חלום
אני חולמת על אמא הרבה. מצד אחד זו הרגשה טובה, כי אני מרגישה שאני מתחברת אליה ככה. אני כל הזמן מנסה למצוא דרך להרגיש אותה. אני מבשלת את האוכל שלה..מריחה את השמפו שהיא השתמשה... ומצד שני כשאני חולמת שהיא מתקשרת אלי, ובחלום אני כל כך שמחה שהיא התקשרה. או שאני חולמת שאני מחבקת אותה, חלמתי שהראתי לה את התמונות מהחתונה, חלמתי שעושים לה "מסיבת" פרידה, חלמתי שהיא קונה לי בגדים...ואז אני מתעוררת ומגלה את הנורא מכל, את המציאות הכל כך כואבת - שהיא לא תתקשר! שהיא לא תקנה בגדים! שהיא לא תחבק! וזה כואב. זה מתסכל! אני כל כך מתגעגעת אליה. כל היום. גם כשאני עשה משהו אחר, רואה סרט, עובדת, חברים- לא משנה, אני מרגישה כאילו יש מעלי ענן כבד מנשוא. זה לא עוזב כל היום. או שאני עצובה, בלי מצב רוח, או שאני שקטה, או שכואב לי משהו מהמתח-השרירים שלי נתפסים ויש לי לחצים בראש ועוד דברים מהסגנון הזה. כל פעם שאני מתעוררת מחלום כזה אני מבנה שוב, זה מכה בי, מחלחל, שהיא לא כאן, שזה סופי ולא ניתן לשינוי. ואני כל כך מתגעגעת אליה.
אני חולמת על אמא הרבה. מצד אחד זו הרגשה טובה, כי אני מרגישה שאני מתחברת אליה ככה. אני כל הזמן מנסה למצוא דרך להרגיש אותה. אני מבשלת את האוכל שלה..מריחה את השמפו שהיא השתמשה... ומצד שני כשאני חולמת שהיא מתקשרת אלי, ובחלום אני כל כך שמחה שהיא התקשרה. או שאני חולמת שאני מחבקת אותה, חלמתי שהראתי לה את התמונות מהחתונה, חלמתי שעושים לה "מסיבת" פרידה, חלמתי שהיא קונה לי בגדים...ואז אני מתעוררת ומגלה את הנורא מכל, את המציאות הכל כך כואבת - שהיא לא תתקשר! שהיא לא תקנה בגדים! שהיא לא תחבק! וזה כואב. זה מתסכל! אני כל כך מתגעגעת אליה. כל היום. גם כשאני עשה משהו אחר, רואה סרט, עובדת, חברים- לא משנה, אני מרגישה כאילו יש מעלי ענן כבד מנשוא. זה לא עוזב כל היום. או שאני עצובה, בלי מצב רוח, או שאני שקטה, או שכואב לי משהו מהמתח-השרירים שלי נתפסים ויש לי לחצים בראש ועוד דברים מהסגנון הזה. כל פעם שאני מתעוררת מחלום כזה אני מבנה שוב, זה מכה בי, מחלחל, שהיא לא כאן, שזה סופי ולא ניתן לשינוי. ואני כל כך מתגעגעת אליה.