חלום שמגשים חלום 
היי! קודם כל שמחתי לגלות שיש בתפוז פורום שמוקדש כולו לחלומות הצלולים. כבר כמה שנים אני מודע לנושא הזה, וחלומות צלולים באו ונעלמו לי בשנתי דיי הרבה. רציתי לחלוק אתכם כמה מהחוויות שלי בעולם המיוחד והמסתורי הזה, כי זה באמת משהו מדהים! לפני המון שנים, הייתי בחטיבת הביניים אז, חלמתי שאני עף. זה לא היה סתם עוד חלום שהיה לי עד אז. זה היה חלום שונה כל כך שהרבה זמן אחר כך פשוט לא הצלחתי לשכוח. חלמתי שאני מרחף בשמיים כלפי מעלה, ואז במהירות עפתי באלכסון כלפי מטה כשהדיים שלי מושטות קדימה. הרגשתי כמו גיבור על עם כוחות מיוחדים ועפתי מעל כל הבניינים ברחוב שאני גר בו. בחלום היה לילה, חושך, וזה הרגיש נפלא. הצלחתי לחוש באופן מדויק את האנדרנלין בגוף, את פעימות הלב המואצות, את ההנאה שבפעולה. זו היתה תחושה כל כך עצמתית ושונה ממה שהרגשתי עד אז בזמן חלום, שברגע שהתעוררתי הכתה בי סוג של תדהמה שבאמת ובתמים עברתי את החוויה הזאת. החלום היה קצר מאוד ולא ממש הבנתי מה הוא היה בכלל, אבל היום אני יודע שזה היה החלום הצלול הראשון שלי, או לפחות הראשון שזכרתי בבירור. הרבה זמן עבר מאז, והחלומות הצלולים נדחקו איי שם לפינה אפלה בדמיוני. עד שיום אחד הם חזרו ועלו שוב לתודעה שלי. התחלתי להתעניין בהם מחדש בעקבות חלומות ברורים שהיו לי. הנושא סקרן אותי מחדש והחלטתי לנסות לכתוב יומן, רעיון שוויתרתי עליו דיי מהר
אבל לפני שנה או שנתיים בערך חלמתי את אחד החלומות הכי צלולים שאיי פעם היו לי. במציאות זה היה יום שבת, שהוא תמיד הזמן המושלם כדי להשלים שעות שינה מכל השבוע העמוס. קראתי ספר במיטה, התריס בחלון היה סגור למחצה כך שלא הרבה אור חדר לתוך החדר. אני זוכר שבשלב מסוים מאסתי בספר ופשוט נשארתי שוכב במיטה כשהראש על הכר מונח בזווית כזאת שיכולתי לראות את אחותי יושבת מול המחשב בחדר שלה שנמצא ממש מול חדרי. ואז נרדמתי, וברגע שזה קרה הגבול בין החלום למציאות הטשטש. שכחתי לגמרי מהעובדה שנרדמתי והייתי בדיוק באותה נקודה כמו לפני דקה או שתיים - כשאני שוכב עם הראש על הכר ומביט באחותי. קמתי מהמיטה והלכתי לכיוון החדר שלה. עברו שתי שניות והיא טיפסה כמו עכביש על הקיר ואז עברה אל התקרה. אז זה הכה בי - בתוך החלום - הבנתי שאני חולם! אני רק זוכר שקראתי בקול "לא מאמין! זה חלום צלול! אני חייב לראות את _____ (שם של מישהו שאני מכיר)". באותה שנייה, כנראה בגלל ההתלהבות וההתרגשות העצומה שאחזה בי, התעוררתי. מצאתי את עצמי שוב במיטה, באותה התנוחה עם הראש על הכר, ואחותי ממול מקלידה משהו במחשב. זה היה הזוי, ואני זוכר שפשוט התבאסתי עד עמקי נשמתי שבכלל העזתי להתרגש ככה. אבל זה קרה, ומאז רק ניסיתי לחלום שוב ושוב. החלומות באו והלכו אבל לא היו צלולים עד כדי כך כמו זה האחרון. באחת הפעמים חלמתי חלום צלול שהיה סוג של סיוט אימה. התעוררתי בבוקר עם תחושת חרדה איומה ואחי אמר לי שדיברתי מתוך שינה. זה הגיוני לדבר מתוך שינה גם בתוך חלום צלול?? בכל אופן מיד רשמתי את כל פרטי החלום והם שמורים אצלי עד היום במחברת. בחלום אחר דמיינתי שאני נמצא ב.. מן חדר סגור כשבתוכו מכונה עתידנית שברגע שלחצו בה על איזה כפתור היא