חלום צלול מותנה מצב.
טוב... חזרתי אחרי שבועיים של ניתוק מעורקי האינטרנט, עכשיו אני יכול להתחבר רק בסופי שבוע ואני מבואס... עכשיו אני שוב כותב בפורום, לא שזה משנה הרבה כי בין כה לא ממש שמתם לב אלי כשכתבתי כאן קודם, אבל לא נורא... עוד כשיכולתי לעלות לכאן יום יום, הצעתי רעיון שלא קיבל מי יודע מה תגובות, וגרס שניתן להגיע לחלומות צלולים בלי ווילדים-מילדים-אילדים וכולי, אלא אך ורק ומספיק להיות במצב כלשהו שיחייב את הגוף להיכנס לחלום צלול. קרי, חלום צלול מותנה מצב. עכשיו אני יכול לספק גם כמה הוכחות מנסיון שנצבר בשבועות האחרונים ואולי הפעם אצליח לסחוף עדת מעריצים גדלה יותר שתנסה גם כן את הרעיון. אז ככה... אני טוען שלמעשה ישנם מצבים מסויימים בהם הגוף חייב להיכנס לחלום צלול, ואם נכין את עצמנו מראש אז ללא כל מאמץ נוכל לחלום חלומות צלולים. הרעיון עצמו אינו מופרח, כי ידוע שטקסים דתיים מסויימים (כמו הטקס האינדיאני בו אדם נתלה מפטמותיו באויר למשך כמה שעות) נועדו בעצם "לזרוק" את הנשמה מהגוף ו"להטיל" את עצמנו אל עולם גבוה יותר וחזק יותר מבחינה רוחנית. בטקסים כאלו למשל, אדם נכנס לטראנס עמוק מאוד ללא כל תרגול מוקדם, אולי במקרים האלה רק הרבה הכנה נפשית. להשוואה, אני יכול להעיד כי כל פעם שישנתי על היד או עם הרגל מעוקמת היה לי חלום צלול. הגוף, כאשר נמצא במצב לא טבעי, לא נרדם במלואו וכך אנו מודעים לחלום. בכל אופן, בלי הרבה קשקושים, נגיע לזמננו אנו. בשבוע האחרון התאמנתי על חלומות צלולים מותנים בעייפות... כן כן, עייפות. הסיבה שממליצים כאן בפורום כל כך הרבה על לקום אחרי 5 שעות ולישון שוב היא פשוט מאוד שכאשר אתם עייפים הגוף שלכם נרדם במהירות וקל יותר לעשות ווילדים. אני פשוט הבנתי שעייפות רבה מקצרת את הזמן שלוקח לנו להירדם (מובן מאליו) ואם הגוף נרדם במהירות אז יותר קל לנו להישאר ממוקדים אפילו על דברים פשוטים כמו ספירה וכו´... בכל מקרה, הלכתי לישון רק כשהרגשתי ממש עייף אחרי יום מתיש, והתוצאות לא אחרו לבוא... אני, עומר, ללא תרגול רב וללא יומן חלומות, צללתי תוך דקות ספורות לתוך ווילד מלא ועשיר... ניצלתי את היותי שם לתרגל מיומנות בסיסית בחלומות (אחרי הכל, לא היו לי הרבה ווילדים) והלכתי ממקום למקום, שיניתי אורות ברמזורים, כיתוב בשלטים ודיברתי קצת עם אנשים... עד שקבוצת נערים תקפה אותי בחלום ומההלם התעוררתי... מנייאקים! פעם הבאה אני אהפוך אותם לצפרדעים! היה אז בוקר וכבר לא הצלחתי להירדם שוב. אז זה הכל... לא צריך לקום באמצע הלילה ולא צריך תרגול של שנים. צריך למצוא את הדברים שמשפיעים על גופנו לחלום חלומות צלולים! אני יודע גם שצלילים מסויימים מקלים עלינו בכך. צלילים בתדירות גבוהה הדומה לזו שאתם שומעים כשהגוף משתתק יכולים להקפיץ אתכם לחצלול ממש בקלות. אני שם לפעמים בטלוויזיה ערוץ שהפסיק לשדר ויש בו רק צפצוף, אני מגביר כמה שאפשר (לא חזק מדי - אבל לא חלש) ואז זה מצליח גם. אני מדמיין את קולו של חבר שלי מדבר אלי ומשום מה הקול שלו גורם לי להיכנס לחלום צלול מהר מאוד... בכל מקרה - תנסו גם אתם לחשוב ולנסות מצבים שבהם הגוף מוכרח (מלשון להכריח) להיכנס לחלום צלול. תאמינו לי שזה עובד. ואם מישהו הצליח לקרוא עד כאן בלי להתבלבל אז הוא בטח עייף מספיק כדי לנסות את אחת ההתניות כבר עכשיו...
