חלוץ ירה לעצמו בכנף

[עלי באבא מזנזיבר]

חלוץ ירה לעצמו בכנף

חלוץ ירה לעצמו בכנף ביום בו נכנס דן חלוץ ללשכת הרמטכ"ל, עמדתי בין פעילי גוש שלום ויש גבול במשמרת מחאה בחוץ. העפנו אז אל מעבר לחומת משרד הבטחון מטוסי נייר ובהם ציטוט דבריו של חלוץ, אשר ישן בשקט בלילה לאחר שטייסיו הרגו חמישה עשר אזרחים, תשעה מהם ילדים, בדקה אחת של הפצצה על העיר עזה. מאז עברו שנתיים ובתפקידו כרמטכ"ל היה דן חלוץ אחראי לשפיכת דמם של אלפים, ישראלים, פלסטינים ולבנונים. האיש היהיר שנעדר צער על מותם של אזרחים פלסטינים הוביל את גם חייליו שלו למלחמה מיותרת, קשה ואכזרית, בפזיזות וללא הכנה, וסיים במפלה מבישה עליה הוא משלם היום את המחיר. דן חלוץ עף מהלשכה אליה לא היה צריך מעולם להכנס, ואני אינני מרגיש אפילו מכה קלה בכנף. ליורשו של חלוץ כדאי ללמוד את הלקח ולזכור שגם מפקד הצבא החזק היותר במזרח התיכון רחוק מלהיות כל יכול.

 

[y u v a l l e v]

דומה שאת הדברים הללו,

באמת יכול היה לכתוב רק עליבאבא מזנזיבר, או מקום דומה. חשבת בוודאי שמיד יקום כל עם ישראל ויצדיע לעוצמת ועומק ההומאניות שלך, אבל אתה מתגלה הומני בערך כמו הטוטסי וההוטו ששחטו אלה את אלה בתוך שבועות בדדדים במספרים אסטרונומיים, או כמו המאו מאו בזמנו, ושאר אוכלי אדם בתיאבון. יש לי הרושם ששכחת משהו אדוני היקר מאד. שכחת שמדובר במלחמה. שכחת שמדובר במלחמה שחלק (כן רק חלק) מקורבנותיה אתה מבכה. שכחת שאת המלחמה הזו מכריזים כל יום מחדש, ומלבים אותה בכל הכלים שבידים, הם אלה שעל קורבנם אתה מזיל דימעה. שכחת שללא אותו האיש שאתה משמיץ בזדון שכזה וברשעות, לחם עשרות שנים למענך ולמען בני ביתך, הוריך וילדיך. שכחת שהוא עצמו סיכן את גופו ונפשו עשרות ומאות פעמים, ממש בשבילך (תסלח לי שאני מתאפק מלהוסיף כאן איזה ביטוי חביב עבורך). שכחת כמה שעות ישנת בשקט ובנעימים בשנים שהוא עמד על המשמרת, כך ממש, בפועל, או ישב בקוקפיט, הפיל מטוסי אוייב למענך, כאלו שהיו בכיף מטילים את מטענם ההומני על ראשך, ולא רק שלא מזילים דמעה על מר גורלך, אלא גם עורכים חגיגות על הגגות כשהיו שומעים שהצליחו להרוג אותך עם עוד כמה יהודים. אבל אתה מהצדיקים כמובן. אתה אנושי כל כך, מוסרי כל כך, יפה נפש כל כך, מלכלך רק על מי שנוח ללכלך עליו. הוא כבר פגוע. יופי, למה לא להמשיך להטיל בו רפש? מיהו בכלל האיש הזה? אתה שווה פי מיליון יותר ממנו. לך אין אימרות כנף מופלאות ומנוכרות כל כך. אתה לא יושב בקוקפיט ומפיל פצצה על גג בית של מחבלים, ואתה לא צריך לדעת מה מרגיש הטייס באותו הרגע. לך איכפת רק מי נפגע מהפצצה ההיא? מאות ישראלים נפגעו בפצצות חיות של בני העוולה ההם, מחמלי נפשך. ואם כמה מהם נפגעו במלחמה האכזרית הזאת, את מי להאשים? את עצמך? שבחרת לחיות כאן? שאינך מוכן לעשות את העבודה המלוכלכת בעצמך? שאם יתפוצץ ברחוב שלך אוטובוס או מסעדה, ואשתך ובנך ירוטשו שם עד בלי הכר, משום שהאיש ההוא לא היה במקום הנכון ובזמן הנכון לחסל את המחבל ההוא לפני שיפוצץ את הילד שלך, יום אחד קודם, עם הפצצה על הבית שסומן לו ע"י המודיעין, שדייק בהרבה מאד מקרים? נו, אבל אתה הצדיק תזכור לו לעד את דבריו. אתה תייסר אותו בכל הזדמנות. אתה תטיף לו על פגיעה בחפים מפשע? האם בדקת אם ההנפגעים כולם הם חפים מפשע? אתה בטוח בכך? הילד של השכן שלך שנהרג בפיצוץ האוטובוס, הוא היה סתם פושע שיש לפגוע בו ולרטש את גופתו? החיילים שנהרגים על משמרתם ומגינים עליך בגופם, גם הם פושעים? מיהם הפושעים אדוני הנכבד, ומי הם החפים מפשע? בפעם הבאה אולי תבוא אתה, תתיצב ותסמן מטרות נקיות מכל חף מפשע. אתה תדאג שייפגעו רק הפושעים המוכרזים, שפסק דין של בית משפט חוקי, דן אותם לפגיעה, לחיסול, להרג. רק את אלה. אף אחד אחר לא!! אתה אישית תקפיד על זה, תתן על זה את חייך. עשית במאמרך דבר מגונה אדוני היקר. מוטב שתבין את זה. במלחמה אין טובים ורעים, אין צדיקים ופושעים. במלחמה לצער כולנו יש קורבנות המלחמה. אלה המחרחרים את המלחמות, אלה הם הרשעים האמיתיים, ומטרתם איננה, ולעולם לא תהייה נקייה ממניעים של גאוות שווא ורשעות לב. אין מלחמה מוסרית. יש מלחמת ברירה, יש מלחמת אין ברירה, ויש מלחמות שמחממות את ליבם של מנהיגי העמים הלוחמים, וכמה שיותר דם יישפך, כך הם ירגישו גדולים יותר. גדולים מהעולם. נסה לאתר את הרשעים האמיתיים ולגנות אותם. לא את אלה שמגינים על חייך בחייהם. מסתבר שבעצמך ירית לעצמך ברגל. בפעם הבאה שאתה משחק בלהיות צדיק, מוטב לך לפקוח את עיניך. יובל לב

 

[Leibovitz]

אסור להצטער על מותם של הערבים

זה ממש לא מוסרי.