אינה חולמת עוד...
New member
חלום שהלך מבלי לשוב...
חלום שהלך מבלי לשוב... קרה לכם פעם שחלמתם את אותו חלום נפלא פעם, פעמיים, שלוש...עד שהבנתם כי לא יתגשם...ואז הוא אבד במעמקי נפשכם, בין מחשבות, אהבות, תקוות וגעגועים מבלי שיוכל למצוא את דרכו חזרה?...... זה היה מפחיד עד כמה הוא ידע לדבר לעניין, היו לו דעות מוצקות ויכולת מדהימה להקסים את בן שיחה...גם כשבעצמו היה מבולבל- העביר מסרים ברורים, ידע להסביר, מצא את הלא ברור שבנזקק והצליח להבהירו... גם כשכאב- ידע להרגיע ולתת תקווה...גם כשהיה זקוק לליטוף, ידע לגרש את בדידות הסובב...גם כשנזקק לכתף, היה מוציא ממחטה מכיסו לנגב לסובל את הדמעות...גם כששקע ברחמים עצמיים, ניסה להראות לעולם עד כמה ורוד..........התגשמות כולו... תיארתי לי אותו יושב על מיטתי, וכל החדר פתאום נראה קסום...כשראיתי את התמונה- נאלמתי דום, הסתנוורתי עד שהייתי חייבת לעצום את העיניים... היה משהו מהפנט באופן שבו החלום הזה גרם לי בהדרגה לאבד כל שיפוט הגיוני... לא יכלתי לאחל לעצמי חלום רצוי יותר, לא יכלתי לוותר על לחלום עליו... חלום שפתאום הפך את חיי להשתוקקות אחת ממושכת...השתוקקות אליו... למדתי להכיר את החלום מפעם לפעם, למדתי לאהוב אותו עוד יותר... כמו לכוס קריסטל בקרני השמש, היו לחלומי צבעי הקשת מבהיקים... וכמו כוס קריסטל ביד לא זהירה- כך חלומי נשבר לרסיסים...התנפץ לחלקיקים אשר אין לאסוף... ראיתי אותו בדרך למטה ולא הבנתי עד כמה שביר... עד שלא היה יותר- לא ידעתי שיש לו סוף... העולם סביבי איבד פתאום את צבעיו... ורק הרגשת עיוורון, ורק תקווה לזמניותו... ואילו רק יכלתי לחזור לחלום עליו...
חלום שהלך מבלי לשוב... קרה לכם פעם שחלמתם את אותו חלום נפלא פעם, פעמיים, שלוש...עד שהבנתם כי לא יתגשם...ואז הוא אבד במעמקי נפשכם, בין מחשבות, אהבות, תקוות וגעגועים מבלי שיוכל למצוא את דרכו חזרה?...... זה היה מפחיד עד כמה הוא ידע לדבר לעניין, היו לו דעות מוצקות ויכולת מדהימה להקסים את בן שיחה...גם כשבעצמו היה מבולבל- העביר מסרים ברורים, ידע להסביר, מצא את הלא ברור שבנזקק והצליח להבהירו... גם כשכאב- ידע להרגיע ולתת תקווה...גם כשהיה זקוק לליטוף, ידע לגרש את בדידות הסובב...גם כשנזקק לכתף, היה מוציא ממחטה מכיסו לנגב לסובל את הדמעות...גם כששקע ברחמים עצמיים, ניסה להראות לעולם עד כמה ורוד..........התגשמות כולו... תיארתי לי אותו יושב על מיטתי, וכל החדר פתאום נראה קסום...כשראיתי את התמונה- נאלמתי דום, הסתנוורתי עד שהייתי חייבת לעצום את העיניים... היה משהו מהפנט באופן שבו החלום הזה גרם לי בהדרגה לאבד כל שיפוט הגיוני... לא יכלתי לאחל לעצמי חלום רצוי יותר, לא יכלתי לוותר על לחלום עליו... חלום שפתאום הפך את חיי להשתוקקות אחת ממושכת...השתוקקות אליו... למדתי להכיר את החלום מפעם לפעם, למדתי לאהוב אותו עוד יותר... כמו לכוס קריסטל בקרני השמש, היו לחלומי צבעי הקשת מבהיקים... וכמו כוס קריסטל ביד לא זהירה- כך חלומי נשבר לרסיסים...התנפץ לחלקיקים אשר אין לאסוף... ראיתי אותו בדרך למטה ולא הבנתי עד כמה שביר... עד שלא היה יותר- לא ידעתי שיש לו סוף... העולם סביבי איבד פתאום את צבעיו... ורק הרגשת עיוורון, ורק תקווה לזמניותו... ואילו רק יכלתי לחזור לחלום עליו...