תודה רבה!
טוב... חזרתי אחרי שבועיים של ניתוק מעורקי האינטרנט, עכשיו אני יכול להתחבר רק בסופי שבוע ואני מבואס... עכשיו אני שוב כותב בפורום, לא שזה משנה הרבה כי בין כה לא ממש שמתם לב אלי כשכתבתי כאן קודם, אבל לא נורא... עוד כשיכולתי לעלות לכאן יום יום, הצעתי רעיון שלא קיבל מי יודע מה תגובות, וגרס שניתן להגיע לחלומות צלולים בלי ווילדים-מילדים-אילדים וכולי, אלא אך ורק ומספיק להיות במצב כלשהו שיחייב את הגוף להיכנס לחלום צלול. קרי, חלום צלול מותנה מצב. עכשיו אני יכול לספק גם כמה הוכחות מנסיון שנצבר בשבועות האחרונים ואולי הפעם אצליח לסחוף עדת מעריצים גדלה יותר שתנסה גם כן את הרעיון. אז ככה... אני טוען שלמעשה ישנם מצבים מסויימים בהם הגוף חייב להיכנס לחלום צלול, ואם נכין את עצמנו מראש אז ללא כל מאמץ נוכל לחלום חלומות צלולים. הרעיון עצמו אינו מופרח, כי ידוע שטקסים דתיים מסויימים (כמו הטקס האינדיאני בו אדם נתלה מפטמותיו באויר למשך כמה שעות) נועדו בעצם "לזרוק" את הנשמה מהגוף ו"להטיל" את עצמנו אל עולם גבוה יותר וחזק יותר מבחינה רוחנית. בטקסים כאלו למשל, אדם נכנס לטראנס עמוק מאוד ללא כל תרגול מוקדם, אולי במקרים האלה רק הרבה הכנה נפשית. להשוואה, אני יכול להעיד כי כל פעם שישנתי על היד או עם הרגל מעוקמת היה לי חלום צלול. הגוף, כאשר נמצא במצב לא טבעי, לא נרדם במלואו וכך אנו מודעים לחלום. בכל אופן, בלי הרבה קשקושים, נגיע לזמננו אנו. בשבוע האחרון התאמנתי על חלומות צלולים מותנים בעייפות... כן כן, עייפות. הסיבה שממליצים כאן בפורום כל כך הרבה על לקום אחרי 5 שעות ולישון שוב היא פשוט מאוד שכאשר אתם עייפים הגוף שלכם נרדם במהירות וקל יותר לעשות ווילדים. אני פשוט הבנתי שעייפות רבה מקצרת את הזמן שלוקח לנו להירדם (מובן מאליו) ואם הגוף נרדם במהירות אז יותר קל לנו להישאר ממוקדים אפילו על דברים פשוטים כמו ספירה וכו´... בכל מקרה, הלכתי לישון רק כשהרגשתי ממש עייף אחרי יום מתיש, והתוצאות לא אחרו לבוא... אני, עומר, ללא תרגול רב וללא יומן חלומות, צללתי תוך דקות ספורות לתוך ווילד מלא ועשיר... ניצלתי את היותי שם לתרגל מיומנות בסיסית בחלומות (אחרי הכל, לא היו לי הרבה ווילדים) והלכתי ממקום למקום, שיניתי אורות ברמזורים, כיתוב בשלטים ודיברתי קצת עם אנשים... עד שקבוצת נערים תקפה אותי בחלום ומההלם התעוררתי... מנייאקים! פעם הבאה אני אהפוך אותם לצפרדעים! היה אז בוקר וכבר לא הצלחתי להירדם שוב. אז זה הכל... לא צריך לקום באמצע הלילה ולא צריך תרגול של שנים. צריך למצוא את הדברים שמשפיעים על גופנו לחלום חלומות צלולים! אני יודע גם שצלילים מסויימים מקלים עלינו בכך. צלילים בתדירות גבוהה הדומה לזו שאתם שומעים כשהגוף משתתק יכולים להקפיץ אתכם לחצלול ממש בקלות. אני שם לפעמים בטלוויזיה ערוץ שהפסיק לשדר ויש בו רק צפצוף, אני מגביר כמה שאפשר (לא חזק מדי - אבל לא חלש) ואז זה מצליח גם. אני מדמיין את קולו של חבר שלי מדבר אלי ומשום מה הקול שלו גורם לי להיכנס לחלום צלול מהר מאוד... בכל מקרה - תנסו גם אתם לחשוב ולנסות מצבים שבהם הגוף מוכרח (מלשון להכריח) להיכנס לחלום צלול. תאמינו לי שזה עובד. ואם מישהו הצליח לקרוא עד כאן בלי להתבלבל אז הוא בטח עייף מספיק כדי לנסות את אחת ההתניות כבר עכשיו...
