חלומות מתגשמים?......!
טוב, אז אני בדיוק חוזר מהנשף סיום, והייתי חייב לשתף במשהו.... לא כתבתי פה בכלל בשבוע האחרון בגלל כל הלחץ של הבגרויות והטקסי סיום האחרונים שבאו לקיצם היום. היית לי את הבגרות האחרונה היום בבוקר בפיזיקה והלך לי ממש טוב, מה שחיזק את המתח שלי לגבי זה שכנראה הנשף היום יהיה חרא, כי לא ייתכן שהיום הזה יהיה מושלם. היית לי בת זוג מדהימה. היה לי כיף, שתיתי, רקדתי, ממש חגיגית סיום כפי שצריך. ואז באיזה שהוא שלב. ישבתי לי בפינה, שתוי ומסובב, והסתכלתי אליו (לא נכנס לשמות כמובן). לא יודע עם זה האלכוהול, או העצב שבסיום, ואין לי מושג מאיפה הגיע האומץ לעשות את מה שעשיתי. הסתכלתי עליו כל הערב, כל חיוך, כל לחיצת יד "מה גבר, כל טוב?" , "כן אחי מה איתך?"... עד שבסוף הלכתי עם הלב. אנחנו לא חברים טובים, למרות שאנחנו פשוט אותו בן אדם באישיות. קראתי לו לצד "אחי בו רגע"...והוא כזה "כן..." עמדתי חייכתי ואמרתי משהו שלא חשבתי שיצא מהפה שלי אי פעם: "אני יודע שזה מוזר, ואני באמת שלא מצפה לשום דבר. אין לי מושג באיזה מקום אתה בחיים ואם אתה מה שאני חושב שאתה. אבל אני יודע שאם אני לא יעשה את זה אני יצטער על זה כל החיים" " אני אוהב אותך." ......דפיקות לב, כמעט התעלפות, ואלף סרטים בראש שזהו זה הסוף שלי. ואז הוא עשה אותי הבן אדם הכי מאושר בעולם: "אתה באמת בן אדם מיוחד, ואני באמת שלא יודע איפה אני כרגע" חייך. נתן לי חיבוק חזק ופשוט איזה חמש שש דקות הסתכלנו אחד לשני בעיינים. כל אחד עם המחשבות שלו. עד שפתאום הפריע לנו איזה חבר שלו ושנינו במן "המשך יבוא" הלכנו כל אחד לדרכו.... אז נכון. לא היית איזה נשיקה סוערת או פורנו רך. אבל באמת שקרה פה משהו שהיה שווה את כל הציפייה. אחחחח אלוהים, אני באמת מאמין שיש אלוהים שם למעלה, שלא סתם עשה אותי ככה. וכנראה שמה שקרה היה צריך לקרות. (מצחיק שה"ראדר" שלי צדק בסוף...) אל תפסיקו לחלום. חלומות לפעמים מתגשמים... לילה מדהים לכולכם.... =)
טוב, אז אני בדיוק חוזר מהנשף סיום, והייתי חייב לשתף במשהו.... לא כתבתי פה בכלל בשבוע האחרון בגלל כל הלחץ של הבגרויות והטקסי סיום האחרונים שבאו לקיצם היום. היית לי את הבגרות האחרונה היום בבוקר בפיזיקה והלך לי ממש טוב, מה שחיזק את המתח שלי לגבי זה שכנראה הנשף היום יהיה חרא, כי לא ייתכן שהיום הזה יהיה מושלם. היית לי בת זוג מדהימה. היה לי כיף, שתיתי, רקדתי, ממש חגיגית סיום כפי שצריך. ואז באיזה שהוא שלב. ישבתי לי בפינה, שתוי ומסובב, והסתכלתי אליו (לא נכנס לשמות כמובן). לא יודע עם זה האלכוהול, או העצב שבסיום, ואין לי מושג מאיפה הגיע האומץ לעשות את מה שעשיתי. הסתכלתי עליו כל הערב, כל חיוך, כל לחיצת יד "מה גבר, כל טוב?" , "כן אחי מה איתך?"... עד שבסוף הלכתי עם הלב. אנחנו לא חברים טובים, למרות שאנחנו פשוט אותו בן אדם באישיות. קראתי לו לצד "אחי בו רגע"...והוא כזה "כן..." עמדתי חייכתי ואמרתי משהו שלא חשבתי שיצא מהפה שלי אי פעם: "אני יודע שזה מוזר, ואני באמת שלא מצפה לשום דבר. אין לי מושג באיזה מקום אתה בחיים ואם אתה מה שאני חושב שאתה. אבל אני יודע שאם אני לא יעשה את זה אני יצטער על זה כל החיים" " אני אוהב אותך." ......דפיקות לב, כמעט התעלפות, ואלף סרטים בראש שזהו זה הסוף שלי. ואז הוא עשה אותי הבן אדם הכי מאושר בעולם: "אתה באמת בן אדם מיוחד, ואני באמת שלא יודע איפה אני כרגע" חייך. נתן לי חיבוק חזק ופשוט איזה חמש שש דקות הסתכלנו אחד לשני בעיינים. כל אחד עם המחשבות שלו. עד שפתאום הפריע לנו איזה חבר שלו ושנינו במן "המשך יבוא" הלכנו כל אחד לדרכו.... אז נכון. לא היית איזה נשיקה סוערת או פורנו רך. אבל באמת שקרה פה משהו שהיה שווה את כל הציפייה. אחחחח אלוהים, אני באמת מאמין שיש אלוהים שם למעלה, שלא סתם עשה אותי ככה. וכנראה שמה שקרה היה צריך לקרות. (מצחיק שה"ראדר" שלי צדק בסוף...) אל תפסיקו לחלום. חלומות לפעמים מתגשמים... לילה מדהים לכולכם.... =)
