מצטערת, לא אוכל כעת לעזור בפירוש,
אך הנה כמה חלומות מתוך "סדרה" של חלומות שאני חולמת בחודשים האחרונים:
1. "התעוררתי הלילה מסיוט שכבר חלמתי בעבר. (כמעט במדוייק) התעוררתי ממנו ב-2:45 לאחר שהלכתי לישון באיזור השעה 00:30. (אה- ואולי זה משנה- אני בת 17) נראה לי שזה היה הערב לקראת שנת הלימודים. אני נמצאת בבית באיזור כפרי וללא מיקום מדוייק, סמוך לעוד מספר בתים דומים. זהו אינו ביתי, אך יש לי תחושה שאני אוהבת את הבית. אני בחדר בצורת ריבוע, גדול, (בערך 15X15 מ´) ומיטתי, משופעת ובפינת החדר. בצמוד אליה יש שער לגינה. יש הרבה כלבים בחוץ.זהו לילה סוער מאד- רחות וגשם. לאורך כל הלילה אני סוגרת כל מיני חלונות בחדר כי נכנסים כל מיני דברים- כלבים וגשם. הקירות הם למעשה חלונות זכוכית והם למעשה לא מגיעים עד לרצפה, כך שחצי מטר מהריצפה פתוח. יותר מאוחר בחלום אני שמה לב שבכל פינה של החדר יש עץ גדול ועליו "תלויים" הקירות, שהם למעשה חלונות זכוכית. ידוע שגרים עוד אנשים בבית, אך אינני יודעת מי הם ואינני רואה אותם- מבחינתי החדר הגדול הוא הבית. מדי פעם אני יוצאת החוצה כדי לראות למה ממשיכים להכנס "דברים". באחת היציאות, כאשר אני מרחיקה קצת לכת אני פוגשת כלב שמגחך לעברי. (ממתי כלבים מגחכים??) לאחר אחת היציאות מגיעה אישה ששואלת אותי לשלומי ועוזרת לי להמשיך במלאכת האיטום. במהלך השיחה היא שולפת סכין מטבח הזהה לגמרי לסכין הלחם בבית בו גדלתי- בית אימי. (כשההורים היו נשואים) היא מנסה לדקור אותי בעזרת הסכין ובאותה העת, ממשיכה לדבר בלבביות. אני, לאורך כל הזמן (עד שהתעוררתי, וגם קצת אחרי) מגוננת על הצוואר ומחזיקה אותו. יש לי תחושה כאילו מלבד איום הסכין, מטפסים עליו דברים- סוג של גירוי. אני מנסה לתפוס את הסכין ולעשות תרגיל מסויים מאומנות הלחימה אותה אני לומדת אך הסכין ממשיכה להתחמק, כאילו לא תלויה בתנועות האישה. האישה מדברת אליי בסגנון עממי, נעים, לבבי, קרוב. ניכר בה שהיא ישראלית. בשלב מסויים של ההתמודדות עימה, התעוררתי.
[1-] [זכור לי חלום דומה בו השכונה בה אני גרה (של בית אבי) הופכת ליישוב מבודד וחודרים אליו מחבלים, ובאחת הפעמים שהם חודרים לבית (גם שם אני עוסקת באיטומו, לבדי.) מתנהל ביני לבין אחד מהם עימות דומה עם סכין. מאד-מאד דומה לעימות שתיארתי עם האישה. גם בחלום ההוא התעוררתי בשלב העימות פנים אל פנים. (רק שבחלום ההוא- פעם אחת כבר גרשתי מחבלים מהבית)]
2. אנחנו במלון. יש גל של רציחות. חושדים במשפחה מסויימת שגרה בחדר 134. בהתחלה אני מגיעה לחדר ומתברר שהמשפחה החליפה חדר עם המשפחה שאני חושדת בה ברצח. (משפחה רוסית. הילדה מתגלה יותר מאוחר כמישהי שאני לומדת עימה) חוץ מהמשפחות לנים במלון כמה חברים שלי וכמה אנשים שאני מכירה. אני מנסה להכינס לחדר של המשפחה שלי, יש ריח מסיח נורא מגריים של אחי ואני יוצאת משם אחרי שאני לא מצליחה להסתגל אליו. (הוריי ואח אחד שלי נמצא בחדר. שני אחיי הגדולים אינם איתנו) אחת מהבנות בחדר של האנשים שאני מכירה שואלת אותי לגילי. אני עונה שאני בת 17 והיא משיבה: "אה, טוב, אז את יכולה ללכת לישון", כמו הגעתי לגיל בו ניתן ללכת לישון כשיש רציחות, כי כבר חייתי מספיק. שתי בנות ישנות בזוג, מפאת הפחד, ואני מבקשת מאחת ממכרותיי מאותו חדר לישון עימה. היא מסרבת. כשהלילה "מתחיל" (כן, בחלומות שלי הלילה "מתחיל") כולנו עומדים מחוץ לחדר. הצד של החדרים הפונה אל החוץ עשוי מזכוכית ובצורת חצי דודקגון. איכשהו, ניתן לראות מהמסדרון מעט ממה שקורה בתוך החדר. חבר שלי (friend
) רואה משהו בחדר ומתלהב. אני מסתכלת ורואה את הבחורה שאני מכירה צועקת וזורקת דברים, עם עוד אנשים.
