן, להתארגן, לקבוע דרך ולצעוד לאורה בבטחה. הרמן הסה אמר ואני מאמינה ב"ספק במחשבות וביטחון במעשים". חג שמח!! ולהשתמע. עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.