חלום צלול!
אחרי שכל היום אתמול עשיתי בדיקות מציאות ואחרי שהלילה התעוררתי פעמיים לפני החלום הצלול זה קרה! קודם כל לציין שבמציאות אני גרה לבד בדירה שכורה. החלום התחיל מזה שאני כאילו שוכבת במיטה שלי בחדר ובתודעה שלי זה היה כאילו הבית שאני גרה בו אבל זה בעצם נראה ממש כמו הבית של ההורים שלי. ואז מהסלון פתאום אני שומעת את ההורים שלי מגיעים אבל למרות שהם היו ההורים שלי הם בכלל נשמעו כמו אנשים אחרים שאני מכירה. ותוך כדי שאני שומעת אותם מדברים אני אומרת: יכול להיות שאני חולמת? ואז אני יוצאת מהחדר כדי לבדוק את זה. אני מגיעה לפינת אוכל ליד הסלון ואני רואה שם איזה פלאייר שכתוב עליו משהו. מסתכלת, מסיטה את המבט ורואה: כתוב על זה משהו אחר! יש! זה חלום! ואז אני כאילו מרחפת לכיוון דלת היציאה מהבית. היא נעולה ואני מנסה לעבור דרכה ולא מצליחה. אבל ממש חייבת לצאת מהבית. אז אני הולכת לחדר של אחותי ומנסה לצאת דרך החלון אבל יש שם סורגים ושוב אני לא מצליחה לעבור דרכם אז איכשהו אני משתחלת ואז יוצאת. אני לא זוכרת איך זה קרה אבל היה עוד איזה קטע ששוב הייתי בבית של ההורים שלי ואז דווקא כן הצלחתי לצאת דרך הדלת. אני יורדת במדרגות ותוך כדי כך פתאום אני רואה שם כלב שאני אומרת לו משהו, לא זוכרת מה ואז אני מחליטה, למה בכלל לרדת את כל המדרגות, אפשר להשתחל דרך בור ברצפה, ואז אני באמת עושה מין בור כזה ברצפה ויורדת בקלות למטה. בדרך ה"הורים" שלי (שבכלל נראים כאמור כמו אנשים אחרים) נמצאים באיזה וויכוח עם אחד השכנים, משהו בעניין הכלב, השכנים לא מוכנים שהכלב יהיה שם. לא זה לא אכפת, העיקר לצאת ולהתחיל להנות מהחלום הצלול. ובאמת אני יוצאת ועפה וקצת אחרי שיצאתי מהבית אני כאילו נוחתת על חוטי חשמל. אני שומעת את הזמזום של החשמל וזה קצת מפחיד אותי אבל מצד שני אני יודעת שאני לא יכולה להתחשמל. אז אני יושבת כמו ציפור על החוט, הזמזום עדיין ממשיך. באיזשהו שלב אני אומרת "שקט!" והזמזום משתתק אבל שנייה אחרי כן הוא חוזר ואז כבר לא עוזר שאני אומרת שקט. בכל אופן אני ממשיכה אחרי זה לעוף ומגיעה לאיזה מקום שיש בו עצים ואני מחליטה לטפס על אחד העצים הגבוהים כדי לראות את הנוף מלמעלה וגם פתאום בא לי ככה לעבור מעץ לעץ כמו טרזן, למרות שהעצים מרוחקים אחד מהשני מאוד. אז אחרי כמה שניות שאני יושבת על איזשהו ענף אני רואה חבל כזה מאחד הענפים ונתפסת בו ומתחילה כזה "לעוף" איתו (לא ידעתי איך להגדיר את זה בדיוק, בכל אופן, זה ממש כמו טרזן) אבל איכשהו אני לא מצליחה לכוון בדיוק לעץ השני. והמקום הוא בכלל לונה פארק ואני עוברת ליד איזו רכבת הרים או משהו כזה ואז יורדת כדי לא להיתקל ברכבת הרים (כי בתודעה שלי למרות שידעתי שאני חולמת, מרוב שזה נראה מציאותי אני כאילו שוכחת שאני בעצם לא יכולה להיתקל בכלום). ואז אני ממשיכה כזה בין לעוף לבין לדלג ככה ממקום למקום, אני ממש אוהבת לונה פארק ורוצה לנסות את כל המתקנים המשוכללים שהיו שם (שאין כאלה במציאות, לפחות לא שאני ראיתי). אחר כך שוב אני נתקלת שם באיזה כלב ומתחילה ללטף אותו. אני לא זוכרת איך התעוררתי, נדמה לי שזה היה זמן קצר אחרי שליטפתי את הכלב ודיברתי איתו. זהו. חלום בהחלט מדהים וכל זה רק בגלל שכל היום, השתדלתי כל פעם כשאני נמצאת מול טקסט, להסיט את המבט ולהסתכל שוב ולראות אם הוא משתנה.