ירתה בועות סבון ענקיות שטסו לעברי במהירות ועברו דרכי. הכל היה שם מוזר ומוחשי כאחד. בחלום אחר הבטתי מהחלון וראיתי מלא חלליות מציפות את השמיים, וחייזירים מקפצים מאחת לשנייה ויורדים ארצה. מה שלא יהיה, באף אחד מהחלומות האלו לא ידעתי שאני חולם כמו שידעתי באותו חלום למעלה. זה היה מדהים, מדהים, מדהים! יש לי המון שיתוקי שינה. בחלקם אני סתם רואה את מה שאני תמיד רואה כשאני פוקח עיניים באמצע הלילה ושוכב במיטה - את הארון, את הרצפה, הטלוויזיה. בחלקם קורים דברים מוזרים כמו אמא שלי שפתאום מתהלכת בחדר ומדברת על דברים מוזרים, קולות של דפים מתעופפים, פיצוצים עמומים במרחק וצעדים מוזרים בשאר חלקי הבית. מה שלא יהיה, מעולם לא הצלחתי לפרוץ מתוך שיתוק השינה לחלום צלול אמיתי. הייתי מודע לכך שאני עכשיו משותק ואני ער אבל הגוף עצמו ישן, וכמה שלא ניסיתי מעולם לא הובלתי מתוכו לחלום צלול. ברוב הפעמים פשוט נרדמתי בחזרה מתוך ייאוש או שנאבקתי להתעורר ולהזיז שוב את הגוף מתוך לחץ (זה בדרך כלל מתבטא בכך שאני מנסה להרים יד בכח או להזיז את כפות הרגליים, אבל במיוחד נאבק כדי להמשיך לנשום כרגיל, כי משום מה בשיתוק הנשימה שלי נעשית איטית להחריד) עד שהתעוררתי לבסוף, ווידאתי שאני ער ושהכל בסדר, שיניתי תנוחה וחזרתי לישון. אם יש דבר אחד שאני יכול להעיד על עצמי, זה שיש לי נדודי שינה (או שינה קלה, אם תרצו). מאוד קשה לי להירדם מצד אחד, ומנגד כל דבר קטן יכול להעיר אותי. זה מוביל למצב שחצי מהלילה אני ער ובחציו הנותר אני ישן ממש חזק, ואז, אם אני לא מתעורר, החלומות נעשים מוחשיים יותר. במיוחד בימי חופש ושבת. מה אתם חושבים על זה? שמחתי לחלוק אתכם כמה מהתחושות והחלומות שלי, אשמח לתגובות בנושא ועצות לשימור החלומות והעצמתם!
היי! קודם כל שמחתי לגלות שיש בתפוז פורום שמוקדש כולו לחלומות הצלולים. כבר כמה שנים אני מודע לנושא הזה, וחלומות צלולים באו ונעלמו לי בשנתי דיי הרבה. רציתי לחלוק אתכם כמה מהחוויות שלי בעולם המיוחד והמסתורי הזה, כי זה באמת משהו מדהים! לפני המון שנים, הייתי בחטיבת הביניים אז, חלמתי שאני עף. זה לא היה סתם עוד חלום שהיה לי עד אז. זה היה חלום שונה כל כך שהרבה זמן אחר כך פשוט לא הצלחתי לשכוח. חלמתי שאני מרחף בשמיים כלפי מעלה, ואז במהירות עפתי באלכסון כלפי מטה כשהדיים שלי מושטות קדימה. הרגשתי כמו גיבור על עם כוחות מיוחדים ועפתי מעל כל הבניינים ברחוב שאני גר בו. בחלום היה לילה, חושך, וזה הרגיש נפלא. הצלחתי לחוש באופן מדויק את האנדרנלין בגוף, את פעימות הלב המואצות, את ההנאה שבפעולה. זו היתה תחושה כל כך עצמתית ושונה ממה שהרגשתי עד אז בזמן חלום, שברגע שהתעוררתי הכתה בי סוג של תדהמה שבאמת ובתמים עברתי את החוויה הזאת. החלום היה קצר מאוד ולא ממש הבנתי מה הוא היה בכלל, אבל היום אני יודע שזה היה החלום הצלול הראשון שלי, או לפחות הראשון שזכרתי בבירור. הרבה זמן עבר מאז, והחלומות הצלולים נדחקו איי שם לפינה אפלה בדמיוני. עד שיום אחד הם חזרו ועלו שוב לתודעה שלי. התחלתי להתעניין בהם מחדש בעקבות חלומות ברורים שהיו לי. הנושא סקרן אותי מחדש והחלטתי לנסות לכתוב יומן, רעיון שוויתרתי עליו דיי מהר