3. החלום הזה התרחש בבית של אימי. אנחנו עומדים בגינה. השכן קופץ מהקומה השנייה לגינה המקבילה לזו שלנו. (איכשהו ידענו שיתכן שיקפוץ) אבא שלי אומר שזה לא בסדר שהוא קפץ משום שעכשיו אנשים שהוא חייב להם כסף לא יקבלו אותו. אני צעקתי "איזה אדם טיפש!" משום שהנחתי שישאר חי לאחר הקפיצה, ואכן, ראייתי שהוא נושם, ממרחק שישה מטרים יכולתי לשמוע את נשימותיו. (שמעתי גם את החבטה בקרקע. צליל שטוח וללא הדים האופייניים יותר לחלומות) אותו חבר שעמדתי איתו במסדרון בחלום הקודם ועוד חברה הולכים בעמק רפאים (רחוב בירושלים, סמוך לבית אימי). אנחנו צריכים לעבור בבית שלי כדי לקחת משהו. בעמק רפאים מתנהלת צעדה של ארונות מתים. היו עוד הרבה פרטים חשובים ששכחתי. אשמח אם תאירו מעט את מה שעדיין חשוך לי.
תודה על הסבלנות!
חלמתי שהכיתה לשעבר שלי מחליטה להתאחד. ואנחנו קובעים לעשות טיול לצפון, ואני ממש מתלהבת מזה. וחוץ מזה אני נכנסת לאיזשהי תוכנית שהעיקר שלה הוא לטוס לירח. (?!) וגם מזה אני מאוד נרגשת. משום מה לכולם בחלום זה נשמע מאוד הגיוני. (שמישהו שואל אותי איך זה שאני טסה לחלל, אני מסבירה שזה לא לחלל.. רק לירח) (שוב, !?). הכי נורא שבאמצע החלום אני אומרת לעצמי שאני חייבת למצוא זמן ומתישהו להיכנס לפורם אפי היקרה, ולעדכן את האנשים שם. פתאום אני מגלה,הפלא ופלא, ששיגור החלילית והיציאה לטיול חלים באותו יום. אני מנסה לדבר עם האחראית על התוכנית שמתגלה כנ', שהייתה החברה הכי טובה שלי לפני שנתיים, ואז היא התגייסה.. ונעלמה. אבל בסוף אני מדברת עם ל' שהייתה החברה הכי טובה שלי בכיתות ז', ח' (יותר מדי שנים לחשב. חשבו אתם).. ושתיהן לא מצליחות לעזור לי ולדחות את זה... ואז אני מאשימה בזה את אמא שלי (?!). בסוף אני מחליטה לוותר על עניין החללית. כי אני חושבת שיהיה יותר כיף בטיול עם הכיתה. ישר מתחרטת על זה. אבל מאוחר מדי... ושאני באה להצטרף לטיול של הכיתה, אני מגלה שהם כבר יצאו! ואני מנסה לתפוס אותם. (לא יודעת אם הצלחתי. בדיוק התעוררתי)
1. מה אתם חושבים? 2. אילו חלומות מוזרים אתם חלמתם לאחרונה?