אחרי שכל היום אתמול עשיתי בדיקות מציאות ואחרי שהלילה התעוררתי פעמיים לפני החלום הצלול זה קרה! קודם כל לציין שבמציאות אני גרה לבד בדירה שכורה. החלום התחיל מזה שאני כאילו שוכבת במיטה שלי בחדר ובתודעה שלי זה היה כאילו הבית שאני גרה בו אבל זה בעצם נראה ממש כמו הבית של ההורים שלי. ואז מהסלון פתאום אני שומעת את ההורים שלי מגיעים אבל למרות שהם היו ההורים שלי הם בכלל נשמעו כמו אנשים אחרים שאני מכירה. ותוך כדי שאני שומעת אותם מדברים אני אומרת: יכול להיות שאני חולמת? ואז אני יוצאת מהחדר כדי לבדוק את זה. אני מגיעה לפינת אוכל ליד הסלון ואני רואה שם איזה פלאייר שכתוב עליו משהו. מסתכלת, מסיטה את המבט ורואה: כתוב על זה משהו אחר! יש! זה חלום! ואז אני כאילו מרחפת לכיוון דלת היציאה מהבית. היא נעולה ואני מנסה לעבור דרכה ולא מצליחה. אבל ממש חייבת לצאת מהבית. אז אני הולכת לחדר של אחותי ומנסה לצאת דרך החלון אבל יש שם סורגים ושוב אני לא מצליחה לעבור דרכם אז איכשהו אני משתחלת ואז יוצאת. אני לא זוכרת איך זה קרה אבל היה עוד איזה קטע ששוב הייתי בבית של ההורים שלי ואז דווקא כן הצלחתי לצאת דרך הדלת. אני יורדת במדרגות ותוך כדי כך פתאום אני רואה שם כלב שאני אומרת לו משהו, לא זוכרת מה ואז אני מחליטה, למה בכלל לרדת את כל המדרגות, אפשר להשתחל דרך בור ברצפה, ואז אני באמת עושה מין בור כזה ברצפה ויורדת בקלות למטה. בדרך ה"הורים" שלי (שבכלל נראים כאמור כמו אנשים אחרים) נמצאים באיזה וויכוח עם אחד השכנים, משהו בעניין הכלב, השכנים לא מוכנים שהכלב יהיה שם. לא זה לא אכפת, העיקר לצאת ולהתחיל להנות מהחלום הצלול. ובאמת אני יוצאת ועפה וקצת אחרי שיצאתי מהבית אני כאילו נוחתת על חוטי חשמל. אני שומעת את הזמזום של החשמל וזה קצת מפחיד אותי אבל מצד שני אני יודעת שאני לא יכולה להתחשמל. אז אני יושבת כמו ציפור על החוט, הזמזום עדיין ממשיך. באיזשהו שלב אני אומרת "שקט!" והזמזום משתתק אבל שנייה אחרי כן הוא חוזר ואז כבר לא עוזר שאני אומרת שקט. בכל אופן אני ממשיכה אחרי זה לעוף ומגיעה לאיזה מקום שיש בו עצים ואני מחליטה לטפס על אחד העצים הגבוהים כדי לראות את הנוף מלמעלה וגם פתאום בא לי ככה לעבור מעץ לעץ כמו טרזן, למרות שהעצים מרוחקים אחד מהשני מאוד. אז אחרי כמה שניות שאני יושבת על איזשהו ענף אני רואה חבל כזה מאחד הענפים ונתפסת בו ומתחילה כזה "לעוף" איתו (לא ידעתי איך להגדיר את זה בדיוק, בכל אופן, זה ממש כמו טרזן) אבל איכשהו אני לא מצליחה לכוון בדיוק לעץ השני. והמקום הוא בכלל לונה פארק ואני עוברת ליד איזו רכבת הרים או משהו כזה ואז יורדת כדי לא להיתקל ברכבת הרים (כי בתודעה שלי למרות שידעתי שאני חולמת, מרוב שזה נראה מציאותי אני כאילו שוכחת שאני בעצם לא יכולה להיתקל בכלום). ואז אני ממשיכה כזה בין לעוף לבין לדלג ככה ממקום למקום, אני ממש אוהבת לונה פארק ורוצה לנסות את כל המתקנים המשוכללים שהיו שם (שאין כאלה במציאות, לפחות לא שאני ראיתי). אחר כך שוב אני נתקלת שם באיזה כלב ומתחילה ללטף אותו. אני לא זוכרת איך התעוררתי, נדמה לי שזה היה זמן קצר אחרי שליטפתי את הכלב ודיברתי איתו. זהו. חלום בהחלט מדהים וכל זה רק בגלל שכל היום, השתדלתי כל פעם כשאני נמצאת מול טקסט, להסיט את המבט ולהסתכל שוב ולראות אם הוא משתנה.
